בחודש פברואר 2016 נערכה חפירת הצלה באתר ניצני סיני (קדש ברנע; הרשאה מס' 7626-A; נ"צ 142392-725/537116-467; איור 1), לקראת פיתוח. החפירה, מטעם רשות העתיקות ובמימון ועד מקומי קדש ברנע, נוהלה על ידי מ"ד פסטרנק, בסיוע י' חימי (ייעוץ וצילום) ופועלים מקדש ברנע.
טרם החפירה זוהו על פני השטח שני קווי אבנים שצירם הכללי מזרח–מערב, שהתבררו כקירות של מדרגות עיבוד בשטח חקלאי מן התקופה הביזנטית (איור 1:1, 2); הקירות נחפרו באופן מדגמי. נוסף עליהם נתגלה קיר שדה (סכר?). מדרגות עיבוד מתקופה זו תועדו בעבר באתרים נוספים באזור, ובהם ניצנה (כ-4 ק"מ מהאתר), אשלים (כ-30 ק''מ מהאתר; חימי ולנדר 2011), נחל קדש ברנע ונחל חורשה (היימן תשמ''ו).
קיר מדרגת עיבוד 1 נחפר בחלקו (3.5 מ' מתוך 350 מ' אורך), לאחר שנדבך אחד נראה בשטח טרם החפירה. שישה נדבכים נוספים נחשפו באדמה החולית. הקיר נבנה בכיוון צפון–דרום מאבני שדה בינוניות וגדולות בשיטת ראשים ופתינים ובמדורג, כך שנוצרו חמש מדרגות עיבוד (3.5 מ' רוחב כל מדרגה, 1.78 מ' גובה כל מדרגה; איור 2). בין האבנים הבינוניות והגדולות הונחו אבנים קטנות בציר מזרח–מערב ששימשו לתמיכה. המדרגה התחתונה, ששימשה מסד איתן לקיר מדרגת העיבוד, נבנתה מאבני שדה מסיביות (איור 3).
קיר מדרגת עיבוד 2 נחפר בחלקו (3.3 מ' מתוך 200 מ' אורך), לאחר שנדבך אחד נראה בשטח טרם החפירה. נחשפו שישה נדבכים נוספים של הקיר: אבני גוויל קטנות עד גדולות שהונחו במדורג ליצירת שש מדרגות (3.3 מ' רוחב כל מדרגה, 1.4 מ' גובה; איור 4). למרות הדמיון בשיטת הבנייה לקיר מדרגת עיבוד 1, ואף שנבנה כמוהו מאבני שדה, אבני נדבך המסד בקיר 2 מסיביות פחות.
קיר שדה. סמוך למדרגת עיבוד 1 זוהה קיר ישר בן נדבך אחד (איור 5), הנמשך בזווית צרה למדרגת העיבוד, חותך אותה ופוגע בה. נראה כי היה זה סכר ללכידת מי נגר, שנועד להחליש את זרימת המים במורד המדרון (
אשכנזי 37:2007).
שני קירות המדרגה שנבדקו בחפירה מסיביים וארוכים. בחפירה המדגמית שנערכה בהם לא נתגלה כל ממצא קרמי. אולם, על סמך ממצאים מחפירות ומסקרים קודמים באזור, שבהם אותרו מדרגות עיבוד שסגנון בנייתן דומה (
היימן תש''ן), אפשר לתארכן למאות הו'–הז' לסה"נ. המדרגות היו חלק ממערך של פעילות חקלאית באזור ניצנה, שהגיעה לשיאה במאות הה'–הו' לסה"נ, כפי שמעידה העלייה המשמעותית שחלה בהתיישבות הקבע באזור במהלך מאות אלו (
היימן תש''ן:101). על כך מעידות מדרגות העיבוד שנמצאו בכל האזור, וכן תעודות ממאות אלו שנמצאו בשרידים של שתי כנסיות, המתארות פעילות חקלאית רבה (
Bruins 1986:37). סמיכותן של מדרגות העיבוד שנבדקו לאלו של ניצנה מעידה על כך שגם אזור זה הושפע מהעלייה בהתיישבות הקבע באזור.
אשכנזי א' 2007. החקלאות הקדומה בהר הנגב: תפוצה מרחבית לאור מאפיינים גיאוגרפיים וגיאולוגיים. עבודת מוסמך, האוניברסיטה העברית. ירושלים.
היימן מ' תש''ן. רועים וחקלאים במרחב קדש ברנע. מדרשת שדה בוקר.
Bruins H.J. 1986. Desert Environment and Agriculture in the Central Negev and Kadesh-Barnea during Historical Times. Nijkerk.