שטח I

נפתחו ארבעה ריבועים ושלושה חצאי ריבועים (איור 2). בסקר של שנת 2011 תועדו פריטים אדריכליים גדולים ששולבו בקיר תמך של מדרגת עיבוד בכיוון צפון-מזרח–דרום-מערב בפסגה של הגבעה הצפונית בשיחין. פריטים אלה כוללים חמש חוליות עמודים (הערכת קוטר 0.7 מ'), לפחות בסיס עמוד אחד הפוך (1.03 מ' קוטר; ר' להלן), שני כרכובים מסותתים ושני שברים שחוקים של כותרות יונית. נראה כי פריטים אדריכליים אלה עיטרו מבנה נרחב ששכן בראש הגבעה, ממזרח לקיר המדרגה. קיר מדרגה זה נבדק בריבוע חפירה 1.I. רוב ריבועי החפירה נפתחו ממזרח לקיר זה (3.I.7I), ונחשפו בהם שרידי בנייה, אך לא נראה כי שרידים אלה שייכים למבנה שאליו קשורים הפריטים האדריכליים. נראה כי מבנים אלה שימשו באופן כלשהו בתעשיית כלי החרס באתר.

 

ריבוע 1.I. נחשפו שתיים מחוליות העמודים הבולטות ביותר ששולבו בקיר המדרגה. החפירה העמיקה כמה סנטימטרים מתחת לבסיס העמוד ההפוך שהתגלה מונח על עפר (איור 3). מתחת לבסיס העמוד התגלו שברי כלי חרס, והמאוחר בהם הוא חרס יחיד משלהי התקופה הביזנטית.

 

ריבוע 2.I. בשלב כלשהו בתקופה הביזנטית פולס חלקו המזרחי של הריבוע באדמה ובגושי אבן גסים (הם מתוארים באיור 2 בקווים מקוטעים) במטרה ליצור משטח עבודה או משטח מוגבה. משטח זה היה קשור כנראה לפעילות חקלאית שעבורה נבנה קיר המדרגה.

 

ריבוע 3.I (איור 4). נחשף ספסל (W3007), שנבנה משורה אחת של אבנים מהוקצעות בשימוש משני בגובה נדבך אחד. האבנים הונחו על שכבת אדמה (3–5 ס"מ עובי), לאורך פן אנכי חצוב בסלע בכיוון צפון-מערב–דרום-מזרח (L3999); אחת האבנים מהספסל נמשכה לריבוע 2.I. באדמה שנמצאה בין הפן האנכי הצפוני של הסלע לבין הפן הדרומי של הספסל התגלו ארבעה חרסים משלהי התקופה הרומית ושבר נר המזוהה כנראה עם נרות מטיפוס צפוני מעוטר בטביעות מהמאות הג'–הד' לסה"נ. ממצא זה מספק תיארוך יחסי אפשרי לשרידים קשורים זה לזה משטח I.

הספסל נבנה מול הפן הפנימי, הצפוני, של רצועת סלע חצובה, אולי שריד של מחצבה. רצועת סלע זו שימשה יסוד לקיר שנשדד. ברצועת הסלע התגלה סף צר חצוב (0.66 מ' או 2.2 רגל רומית רוחב). בצפון הריבוע התגלו שני קטעים של רצפת טיח עשויה היטב (L3012 ,L3010) מעל סלע האם; שני קטעי הטיח עלו על הפן הצפוני של ספסל 3007 (איור 5). בחלק הצפוני-מזרחי של הריבוע התגלתה מעל רצפת טיח 3010 רצפת טיח נוספת (L3004), שהונחה מעל רובד של חלוקי נחל ואדמה (0.3 מ' עובי; ר' איור 4). רצפה 3004 נמצאת במפלס של ראש הספסל. בקצה המערבי של הרצפה העליונה יש עלייה קלה, המלמדת שהרצפה עלתה על קיר או ספסל אבן, שנבנה במאונך לספסל 3007 והושתת על הרצפה התחתונה, הקדומה. תיארוך הרצפות אינו חד משמעי, אבל על  סמך הממצא הקרמי נראה כי הן נבנו לא לפני המאה הג' לסה"נ.

