החפירה נערכה במרחק כ-0.8 ק"מ מצפון-מערב לתל קדש (אבו-קודיס) וכ-2.2 ק"מ מדרום-מזרח ללגיו (טפר תשע"ח). נחפר ריבוע אחד, ונחשפו בו שרידים של מפלס של אבנים, שברי לבנים ורעפים שתוארכו למאה הב' לסה"נ. בקיבוץ גבעת עוז נחשף בעבר קבר חצוב בסלע, המתוארך כנראה לתקופה הרומית (ערב תשל"ג).

לאחר הסרת שכבת פני השטח (12L; איורים 1, 2) נחשף מפלס של אבני שדה מגיר ובזלת (15L; איור 3), שמעורבים בו שברי רעפים ולבנים; מפלס זה נפגע מפעילות חקלאית בימינו. נראה כי מפלס 15 משופע ומתעקל לצפון-מזרח. על רוב האבנים במפלס זוהו סימני שרפה, עד כדי יצירת סיד. עיקר הממצא במפלס הוא שברי רעפים (איור 4) ולבנים (למשל, איור 5). בחינת הלבנים, שבהן חסמי בזלת, מלמדת כי הן יוצרו על ידי הלגיון הרומי (א' שפירו, מידע בעל פה; טפר תשע"ח). בפירוק מפלס האבנים נמצאו חרסים אחדים, ובהם שתי שפות של קנקנים שתוארכו למאה הב' לסה"נ (לא צוירו). מעל מפלס 15 נחשפה הצטברות של חלוקי נחל וסדימנט רווי בחצץ נחלים, המלמדת כי המפלס הוצף לאחר שיצא משימוש.

ייתכן שמפלס האבנים הוא שריד של מתקן ששימש לחימום או אולי בור אשפה. הכמות הרבה של שברי רעפים ולבנים מעידה כנראה על קיומו של כבשן בסביבה, שכן לא נראה שהממצאים נסחפו לאתר. הממצא תורם להבנת דפוס הפעילות של הלגיון הרומי ששכן באזור במאה הב' לסה"נ.