אתר דור דרום, המתוארך לתקופת הברונזה הקדומה 1, משתרע בקו החוף מדרום לתל דור, לאורך קילומטר בין מחשוף כורכר נמוך המכונה 'גבעת נפוליאון' בצפון לשפך נחל דליה בדרום. האתר זוהה בסקר מפת דור (עולמי, סנדר ואורן תשס"ה: אתרים 132 ו-145). בסקר שנערך באתר לפני החפירה (רישיון מס' S-852/2018) תועדו ממצאים מתקופת הב"ק 1, הדומים לאלה שתועדו באתרים אחרים מתקופה זו בחוף הדרומי של ישראל, כגון אשקלון (Golani 2013).
נפתחו שני שטחי חפירה (A, B; איור 1), המשתרעים בשטחם של אתרים 132 ו-145 בסקר מפת דור. בשטח A נפתחו ארבעה ריבועים (4 × 4 מ' כל אחד; איור 2) בקצה הצפוני של האתר, ונחשפו שכבות מרובדות עשירות בממצאים ורק מעט שרידים אדריכליים; בשכבות העמוקות ביותר התגלו מעט שברי כלי חרס מהתקופות הניאוליתית/הכלקוליתית מאוחרת. על פני השטח נמצאו כמה חרסים מהתקופה הביזנטית. בשטח B נפתחו שלושה ריבועים (4 × 4 מ' כל אחד) בקצה הדרומי של האתר, ונחשפה שכבה רדודה (0.3 מ' עובי) ובה ממצאים מתקופת הב"ק 1, ללא שרידים אדריכליים; שכבה זו התגלתה מעל חול סטרילי. נראה שהממצאים לא היו באתרם, ואפשר שמקורם באזור שממזרח לחפירה שם הוקמו בריכות דגים בשנות ה-70 של המאה הכ'.
 
ארבעת הריבועים בשטח A (B2–3C2–3) נפתחו במדרון המזרחי של גבעת נפוליאון, ונחפרו לעומק משתנה. החפירה בריבועים הגיעה לחול סטרילי רק במחצית המערבית של ריבוע B3 (1.73 מ' עומק מתחת לפני השטח; איור 3). עומקם של השרידים הקדומים ביתר הריבועים היה רב יותר (עומק החפירה: ריבוע 2B1.92 מ'; ריבוע 2C2.8 מ'; ריבוע 3C2.74 מ'). בריבועים B2–3 זוהו אבנים מסודרות ומפולות אבנים. בפינה הצפונית-מזרחית של ריבוע B2 נחשפו שרידים של קיר (?), הכוללים שתי שורות של אבני גוויל בינוניות (0.10 × 0.25 מ') שנבנו בכיוון דרום-מזרח–צפון-מערב (W19A-001, W19A-002; 3 מ' אורך חשיפה, 0.4 מ' עומק מתחת לפני השטח; איור 4). אי אפשר לקבוע את התאריך המדויק של קיר זה. בחלק הדרומי-מזרחי של ריבוע B2 נמצאה מפולת של אבנים ושברי לבנים (L19A-18; 2.3 מ' מתחת לפני השטח; איור 5) — אולי שרידי קיר. מתחת למפולת התגלו חרסים מתקופת הב"ק 1, פריטי צור ועצמות בעלי חיים, המלמדים אולי על קיומו של מפלס חיים במקום (L19A-22). בהצטברויות אדמה מתחת למפלס זה התגלו שברי כלי חרס מהתקופות הניאוליתית/הכלקוליתית. בריבוע B3 התגלה מתקן אבן באתרו (L19A-23; איור 6), במפלס כמעט זהה לזה של מפלס L19A-22 המתואר לעיל. אפשר שחלק זה של האתר שימש חצר — מאפיין נפוץ בתכנית הכפרים מתקופת הב"ק 1 (Greenberg 2019:29–32).
חשיפתן של שתי שכבות יישוב נפרדות, האחת מתקופת הב"ק 1 והשנייה מהתקופה הניאוליתית/כלקוליתית, מקבלת חיזוק ממדידת ריכוזי הפיטוליטים בדגימות קרקע שנלקחו מהחתכים בריבועים B2–3. ריכוזי הפיטוליטים היו גבוהים בדגימות העליונות בחתכים, המיוחסות לשכבה מתקופת הב"ק 1, הם ירדו במידה ניכרת בחלק התחתון של החתך, ואז עלו שוב בחתכים העמוקים ביותר, שבהם נחשפה השכבה מהתקופה הניאוליתית/הכלקוליתית. החלק התחתון של החתך ובו ריכוז נמוך של פיטוליטים עשוי ללמד כי בזמן שבין שני שלבי היישוב נעשה באזור שימוש שונה. כרגע לא ניתן לקבוע את התאריך המדויק של שלב ביניים זה.
 
הממצאים. כלי החרס מתקופת הב"ק 1 כוללים קרמיקה ממורקת אפור, ובה קערה ובה זיז (איור 1:7), פערורים (איור 2:7), קרמיקה ממורקת אדום, ובה שפת קנקן (איור 3:7), וידיות מדף של קנקני אגירה (איור 4:7). מכלול זה דומה למכלול מתל אסור הסמוך ומאתרים מתקופת הב"ק 1 במישור החוף הדרומי (Yannai 2006:79–93). שברי כלי החרס הקדומים מתוארכים באופן כללי בלבד לתקופות הניאוליתית המאוחרת או הכלקוליתית, והם כוללים מעט שברים של פערורים ועליהם חיפוי לבן ועיטורים מצוירים באדום.
פריטי הצור מייצגים את כל שלבי תהליך השברור: ליבות של חומר גלם, כלים מותזים וכלים מוגמרים. הכלים כוללים להבים כנעניים אופייניים (איור 1:8; L19A-10) ופריטים ששייכים אולי למסורות ליתיות של תקופות קדומות יותר, הניאוליתית או הכלקוליתית, כגון כילף (איור 2:8; L19A-3).
התגלו עצמות מעטות של בעלי חיים, ובהם חזיר, בקר ועזים, שהיו מינים אופייניים באתרים רבים מתקופת הברונזה.
 
אף על פי שבעונות החפירה 2018–2019 בדור דרום נחשפו שרידים באתרם רק בשטח A, הן בכל זאת חיזקו את ההערכה שהוצגה בסקר דור (עולמי, סנדר ואורן תשס"ה) לגבי גודלו הנרחב של האתר המקורי. עם זאת, נראה כי חלק ניכר מהאתר לא השתמר בשל הקמתן של בריכות דגים בימינו מדרום לשטח A. חפירות עתידיות יבחנו אם אתר חופי זה היה יישוב עונתי או יישוב קבע.