היישוב אל-מכר שוכן בגליל המערבי, במרחק כחמישה קילומטרים ממזרח לעכו. בחפירות ובסקרים התגלו ביישוב שרידים מן התקופות ההלניסטית, הרומית, האומיית ובעיקר מן התקופה הביזנטית (Frankel et al. 2001:11, Site 18), ובהם שרידי כנסייה (צפיריס 2001 [איור 1: 728-A]), מערות קבורה (אביעם וליברמן 1993 [איור 1:A-1789]; סג"ל 1999; שקד 1995 [איור 1: 2023-A]), שרידי קירות (אביעם 1999 [איור 1: 2465-A]; הרשאות מס' 8015-A,  8051-A) ומחצבות (אבו ריא 2015 [איור 1: 7037-A]).

בשטח שנחפר (3 × 8 מ'; איור 2) נחשפה מחצבת אבן (שכבה II), שבתום פעילותה הוקם מעליה מתקן תעשייה, כנראה גת (שכבה I), ובו הובחנו שלושה שלבי פעילות. ממצא כלי החרס מתארך את המתקן לתקופה הביזנטית (המאות הה'–הו' לסה"נ).  

 

שכבה II
במחצבה, שחלקים ממנה הובחנו על פני השטח בצפון-מזרח החפירה, ניכרים סימני ניתוק של אבנים שנחצבו במקום (איור 3). המחצבה קדומה למתקן מהתקופה הביזנטית שנבנה מעליה, ואף שלא ניתן לתארכה, סביר כי זמנה מוקדם יותר בתקופה הביזנטית או אף קדום יותר. באזור נתגלו בעבר מחצבות אחרות (אבו ריא 2015).
 
שכבה I
שלב 3. נבנה קיר ארוך ומרכזי (100W; איור 4) הממשיך בחלקו הצפוני את קווי החציבה הישרים של המחצבה. מן הקיר נחשף נדבך אחד שהונח על הסלע, פרט לקצהו הדרומי, שממנו נחשפו ארבעה נדבכים, שם סלע האם נמוך יותר. אל הקיר ניגש פסיפס (117L), שנבנה מאבנים גדולות יחסית, וריצוף אבן (109L).
 
שלב 2. קיר 100 מן השלב הקודם המשיך לשמש, ונבנו שני קירות נוספים (108W, 114W; ר' איור 4). קיר 108 חתך את קיר 100 וביטל את פסיפס 117 (איור 5). קיר 114 נבנה בניצב לקיר 108 והשתמר ממנו רק נדבך היסוד. כיוונו ושיטת בנייתו של קיר 114 שונים מאלו של קיר 100, ועל כן נראה כי קיר 114 נבנה מאוחר לקיר 100 בכיוון כללי דומה. עוד נחשף פסיפס (101L) הניגש לנדבך חסר בקיר 114 (ר' איור 4), לקיר 108 ולשני קירות שלא שרדו מדרום וממזרח. הפסיפס נבנה מאבנים גדולות יחסית, שהונחו בשורות ישרות, וטויח בטיח; הובחן בו תיקון (102L).
פסיפס נוסף (105L; ר' איור 3) נחשף בצפון השטח, בפינת המחצבה הקדומה. לפסיפס מסגרת של שלוש שורות של אבנים גדולות יחסית, מקבילות לקווי החציבה, ובמרכזו שורות אלכסוניות. רוב אבני הפסיפס לבנות וביניהן הונחו אבנים כהות, אולי בכוונה ליצור דגם קישוטי. בתשתית הפסיפס אבני שדה.
 
שלב 1. בדרום-מזרח השטח נחשף קטע פסיפס קטן (103L). על סמך קרבתו לתיקון 102 ייתכן שהוא שייך לשלב 2 אך על סמך הפרש הגבהים הניכר ביניהם נראה כי יש לשייכו לשלב נפרד.
 
במכלול כלי החרס שהתגלה בחפירת המתקן נמצאו קערות רבות (איור 1:6–4), כלי בישול (איור 5:6–7), קנקנים (איור 8:6–10), שברי אמפורות ופכית (לא צוירו). הכלים מיובאים ומקומיים ומתוארכים למחצית השנייה של המאה הה' – המחצית השנייה של המאה הו' לסה"נ. כן התגלה חרוז זכוכית בתוך שכבת הצטברות (113L) בין קיר 108 לקיר 114.
 
חרוז זכוכית
יעל גורין-רוזן
 
התגלה חרוז זכוכית (113L, סל 1014; איור 7) שהשתמרותו גרועה ושני שברי גוף של כלי זכוכית. החרוז מכוסה בבליה שאכלה את הדופן, בחלקו יש כתמי בליה ירקרקה אפורה ובאזורים השבורים בשני הקצוות יש בליה מאכלת שיצרה חורים בפני השטח. הזכוכית שממנה עשוי החרוז נמוכה באיכותה ומכילה חצצים. החרוז גלילי, לא סימטרי, הולך וצר בקצוות. החור המפולש רחב. גוון הזכוכית כהה, נראה כזכוכית שחורה. החרוז מעוטר בחוט זכוכית דק לבן הכרוך אופקית סביבו. בשני מקומות משוכים החוטים בנקודה מסוימת כלפי מעלה לדגם. החרוז מעובד ברישול, והעיטור אינו אחיד בכל ההיקף. השילוב בין טיב החומר והעיבוד המרושלים מצביע על ייצור מקומי.

חרוזים מטיפוס זה המעוטרים בחוטים במגוון דגמים מוכרים היטב ממכלולי קבורה המתוארכים למאות הג'–הה' לסה"נ בתפוצה גיאוגרפית רחבה, ובהם למשל החרוזים שנמצאו בקבר 16 בקסטרה (Spaer 2001:102−103, Fig. 47, שתי השורות העליונות בצד ימין). חרוז מטיפוס זה עם עיטור מעט שונה בשני גוונים של חוטים נמצא במערת קבורה 3 בכסרא, המתוארכת למאה הד' ולראשית המאה הה' (שטרן תשנ"ח: 126, איור 75:14).

נשאלות השאלות כיצד הגיע החרוז לשכבת ההצטברות, האם הוא חלק ממילוי של שכבת חיים ממבנה זה או ממבנה סמוך והאם הוא מוצר מוגמר שנסחר או חרוז שנפסל בבית המלאכה והגיע לערמת אשפה. אפשר שתושבי המקום השתמשו גם בחרוזים שאיכותם נמוכה ומקורם בבית מלאכה שפעל בסביבה ומכר לתושבים גם תוצרת פגומה שלא נדדה למרחקים. כלי זכוכית וחרוזים ממגוון סוגים ואיכויות שתוארכו לתקופה הרומית המאוחרת נמצאו במכלולי קבורה שנחפרו בעבר בכפר אל-מכר (טרם פורסמו).