החפירה נערכה בשלושה מקבצי צור (I, VII, VIII) בראש בתרונות של חוואר הלשון; חלק מהפריטים עברו סחיפה מקומית ושחיקה. השתמרות האתרים אינה אחידה, אך בשניים מהם (I ו-VII) נמצאו שכבות ארכיאולוגיות באתרן. החפירה נערכה בריבועים של 1 × 1 מ', ובאזורים שבהם פריטי הצור השתמרו באתרם נערכה החפירה בריבועים של 0.5 × 0.5 מ'. הסדימנטים סוננו ברשת של 1 מ"מ.

 
עידן I. פריטי הצור פזורים על פני שטח של כ-40 מ"ר, ורובם עברו סחיפה מקומית (איור 1: שטח החפירה [קו מלא]; פני השטח ובהם צפיפות נמוכה של פריטים מסותתים [קו מקוטע]; מתאר קו ארוזיה לאחר החפירה [קו מנוקד]). בשטח מוגבה, ממזרח לקו הארוזיה, נמצאו פריטים באתרם, ובהם פריטי צור מסותתים, עצמות בעלי חיים ופחם. הפריטים נמצאו במגע שבין שכבת סדימנט כהה לשכבת חרסית כתומה מעליה. ניתוח ראשוני של פריטי הצור מראה כי הם חלק מתעשייה להבונית על כל מרכיביה: גרעינים, פסולת וכלים. אלה כוללים גרעיני להבונים (איור 1:2), מגרדים (איור 2:2) ולהבונים בעלי גב עם קטימה אלכסונית (איור 3:2, 4) — המיקרוליתים השכיחים ביותר במכלול והאופייניים לתרבות הכבארית המאוחרת בתקופה האפיפליאוליתית הקדומה. סמוך לאתר נמצאו כלי שחיקה אחדים שאפשר לשייכם לזמן הפעילות באתר. השתמרותן של עצמות בעלי החיים אינה טובה, אך עם זאת זוהו בהן יונקים גדולים ובינוניים וכן מעט מיקרופאונה.
 
עידן VII. פריטי צור בצפיפות נמוכה שמקורם בסחיפה מקומית זוהו ונאספו על פני שטח של כ-115 מ"ר. מדרום לשטח זה, צמוד לטלוס של מדרגת החוואר, נחפר שטח של 5 מ"ר. זוהתה בו שכבה ארכיאולוגית באתרה, ובה מוקדים, כלי צור, עצמות בעלי חיים שהשתמרותן טובה וכן שברים רבים של ביצי יען (איור 3) וקונכיות מהים התיכון. באתר הובחנו כמה שכבות גיאולוגיות (איור 4): קרקע עלית (1), חרסית כתומה עם אופקים כהים (2), חול דק משוכב (3), חרסית כהה (4), סילט וחרסית לבנים (5) וחרסית כהה (6). פריטי הצור נמצאו בין שכבה 5 לשכבה 6. המכלול דומה לזה שהתגלה בעידן I וכולל להבונים בעלי גב עם קטימה אלכסונית. סמוך לאתר נמצאו כלי שחיקה אחדים שאפשר לשייכם לזמן הפעילות באתר. 
 
עידן VIII. פריטי הצור פזורים על פני שטח של כ-50 מ"ר, משני צדי שלוחה נמוכה (איור 5). החפירה השתרעה בשטח של 9 מ"ר, ולא נמצאה שכבה באתרה. מניתוח ראשוני של הממצא מפני השטח עולה כי הפריטים הקטנים, ובהם להבונים ושבבים, אינם מיוצגים דיים כתוצאה מהסעה במים. במכלול מעט כלים אינדיקטיביים (מיקרוליתים), ועל כן קשה לקבוע לאיזו תרבות יש לשייך את האתר. עם זאת, נמצאו גרעינים ופסולות גרעין האופייניים לתקופות הפליאוליתית העליונה והאפיפליאוליתית הקדומה. פיזור הממצא על פני שני שטחים המופרדים באזור מוגבה כמו גם מיעוט פריטים קטנים מעידים כי מיקומו המקורי של האתר היה על פני השטח המוגבה, וכי הממצא נסחף לאזורים הנמוכים משני צדי השלוחה.
 
מחפירת שלושת האתרים עולה כי האזור שימש לחניה של קבוצות ציידים-לקטים במהלך התקופה האפיפליאוליתית הקדומה. התעשייה הליתית שהובחנה באתרים שנחפרו מיוחסת לתרבות הכבארית המאוחרת — תעשייה שעד כה אינה מוכרת היטב באזורים הצחיחים של הנגב ודרום ירדן.