הסקר התת-ימי נערך בין לגונת טנטורה בצפון לשפך נחל דליה בדרום, ומשתרע על פני כ-200 מ' ממערב לקו החוף הנוכחי, שם נמצא רכס כורכר שקוע (אבן חול איאוליאנית). אזור זה נחקר בסקרים תת-ימיים קודמים, ובהם נחשפו ממצאים רבים החל מתקופת הברונזה התיכונה ועד ימינו (Wachsmann and Raveh 1984; Kingsley and Raveh 1996; Kahanov 2009). לסקר היו שלוש מטרות עיקריות: (1) בחינה מעמיקה של שטח הסקר במטרה לברר אם נמצא בו המשכו של האתר מתקופת הברונזה הקדומה 1 של דור דרום, ששרידיו נחשפו בחוף הסמוך (עולמי, סנדר ואורן תשס"ה: אתר 145; ניקלסברג ושחק-גרוס 2021); (2) הרחבת הסקר שנעשה על ידי קינגסלי ורווה (Kingsley and Raveh 1996) לאזורים שלא נסקרו או שנסקרו בשטחיות; (3) וסקירת אזור שלא תועד בעבר, המשתרע בין מחשוף כורכר נמוך המכונה 'גבעת נפוליאון' לבין שפך נחל דליה.

שטח הסקר חולק לרשת של ריבועים בגודל 200 × 200 מ' (איור 1), שארבעה מהם נסקרו (שטחים A9, B4–B2). בסקר תועדו שלושה ריכוזים של ממצאים, כנראה מטענים של ספינות טרופות (שניים בשטח B2 ואחד בשטח B4); עוגני אבן (שטח B3); וממצא קרמי ושרידי קיר (?) של אתר תת-ימי מהתקופה הניאוליתית שלא היה ידוע עד כה (שטח A9).

 
שטח A9. בקצה המזרחי של רכס הכורכר השקוע, בעומק 5.1 מ' מתחת לפני הים, תועד מקבץ של חרסים מהתקופה הניאוליתית. נראה שהחרסים אינם שחוקים, ולכן ייתכן שהם נמצאים באתרם או סמוכים לאתר המקורי. עובדה זו מלמדת כנראה כי חרסים אלה קשורים לאתר שקוע מהתקופה הניאוליתית.
 
שטח B2. בעומק של 3.4 מ' מתחת לפני הים נחשף מטען של לוחות שיש במגוון מידות (איור 2), המשתרע על פני שטח של 7 × 10 מ'. בין הלוחות התגלו שני חרסים, ובהם ידית של סיר בישול מהתקופה הביזנטית ושבר שפה, צוואר וגוף של קנקן אגירה, המתוארך כנראה לתקופה האסלאמית הקדומה (איור 3). עוד התגלו בין לוחות השיש אבן שחיקה מבזלת, המתוארכת לתקופת הברונזה או הברזל ומקורה אולי באתר מתקופת הברונזה הקדומה 1 בדור דרום, מסמר ברונזה או נחושת (איור 4) ושן גדולה של בעל חיים לא מזוהה.
במרחק 20 מ' מצפון-מערב למטען לוחות השיש, על המדרון המזרחי של חלק חשוף מרכס הכורכר המוכר כאי חופמי, בעומק של 2 מ' מתחת לפני הים, תועדו אבני בניין מסותתות גדולות. אמנם שתיים מהאבנים מונחות בשורה בכיוון מזרח–מערב, אך לא נראה שהן חלק משריד בנוי שכן גודלן שונה (0.45 × 0.60 מ'; 0.3 × 1.0 מ'; איור 5). אפשר שהאבנים אלה היו חלק ממטען של חומרי בנייה שטבע.
 
שטח B3. זוהה שטח גדול של מצע חרסית חשוף, ועליו ממצאים קדומים. התגלו שברים של קנקני אגירה מהתקופה הביזנטית או האסלאמית הקדומה ורעפי מרסיי מהמאה הי"ט לסה"נ. לאורך החלק הדרומי-מזרחי של מצע החרסית, בעומק של 3.1 מ' מתחת לפני הים, התגלו חמישה עוגני אבן. שלושה מהעוגנים נמצאו סמוך לקצה הדרומי של מצע החרסית החשוף, על גבי שכבת חול דקה (2 ס"מ עובי; איור 6). שלושת העוגנים בינוניים בגודלם וצורתם לא-רגולרית; החורים שלהם פונים לכיוון דרום. עוגנים דומים תועדו בעבר בסקר של לגונת טנטורה (Kingsley and Raveh 1996: Figs. 31, 32, Pl. 34). העוגן הרביעי נמצא במרחק 10 מ' מצפון לשלושת הראשונים; זהו עוגן סגלגל, והחור שלו פונה לכיוון צפון (איור 7). גם עוגנים מטיפוס זה התגלו בסקר לגונת טנטורה (Kingsley and Raveh 1996: Fig. 30, AN 45, AN 46). העוגן החמישי הוא הצפוני ביותר שהתגלה על מצע החרסית. הוא עשוי אבן מלבנית שראשה מעוגל, ולו חור הפונה לצפון (איור 8); כמוהו תועדו על ידי קינגסלי ורווה (Kingsley and Raveh 1996: Fig. 28, AN2, AN3).
 
שטח B4. בשטח של כ-10 × 20 מ' המשתרע ברובו לאורך השוליים הדרומים-מזרחיים של קטע שקוע של רכס הכורכר (2.9 מ' עומק מתחת לפני הים), התגלה ריכוז של אבנים מסותתות, שברי כלי חרס ורעפי מרסיי (איור 9). רוב כלי החרס והרעפים מתוארכים למאה הי"ט לסה"נ. אפשר שממצאים אלה הם חלק ממטען של ספינה טרופה.
 
בסקר התת-ימי לאורך קו החוף מדרום לדור נחשפו ממצאים מכמה תקופות, ובהם שברי כלי חרס מהתקופה הניאוליתית, שמקורם אולי באתר שקוע שלא תועד בעבר, וכן לפחות שלוש ספינות טרופות שלא תועדו בעבר. לא נמצאו שרידים תת-ימיים ברורים של יישוב יבשתי מתקופת הברונזה הקדומה 1. המטען השקוע של לוחות השיש מהתקופה הביזנטית או האסלאמית הקדומה יתועד בפירוט בעונה הסקר הבאה.