חורבת קשרון שוכנת בגליל התחתון, מדרום לצומת גולני וסמוך לאילניה. בסקר הראשון שנערך באתר (גל 38:1990) לוקטו שברי כלי חרס מתקופות הברזל 2 והביזנטית. בארבע חפירות קודמות שנערכו באתר ובסביבתו ובסקרים נוספים התגלו ממצאים ושרידי יישוב מהתקופות הניאוליתית, הברונזה הקדומה 1, הברונזה הביניימית, הברונזה התיכונה 2, הברונזה המאוחרת 1, הברזל 1–2, הפרסית, ההלניסטית, הממלוכית והעות'מאנית. בשתיים מהחפירות הקודמות (שטחים A ו-B, לא במפה) נחשפו שרידי יישוב מתקופת הברונזה הביניימית ומתקנים מהתקופה הרומית (Smithline 2002). בשתי החפירות האחרות, שנערכו על גבעה במרחק כ-0.5 ק"מ ממערב לאתר, נחשפו מערות קבורה מתקופות הברונזה הביניימית והתיכונה (זגורסקי ורוזנבלום 2008). מצפון לאתר נחשף קיר מהתקופה הרומית שהשתמרותו גרועה (איור 1: 6170-A; דללי-עמוס ולירן 2012).

חמש עונות החפירה המתוארות להלן נערכו ב-18 שטחים (CI, I1, JS: איור 1). מהחפירה בשטחים אלה, כמו גם מתעלות הבדיקה שנערכו טרם החפירה, התברר כי האתר שנחשב בעבר לאתר אחד הוא בעצם שני אתרים נפרדים בבירור: קשרון צפון וקשרון דרום (איורים 1, 2), שלכל אחד היסטוריה יישובית שונה (ר' נספח) וביניהם מפריד שטח נטול שרידים ארכיאולוגיים. אתר קשרון צפון הוא אתר רב-תקופתי גדול (כ-80 דונם), הכולל תל קטן ממערב לכביש 65 ושטחים נמוכים מסביבו, והוא מתוארך לתקופות הברונזה הביניימית, הברונזה התיכונה, הברזל, הפרסית והרומית. באתר קשרון דרום התגלו שרידים של הפקת צור וסיתותו המתוארכים לתקופה הפליאוליתית התיכונה ושרידי יישוב חד-שכבתי קטן (כ-5 דונם) על אדמת סחף, המתוארך לתקופת הברונזה הביניימית.

 
קשרון צפון
הסטרטיגרפיה המלאה ביותר של אתר רב-תקופתי זה הובחנה ליד התל, ממערב לכביש 65, במקום שלא נחפר. הרצף הסטרטיגרפי בשטחים הנמוכים ממזרח לתל הולך וקטן, עד שנותרת בו רק תקופת הברונזה הביניימית.
 
התקופה הפליאוליתית. חפצי צור מהתקופות הפליאוליתית התחתונה–העליונה התגלו על פני השטח, על גבי ממצאים באתרם, בעיקר בשטחי החפירה שממזרח לכביש 65.
 
