החפירה נערכה במרחק של כ-200 מ' מדרום-מערב לח'אן מהתקופה העות'מאנית (לרקע ולהפניות, ר' טפר 2016; איור 1). לאחר הסרת שכבת פסולת בת זממנו (0.5 מ' עובי), נחשפו שתי שכבות הצטברות של אדמה פריכה, שכיסו שרידי בנייה מהתקופות הממלוכית והעות'מאנית. שרידים אלה הושתתו על הצטברות אדמה, ובה חרסים אחדים לא אינדיקטיביים. החפירה לא הגיעה לאדמה טבעית. בחפירה סמוכה נחשפו שרידי בנייה מהתקופות העבאסית, הצלבנית, הממלוכית והעות'מאנית (חנא 2014).
 
התקופה הממלוכית. נחשפו שרידי קירות (12W, 16W, 17W, 20W; איורים 2, 3), שנבנו מאבנים מסותתות והשתמרו לגובה שלושה נדבכים. אל קירות 12 ו-16 ניגשה רצפת עפר כבוש ועליה אפר (19L). אל קיר 17 ניגש ממזרח ריצוף אבנים שלא נחפר. קירות 12 ו-20 מקבילים, וביניהם נחשפה רצפה (23L) עשויה מאבני גיר שטוחות, אולי סמטה. מעל רצפה 23 נמצאו שברים של קערה מזוגגת (איור 4:4) וקערה עשויה ביד ומעוטרת בצבע (איור 5:4), המתוארכות לתקופה הממלוכית. בהצטברות האדמה שמעל הקירות נמצאו חרסים, ובהם קערות עשויות ביד, קערות מזוגגות, קנקנים וסירי בישול המתוארכים לתקופה הממלוכית (לא צוירו).
 
התקופה העות'מאנית. נחשפו שרידים של שלושה מתקנים מעוגלים, כנראה אסמים; קירות המתקנים (13W–15W) נבנו מאבני מסותתות והשתמרו לגובה נדבך אחד. המתקנים הושתתו על שכבת סחף (0.2 מ' עובי) ללא ממצא קרמי, המלמדת כי לאחר חורבן המבנה מהתקופה הממלוכית האתר ננטש עד שנבנו המתקנים. אל הקירות ניגש מפלס של אדמה מהודקת (18L), ובו שברי גוף של כלי חרס מצוירים מטיפוס ראשיא אל-פוח'אר (לא צוירו), שבר של קערה מזוגגת (איור 3:4) מן התקופה הממלוכית, וכן שברי מתכת שלא זוהו. בהצטברות האדמה מעל המתקנים (10L) נמצאו חרסים, ובהם קערות מזוגגות (איור 1:4, 2) וקנקן (איור 6:4) מהתקופה הממלוכית, וכן קערות, סירי בישול וקנקנים מהתקופה העות'מאנית (לא צוירו).