החפירה נערכה צמוד לתל מרחביה מצפון, בחלקו הצפוני של קיבוץ מרחביה (איור 1). התל שוכן סמוך לדרך ראשית קדומה מעמק יזרעאל לעמק חרוד ולבית שאן. התל נסקר לראשונה על ידי קונדר וקיצ'נר (Conder and Kitchener 1882:82) ופעמים רבות לאחר מכן, לרבות הסקר של צורי (53:1977), ותועדו בו ממצאים מתקופות הברונזה התיכונה, הברזל, הלניסטית, הרומית, הביזנטית ו"ימי הביניים". באתר התגלו חורבות של מבצר צלבני, שזוהה כ-Castrum Fabe of La Fève, שנבנה בשנת 1170 לסה"נ ונהרס בשנת 1187 לסה"נ (צורי 73:1977; Conder and Kitchener 1882:82; Kedar and Pringle 1985).
בחפירה נפתחו שלושה שטחים (AC; 2.5 × 6.0 מ' כל אחד) מצפון לתל ומצפון לתעלה רחבה, כנראה חפיר המבצר. בחפירה נחשפו שרידי מבנה מהתקופות הרומית המאוחרת–הביזנטית הקדומה (שטח B, שכבה II) ובור אשפה מהתקופה הממלוכית (שטח A, שכבה I); בשטחים אלה לא נמצאו שרידים סטרטיגרפיים אנכיים. החפירה בשטח C הופסקה כאשר נחשפו ראשיהם של שני קברי ארגז בנויים אבן; הם לא נחפרו (לתיעוד נוסף ר' בארכיון המדעי של רשות העתיקות).
 
התקופות הרומית המאוחרת–הביזנטית הקדומה (שכבה II). בשטח B התגלו שרידים של מבנה יחיד, ובהם ארבעה קירות (205W, 206W, 215W, 216W; איורים 2–4), התוחמים שני חדרים (212L, 214L) וכנראה גם חצר (217L, 219L). הקירות (כ-0.8 מ' רוחב) נבנו הישר על הסלע מאבנים מסותתות גדולות ואבני גוויל בינוניות וקטנות ושהשתמרו לגובה של שלושה–ארבעה נדבכים. אבנים שהתמוטטו מקירות אלו הובחנו בכל שטח החפירה.
בחדר 212 ,התחום בקירות 205 ו-206, התגלתה רצפת סלע מפולס. מעל הרצפה התגלתה הצטברות אדמה, ובה שברים של כמה קערות זכוכית מהמאה הד' לסה"נ ומטבע (ר"ע 100210) מהמחצית הראשונה של המאה הה' לסה"נ. בחדר 214, התחום בקירות 205, 215 ו-216, התגלתה אבן הסף של פתח החדר בקיר 215 הדרומי. בחדר זה התגלו שתי רצפות עפר מהודק או תשתיות רצפה (a214L, b214L), המונחות זו על גבי זו, ומלמדות על שינויים שנערכו בחדר במהלך השנים. מעל הרצפה העליונה (b214L) התגלתה הצטברות אדמה, ובה שברי כלי חרס רבים, הכוללים קנקן אגירה מהמאה הד'–תחילת המאה הה' לסה"נ (איור 4:5), קערת זכוכית (איור 1:11) מהמחצית השנייה של המאה הד' לסה"נ ואבני פסיפס קטנות לבנות, שחורות ואדומות, המלמדות כי בחדר זה או סמוך אליו הייתה רצפת פסיפס צבעוני בצבעים אלה. בשטח שמדרום לקירות 205, 215 ו-216 (217L, 219L) פולס סלע האם חלקית, כנראה כדי לשמש רצפה או תשתית לרצפה, והשטח שימש אולי חצר פתוחה. בשטח זה התגלו מעל הסלע המפולס שברי כלי חרס, ובהם שני סירי בישול (איור 1:5, 2), קנקן אגירה (איור 3:5), קערה וכוס מזכוכית (איור 2:11), המתוארכות שתיהן למאה הד' לסה"נ, ושברים של כלי אבן. ממצאים אלה, יחד עם קערות הזכוכית והמטבע מחדר 212 והקנקן וקערת הזכוכית מחדר 214, מאפשרים לתארך את המבנה לתקופה הרומית המאוחרת או הביזנטית הקדומה (המאה הד'–תחילת המאה הה' לסה"נ). מבנה זה שימש בית מגורים, כפי שעולה ממכלול כלי החרס הכולל כלים להכנת מזון, לאגירה ולהגשה, כלי זכוכית להגשה וכלי אבן לעיבוד תוצרת חקלאית.
 
התקופה הממלוכית (שכבה I). בגבולו הצפוני-מזרחי של שטח A נחשף סלע אם גירני (0.75 מ' עומק מרבי מתחת לפני השטח), ובו בור חצוב בסלע (101L; 5 מ' קוטר מוערך, 3 מ' עומק; איורים 6, 7). רק כרבע מהבור נחשף, שכן הוא השתרע מעבר לשטח החפירה. בתוך הבור הובחנו שכבות מרובדות של אפר, עצים שרופים ומפוחמים ואבנים (איור 8). ברבע הבור שנחפר התגלו כמויות גדולות של שברי כלי חרס, שברי זכוכית לא מזוהים, שברי מתכת ועצמות בעלי חיים. שברי כלי החרס המאוחרים ביותר מהבור תוארכו לתקופה הממלוכית, ובהם כלים עשויים ביד ומעוטרים בדגמים גיאומטריים בצבע אדום (HMGPW; איור 9), קערות (איור 1:10), קערות מזוגגות (איור 2:10, 3) ושני סוגים של פכים: האחד מחופה ומזוגג (איור 5:10) והשני עשוי ביד וצבוע בדגמים גיאומטריים (HMGPW; איור 6:10). בשכבת אדמה על פני השטח (100L), שכיסתה את סלע האם ואת הבור החצוב, התגלו קערה מזוגגת מהתקופה הממלוכית (איור 4:10), כוס זכוכית מהמאות הג'–הד' לסה"נ ומשקולת פלך חרוטית מאבן (איור 7:10). שברים של כלים מטיפוס HMGPW התגלו בכל המפולות שנחפרו, ולמרות שכלים אלה מתוארכים בדרך כלל לתקופה הממלוכית, ייתכן כי חלק מהם מתוארכים לתקופה הצלבנית.
 