תקופת הברונזה הביניימית. בשטחים M–C התגלו שרידים של היישוב הקדום ביותר באתר קשרון צפון. השרידים האדריכליים הושתתו הישר על הסלע או על אדמה סטרילית. בשטחי החפירה שממזרח לכביש 65 התגלו השרידים באתרם בשכבת הקרקע העליונה, ובמקרים מסוימים אף בולטים מעליה. תעלת תשתית מודרנית של כבלי תקשורת פגעה בשרידים אלו (איור 3).
בחפירות התגלו שרידים של מבנים רבים מרובי חדרים, שקירותיהם נבנו ברובם מאבני גוויל ומאבנים אחדות מהוקצעות גס. סביר להניח שהחלקים העליונים של הקירות והמבנים נבנו בחלקם מנדבכי אבן ובחלקם מנדבכים של לבני בוץ. רצפות החדרים עשויות מאדמה מהודקת קשה, ולעתים שולב בהן לוח אבן שטוח. ברבים מחדרי המבנים נמצאו מתקנים פינתיים שנבנו מאבן. בכל המבנים התגלו מתקני בישול, הכוללים רצפה של אבני בזלת ('רצפות בישול'; איורים 4, 5). על מחשופי סלע בריבועים הצפוניים ביותר של שטחים C ו-D ובריבועים הדרומיים ביותר של שטח E, התגלו משטחי אבן חצובים ומוחלקים ומתקנים חצובים.
אחד המבנים בשטח K השתמר היטב, והתגלו בו ממצאים ייחודיים. באחד מחדריו נמצאו שבורים באתרם כמה קנקני אגירה וסירי בישול, קומקום ממשפחתBlack Wheel-Made Ware  (BWMW) ופך (איור 6). אחד הקנקנים הכיל כמויות גדולות של גלעיני ענבים מפוחמים, שבדיקת פחמן 14 תארכה אותם למאה הכ"ג לפסה"נ (Lev et al. 2021). בחדר סמוך נמצאה במה עגולה שנבנתה מאבנים, אולי מזבח. המבנה כלל מתקנים נוספים ומצבה.
בעוד שברוב המבנים מרובי החדרים היו חצרות פתוחות שהפרידו ביניהם, הרי שבשטחים K ו-L התגלו סמטאות שתוכננו מראש בין המבנים (איור 7). בריבועים הדרומיים ביותר באתר (שטחים I, M) נמצאו מכתשי אבן ואבני שחיקה בזיקה למשטחים מרוצפים באבנים קטנות. ייתכן ששטחים אלו, השוכנים בשולי היישוב, שימשו שטחים משותפים לעיבוד תוצרת חקלאית.
על גבי רצפות המבנים התגלו הצטברויות אדמה ובהן כלי חרס, שרבים מהם כמעט שלמים, פריטי מתכת, כלי אבן וצור ועצמות בעלי חיים. כלי החרס כוללים כלי בישול, כלי אגירה וכלי הגשה רבים, לרבות קומקומים וגביעים ממשפחת BWMW. באזורים רבים נמצאו מרצעים מנחושת, ובשטח G התגלה אף פגיון מברונזה. כלי האבן כוללים עשרות כלי טחינה באתרם, שאבני שחיקה הן הנפוצות בהם. אבני השכב עשויות כולן מבזלת נקבובית, והן נמצאו בעיקר בחצרות (איור 8). זוהו שני טיפוסים מובהקים של אבני שכב: האחד של אבן גדולה ועבה, שלה משטח פעיל קעור, והשני של אבן מוארכת ודקה שלה משטח פעיל שטוח. שני טיפוסים אלה עשויים לייצג מסורות שונות של הכנת מזון, או שימוש מיוחד לדגנים שונים. רוב אבני הרכב דמויות כיכר לחם או מַלבֵּן קטן. כן נמצאו באתרם כמה מכתשי בזלת, רובם מקובעים לרצפות. אבני שחיקה נפוצות נוספות הן טבעות אבן גדולות (7–15 ס"מ קוטר), העשויות מבזלת נקבובית ולא-נקבובית, ולהן חור מלוטש, אולי כתוצאה מחיכוך שנגרם מתנועה סיבובית. עוד נמצאו משקולות, עליים ומקבות העשויים בעיקר מצור.
עדויות לייצור כלי חרס במקום התגלו בשני אזורים נפרדים: בשטח G, שם נמצא מתקן חצוב בסלע (אגן שיקוע?) בזיקה לאבניים איטיים (tournette) מבזלת; ובשטח R, שם נחשף כבשן-בור יחד עם פסולת ייצור. שברים נוספים של אבניים מבזלת התגלו בשטחים אחרים. האבניים האיטיים שימשו אולי להחלקת כלים במהלך ייצור כלי חרס במקום.
 
