המערה (איור 1) חצובה בדיוק רב בסלע קירטון רך. פתח המערה בצד מערב נמצא סגור באבן גולל שנתמכה באבנים קטנות. הפתח מוליך אל חדר מרכזי (לוקוס 500; 2.6 × 2.7 מ') שהיה מלא בסחף שכיסה עצמות אדם. העצמות כללו גולגלות רבות שנראה כי סודרו בנפרד משאר העצמות שהיו פזורות בחלל החדר. בין העצמות נמצאו שברי כלי חרס מן התקופות הרומית המאוחרת והביזנטית.

 

בדפנות הצפונית והדרומית של החדר נחצבו שישה כוכים (לוקוסים 501–503, 506–508; 0.60–0.65 × 1.85–1.90 מ', 0.80–0.95 מ' גובה) שבתוכם נמצאו עצמות אדם. רצפת כוך 501 היתה מכוסה בעצמות אדם, לא בארטיקולציה. בפינה הדרומית-מערבית של הכוך הובחן חור שנוצר בעת חציבת מערה נוספת הצמודה מדרום. במרכז הכוך נתגלה בקבוק זכוכית גלילי כחלחל-ירקרק (10.8 ס"מ גובה; איור 2), ששפתו מקופלת פנימה ומשוטחת באופן לא אחיד. צווארו גלילי ומתרחב כלפי הגוף והבסיס שטוח. הבקבוק עובד ברישול ובהיותו ממצא יחיד לא ניתן לדייק בתיארוכו אלא לשייכו לתקופה הרומית (המאות הא'-הב' לסה"נ). במרכז כוך 503 נמצאו חמש גולגלות, בכוך 506 – ארבע גולגלות ובכוך 507 שתיים.

 

בדופן המזרחית של המערה נחצב מקמר שבו שתי שקתות מקבילות (לוקוסים 504, 505; איור 3) ובהן שברי עצמות. סמוך לשוקת המערבית היה מכסה גמלוני (0.54 × 1.79 מ') עם ארבע אקרוטריות, שבור במרכזו. בתוך שוקת 505 נתגלתה קערת בזלת (19 ס"מ קוטר פנימי; איור 4) ששפתה שטוחה ולה ארבעה זיזים.

 

בתום התיעוד נסתם הפתח שנוצר במהלך עבודות הבנייה ונבנה קיר תמך למניעת שוד.