 

ריבוע 4.I (איור 6) הופרע למדי. התגלו קיר בכיוון צפון-מערב–דרום-מזרח (W4013) ורצפת טיח (L4999) הניגשת אל הפן הצפוני של הקיר; נראה שרצפת הטיח היא המשכה של הרצפה התחתונה מריבוע 3.I. קיר 4013 מתוארך כנראה גם הוא לשלהי התקופה הרומית, על סמך הממצאים מתקופה זו שהתגלו באדמה שנחפרה מצפון לו והשתרעה כנראה מתחת לרצפה 4999. בקיר 4013 התגלה סף אבן (כ-0.8 מ' או 2.7 רגל רומית רוחב פנימי), המורכב משתי אבנים, ששימשו במקור בשני ספים שונים. בסף הייתה קבועה דלת שלה כנף אחת רחבה, שנפתחה לדרום. על פני השטח סמוך לריבוע זה התגלה שבר של חלקה העליון של תבנית נר מאבן, הכוללת קו חיתוך של עין הנר וחלק מהכתף והדיסקוס (איור 7:A).

 

ריבוע 5.I (איור 8). התגלו קיר בכיוון צפון-מערב–דרום-מזרח (W5018) ורצפת טיח (L5002) שנפגעה קשות; הקיר הוא המשכו של קיר 4013 מריבוע 4.I והרצפה היא המשכה של רצפת טיח שנחשפה בפינה הצפונית-מזרחית של ריבוע 4.I. מתחת לרצפה 5002 התגלה מילוי אדמה (L5011; עובי 1.1 מ' ויותר), הכולל פסולת של תעשיית כלי חרס, המתוארכת ברובה למן התקופה הרומית הקדומה ועד לתקופה הרומית המאוחרת ובמקצתה לשלהי התקופה ההלניסטית. רצפה 5002 ניגשה במקור גם אל הפן הצפוני של קיר 5018 וגם אל הפן המערבי של הנדבכים העליונים שהשתמרו מקיר אחר (W5004). קיר 5004 יצר פינה דרומית-מערבית עם קיר נוסף (W5005); נראה שזוהי פינת בית. קירות 5004 ו-5005 הושתתו על סלע האם. בחפירה בפינת הבית התגלו ממצאים משלהי התקופה הרומית, המתארכים כנראה את זמן יציאת הבית משימוש. עם זאת נראה כי בית זה יצא משימוש עם בניית המבנה שממערב לו, הכולל את רצפה 5002. מתחת לקיר 5004 התגלה בדל קיר במפלס נמוך על סלע האם שפולס, הניגש אל הפן המערבי של פן חצוב במאונך של הסלע.

 

ריבוע 6.I נפגע קשות גם הוא מחריש ומשרפה של עץ זית. בדרום הריבוע התגלו שרידי רצפת טיח שהשתמרותה גרועה (L6015 ,L6014); נראה כי רצפה זו היא המשכה של רצפת הטיח מריבועים 4.I ו-I.5. בדומה לממצא בריבוע 5.I גם בריבוע זה, ובעיקר בחלקו הצפוני-מזרחי, התגלתה כמות גדולה של פסולת תעשיית כלי חרס, אך שלא כמו בריבוע 5.I ממצא זה התגלה סמוך לרצפת הטיח ולא מתחתיה.

בריבוע התגלו שבר של חלקו העליון של אבניים, שבר רצפה של תא שרפת כלים בכבשן, שניכרים בו פתחי מעבר לאוויר חם (כ-2.5 ס"מ קוטר), ושברים נוספים כנראה של כבשן. עוד התגלו בריבוע שני שברים של חלקן התחתון של תבניות אבן לנרות, שניהם נחרתו במחוגה (איור 7:C ,B); באחד השברים נחרתו שני מעגלים בהקף הבסיס ובשבר השני נחרתו שלושה מעגלים.