ממצא הזכוכית
יעל גורין-רוזן
 
בחפירה נמצאו 14 שברים של כלי זכוכית מהם 10 כלים הניתנים לזיהוי.
בשטח A נמצא בשכבת פני השטח (100L) שבר שפה של כוס קטנה. השפה נוטה חוצה ומעוגלת באש, ואפשר שהשתייכה לכוס מטיפוס שגופו דמוי שק. כוסות אלה מתוארכות לתקופה הרומית המאוחרת (המאות הג'–הד' לסה"נ).
עיקר הממצא הוא משטח B. בהצטברות בחדר 212 נמצאו שלושה שברי שפה של קערות ששפתן מקופלת חוצה וחלולה ושבר של בסיס טבעת חלול, צבוט חוצה, השייך לקערה מאותו טיפוס, וכן שפה זקופה, מעוגלת באש, השייכת לקערה רדודה. בחדר 214 נמצאה שפת קערה זקופה, מעוגלת באש ומעובה, המעוטרת מתחת לשפה בחוט עדין באותו גוון של הכלי — כחלחל-ירקרק (איור 1:11). בחצר 217 נמצא שבר אופייני של כפל דו-צינורי חלול, השייך לקערה נוספת. קערות עם כפל דו-צינורי חלול מתחת לשפה נפוצות מאוד, ונמצאו למשל בבית שאן (Katsnelson 2014:24*–26*, Fig. 1:5, 6, ור' שם הקבלות מחפירות נוספות בבית שאן, בג'למה ובמערת קבורה בגלבוע). כל הקערות הללו אופייניות לשלהי התקופה הרומית המאוחרת (המאה הד' לסה"נ).
בחצר 217 נמצאה כוס כמעט שלמה (בסיסה חסר), האופיינית אף היא למאה הד' לסה"נ: טיפוס שגופו גלילי ובסיסו דיסקוס מוצק. הכוס עשויה מזכוכית בגוון כחלחל-ירקרק, והיא מעוטרת בחוט כחול עדין הכרוך אופקית סביבה (איור 2:11). כוסות מטיפוס זה מוכרות מאתרים רבים ברחבי הארץ, למשל בבית שאן, שם נמצאו שברי כוסות וכוס שלמה במערת קבורה (Katsnelson 2014:27*–29*, 51*–52*, Figs. 2:8–11; 14:6, ור' שם הפניות לג'למה, שם נמצאו כמויות גדולות של כוסות מטיפוס זה בפסולת בית מלאכה מהמחצית השנייה של המאה הד' לסה"נ). עוד נמצאו בחצר שבר של בסיס טבעת חלול קטן (217L), האופייני לכוסות גליליות או לכוסות דמויות שק, ושבר של שפת בקבוק מעוגלת באש (212L).
כל השברים המזוהים בחפירה שייכים לכלים הנפוצים מאוד בגליל והמתוארכים כולם למאה הד' עד ראשית המאה הה' לסה"נ.
 
החפירה תורמת לשחזור דגמי היישוב הקדומים מצפון לתל מרחביה. מיקומו של האתר לצד דרך ראשית תרם כנראה להקמתו של היישוב מהתקופות הרומית המאוחרת–הביזנטית הקדומה כמו גם לבנייתו של המבצר בתקופה הצלבנית. בית המגורים מהתקופות הרומית המאוחרת–הביזנטית הקדומה שנחשף בשטח B מלמד כי היישוב בתקופה זו השתרע בשטח הנמוך שמצפון לתל. שיטת הבנייה של הקירות ואיכות אבני הפסיפס מעידות כי השרידים שנחשפו היו חלק מווילה. כיוון ששרידים רבים מהתקופה הביזנטית נחשפו בחפירות שנערכו בתל עפולה (שלו 2017, ושם הפניות), המרוחק 2.5 ק"מ בלבד מערבה, ייתכן כי הווילה שנחשפה בחפירה הייתה קשורה לאתר גדול זה, אם כי לא ניתן לקבוע זאת על סמך הממצאים מחפירה מצומצמת זו. בור האשפה החצוב בסלע בשטח A, המתוארך לתקופה הממלוכית, מעיד על התיישבות במקום בתקופה זו (שלהי המאה הי"ג–המאה הט"ו לסה"נ), כמאתיים שנה לאחר חורבן המבצר הצלבני (Kedar and Pringle 1985). כיוון ששטח A נמצא מצפון לחפיר של המבצר, ייתכן שחלק זה של האתר שימש בתקופה הממלוכית להשלכת פסולת. היעדר שרידי יישוב מתקופה זו בשטחים B ו-C מלמד כי יש לחפש את חורבות רובעי המגורים של היישוב מהתקופה הממלוכית בחלק אחר של האתר.