תקופת הברונזה התיכונה. בשטחים D, G ו-H שממערב לכביש 65 התגלו שרידי יישוב מקוטעים, ובהם קירות, בור ומתקנים מדופני אבן. ממזרח לכביש 65 נמצאו חרסים אחדים המעידים כי היישוב בתקופה זו שכן על התל, בחלקו המערבי של האתר.
 
תקופת הברזל. התגלו חרסים מעטים בשטח D בלבד, ממערב לכביש 65.
 
התקופה הפרסית. רק בשטח D התגלו שרידים אדריכליים, ובהם שרידי מבנה מקוטעים. נחשפה פינה של מבנה, הנמשך למערב מעבר לגבולות החפירה. אל המבנה ניגשת חצר, ובה מתקנים בנויים וחצובים, הכוללים אגן מרובע מטויח (איור 9) וכמה תנורים (טבונים), שאחד מהם דופן בשברים של קנקן אגירה בן התקופה. נראה כי החצר שימשה לאורך תקופה ממושכת, גם לאחר שחלק מהתנורים פסקו לשמש.
לתוך שרידי המבנה מתקופת הברונזה הביניימית נחפרו כמה בורות, שרובם כוסו באבן. בבורות התגלו כמויות גדולות של כלי חרס וכן סיכת רכיסה מברונזה. בצפון השטח התגלה בור חצוב בסלע (3 מ' עומק מרבי), שהכיל עצמות בעלי חיים רבות וכלי חרס שבורים.
כלי החרס משכבה זו כוללים קערות מורטריה, קנקני אגירה, כלי בישול וכלי הגשה, לרבות כלי יבוא קיפריים ואטיים.
 
התקופה הרומית. משני צדי כביש 65 התגלו שרידים אדריכליים: בשטחים D ו-S התגלו קירות מדרגה שהשתמרותם גרועה, ובשטחים E, G, H, L התגלתה תשתית של דרך חקלאית. שרידים אלה קשורים כנראה למתקנים בני תקופה (Smithline 2002) ולשרידים האדריכליים שנחשפו במרחק 150 מ' מצפון לשטח D (דללי-עמוס ולירן 2012).
 
ימינו. על פני השטח בשטחים GI נמצאה תחמושת של רובה לֶבֶּל צרפתי. התחמושת מאוחרת כנראה למלחמת העולם הראשונה, ולכן אפשר לייחס אותה ללחימה במרד הערבי בשנים 1936–1939 או במלחמת העצמאות בשנת 1948.
 
קשרון דרום
למרות שהתגלו באתר עדויות לפעילות אנושית בתקופה הפליאוליתית, הרי שהאתר הוא בעיקרו יישוב חד-שכבתי מתקופת הברונזה הביניימית.
 
התקופה הפליאוליתית. בריבועים הדרומיים ביותר של שטח F נמצאה עדות באתרה להפקת צור וסיתותו במהלך התקופה הפליאוליתית התיכונה, לרבות התזת גרעיני לבלואה. כן נמצאו על פני השטח, מעל שרידי היישוב מתקופת הברונזה הביניימית, כלים מהתקופות הפליאוליתית התחתונה והעליונה.
 
תקופת הברונזה הביניימית. בריבועים המזרחיים ביותר של שטח O ובריבועים הצפוניים-מערביים ביותר של שטח Q התגלו שרידים של מבנים מרובי חדרים, המשתרעים בצפיפות נמוכה בשטח התחום בחומה רחבה בנויה היטב. בשטחים O, P ו-Q התגלו הישר מתחת לפני השטח שרידים של שלושה מבנים. המבנה בשטח Q כולל חדרים בגודל דומה; תכניתו יותר סימטרית מזו של יתר המבנים מתקופה זו באתר. בהצטברויות על רצפות כל המבנים נמצא שפע של כלי חרס, כלי שחיקה, כלי צור ועצמות בעלי חיים. בדומה לאתר קשרון צפון, מכלול כלי החרס כולל כלי בישול, כלי אגירה וכלי הגשה רבים, לרבות חרסים ממשפחת BWMW.
 