 

ריבוע 7.I. התגלתה שורת אבנים בכיוון צפון-מערב–דרום-מזרח (W7003), בדומה לריבועים 3.I ו-4.I. שורת האבנים הושתתה על שכבת אדמה דקה מעל סלע האם; בסלע האם הובחנו סימני חציבה. לא התגלתה תעלת יסוד, ולא נערכה חפירה מתחת לאבני W7003. משני צדי שורת האבנים התגלו הצטברויות אדמה (L7999), המתוארכות לשלהי התקופה הרומית. בריבוע התגלו חרס יחיד ומטבע כסף (1/24 שקל), שניהם מתוארכים לתקופה הפרסית, המלמדים כנראה על נוכחות כלשהי בראש הגבעה בתקופה זו. בקצה הדרומי של הריבוע התגלה חלל בסלע האם, אולי פתח של בור מים; המחיצה הדרומית של הריבוע מסתירה חלק ממנו. אם אכן היה כאן בור מים הרי שהשטח היה מרחב חיצוני או חצר, והוא כוסה בשלב מאוחר יותר במבנה.

 

שטח II (איור 9)

החפירה בשטח (חלקו הדרומי של ריבוע 1.II; כ-1 × 2 מ') נערכה בהמשך לתוצאות של סקר גרדיומטרי, ובו תועד בשטח זה שדה מגנטי חזק יותר מזה שביתר חלקי המדרגה. תוצאות החפירה אינן מכריעות, שכן לא התגלו עדויות לבערה או לפסולת כלי חרס. עם זאת התגלו קטע מרצפת טיח, הדומה לרצפות הטיח משטח I, ופינת מתקן שקירותיו טויחו. באדמה שכיסתה שרידים אלה התגלו שברי כלי חרס מהתקופות הפרסית (12 שברים) והרומית המאוחרת, המלמדים כנראה שהאדמה הצטברה במהלך שלהי התקופה הרומית.

 

ממצאים

פסולת תעשיית כלי חרס התגלתה בריבועים 4.I ו-6.I ובריבוע 5.I התגלתה כמות גדולה של פסולת זו. בריבוע 6.I התגלו גם שברי אבניים ושרידי כבשן — עדות נוספת לתעשיית כלי חרס. ראויים לציון שלושת השברים של תבניות הנרות שהתגלו בחפירה, שכן הם מלמדים כנראה שבאתר יוצרו נרות חרס. עיקר הממצא הקרמי מהחפירה (57%) מתוארך לתקופה הרומית הקדומה; ממצא זה מלמד כנראה על גידול האוכלוסייה בתקופה זו ועל התחלה של תעשיית כלי חרס באתר. 94% מהממצא הקרמי בחפירה מתוארך לתקופה הרומית על כל שלביה. בניגוד לכך, בהתבסס על קריאה ראשונית, רק שלושה מטבעות מתוך 18 המטבעות שהתגלו בחפירה מתוארכים לתקופה הרומית ואילו עשרה מטבעות (57%) מתוארכים לשלהי התקופה ההלניסטית. לא התגלו מטבעות מהמאה הב' לסה"נ, והתגלה רק מטבע אחד ברור מימי קונסטנטין הב'. הממצאים בחפירה כוללים גם שלושה שברים של כלי אבן גיר רך, האחד מריבוע 1.II והשניים האחרים מריבוע 4.I.

 

שלושת שברי כלי האבן מאמתים את כתביו של יוספוס ואת מקורות חז"ל (החל בתוספתא), המציינים כי בשיחין התגוררה אוכלוסייה יהודית. התוצאה המשמעותית ביותר של עונת חפירות זו היא העדות לתעשיית כלי חרס ונרות חרס. מאז הפרסום של הסקר בשנת 1988 (Strange, Groh and Longstaff 1994; 1995) מוכרת תעשיית כלי החרס בשיחין, אך תעשיית הנרות במקום לא הייתה מוכרת עד כה. עונות חפירה נוספות יאפשרו לערוך בדיקות פטרוגרפיות וכימיות של כלי החרס בשיחין, שיובילו למסקנות באשר לתפוצת הכלים במהלך התקופה הרומית. עוד יאפשרו עונות נוספות לימוד של טיפוסי הנרות שיוצרו בשיחין, מתי הם יוצרו והאם הם יועדו לשימוש מקומי בלבד או גם לתפוצה נרחבת.