סיכום
בחפירות בחורבת קשרון נחשפו שני אתרים נפרדים, שלהם היסטוריה יישובית שונה. בחפירות נחשף שטח נרחב, והן הגדולות ביותר באתר מתקופת הברונזה הביניימית בצפון הארץ.
הממצאים הקדומים ביותר יוחסו לתקופות הפליאוליתית התחתונה–העליונה, והם נמצאו בשני האתרים. קרבתם של השרידים היחידים שנמצאו באתרם מתקופות אלה, בשטח F, אל מכלול ההפקה והסיתות מהתקופה הפליאוליתית בשדה אילן (Barkai and Gopher 2009), מלמדת כנראה כי הם חלק מאותו אתר וכי זהו אתר נרחב.
שרידי היישובים המאוחרים לתקופת הברונזה הביניימית, שנחשפו רק באתר קשרון צפון, מקוטעים מאוד, ולכן קשה להסיק לגביהם מסקנות נרחבות. את הדרך החקלאית מהתקופה הרומית וקירות המדרגה החקלאיים אפשר לייחס לאחד מהאתרים בני התקופה באזור, כגון חורבת לוביה, המרוחקת כ-1.25 ק"מ מצפון-מזרח לאתר.
תרומתן העיקרית של החפירות קשורה לתקופת הברונזה הביניימית, שבה התקיים יישוב בכל אחד משני האתרים. חשיפת שני יישובים סמוכים מתקופת זו מעוררת שאלות באשר לארגון המרחבי, הכרונולוגיה ומדרג האתרים. שני היישובים נבדלים זה מזה בגודלם, בפריסתם ובמאפיינים אחרים. הבולט מכל אלה הוא שאתר קשרון דרום, הקטן מבין השניים, מוקף בחומה רחבה שמעבר לה לא נמצאו שרידים אדריכליים. עדיין לא ברור אם חומה זו שימשה להגנה או היה לו תפקיד אחר כלשהו. חומות כאלה הן תופעה נדירה בתקופת הברונזה הביניימית, והן תועדו רק בח'ירבת אל-מייתא בבקעת הירדן (Bar, Cohen and Zertal 2013) ובח'ירבת איסקנדר בירדן (Richard et al. 2010). החומה באתר קשרון דרום היא היחידה המוכרת עד כה מתקופה זו בצפון הארץ.
אתר קשרון צפון לא רק גדול בהרבה מאתר קשרון דרום, אלא שהתגלתה בו גם תכנית יישובית צפופה יותר. בנוסף, בעוד שבשני היישובים התגלו מבנים מרובי חדרים, הרי שהחדרים באתר קשרון צפון גדולים יותר ופחות אחידים בגודלם, ואילו החדרים באתר קשרון דרום קטנים יותר, אחידים בגודלם ומסודרים באופן סימטרי. עם זאת, נראה כי גם באתר קשרון צפון היה תכנון מוקדם, כפי שמלמדים הן הסמטאות המפרידות בין המבנים והן ייעוד אזורים מסוימים לפעילות תעשייתית, כמו למשל מיקומו של כבשן יוצר בקצה הדרומי של היישוב, כנראה במטרה להרחיק תעשיות מזהמות ממרכז היישוב.
תיארוך פחמן 14 יחד עם כלי חרס ממשפחת BWMW מייחסים את שני היישובים למאה הכ"ג לפסה"נ לערך. שניהם ננטשו ונותרו בהם כלים וחפצים רבים באתרם, אך טרם נקבע אם הם ננטשו בו-זמנית. כמו כן, לא ברור עדיין אם שני היישובים התקיימו במקביל, או שאחד קדם לשני.
היקף החפירות הנרחב והממצא העשיר משני יישובי תקופת הברונזה הביניימית בחורבת קשרון, הופכים אותם לאתרי מפתח לחקר החברה, התרבות והכלכלה במחצית השנייה של האלף השלישי לפסה"נ בדרום הלבנט.