מסקרים שנערכו בתל קאקון עולה כי המקום היה מיושב ברציפות לפחות למן תקופת הברונזה ועד לנטישת הכפר בשנת 1948 (ינאי 2017: אתרים 31 ו-32, ור' שם מראי מקום נוספים). בתקופת ממלכת הצלבנים בנה המסדר הטמפלרי במקום מצודה (Boas 2006:231). במערכה שהתרחשה בשנת 1123 בין הצבא המצרי לצלבנים הוקם באתר מחנה צבא. בשנת 1260 כבשו הממלוכים ובראשם הסולטן ביברס את המצודה בקאקון ושיקמו אותה (Prawer 1963:259). תחת השלטון הממלוכי ולאחר חורבנה של קיסריה התפתח היישוב בקאקון במידה ניכרת (פורת, דר ואפלבאום 216:1985). הודות להרחבתה של דרך הים שעברה ממזרח לקאקון התפתח היישוב גם כלכלית וקיבל מעמד של מרכז מסחרי חשוב. המקורות ההיסטוריים מהתקופה הממלוכית מזכירים את קיומו של שוק גדול בקאקון (Dar and Mintzker 1987:194). בתקופה הממלוכית היה היישוב בקאקון בירת המחוז. במאה הי"ד לסה"נ בנה במקום המושל הממלוכי של עזה סנג'ר אלג'אולי ח'אן, ששירת את דרך השליחים קהיר–דמשק (Cytryn-Silverman 2010:135–136). יותר ממאתיים שנה לאחר הכיבוש העות'מאני נערך בקרבת קאקון קרב בין צבאו של נפוליאון לבין הצבא העות'מאני.

החפירה הנוכחית היא הראשונה שנערכה בתל קאקון, ונפתחו בה 40 ריבועים בשלושה שטחים (AC; איורים 2, 3); שטח A (לא בתכנית) מרוחק כ-150 מ' מצפון-מערב לשטחים B ו-C. שטח B חולק לשני שטחי משנה (1B ו-2B) ושטח C — לשלושה שטחי משנה (1C–3C). נחשפו שרידי יישוב וממצא מגוון מן התקופה הממלוכית ומראשית התקופה העות'מאנית. הממצא כולל כלי חרס, מטבעות רבים, סיגי מתכת ועצמות בעלי חיים, המלמדים כנראה כי החפירה התקיימה בשטח השוק של קאקון מן התקופות הממלוכית וראשית העות'מאנית. כן התגלו בחפירה ממצאים אחדים מתקופות קדומות יותר: הברזל, הרומית, הבינזטית, האסלאמית הקדומה והצלבנית.
 
שטח A
נחשפו שרידיו של קיר (103W), שנבנה מאבני שדה גדולות (איורים 4, 5) והשתמרותו דלה; כנראה קיר תוחם של חלקות חקלאיות. בחפירה נאספו שברים קטנים ושחוקים של כלי חרס המתוארכים למאות הה'–הו' לסה"נ, מטבעות אחדים ובולה מעופרת.
 
שטח B
שטח 1B (איור 6). במחצית המערבית של הריבוע הדרומי נמצאו שרידי מבנה בן זמננו, כנראה אחד מהמבנים של בית ספר לבנים שנבנה בימי המנדט הבריטי עבור תושבי הכפר קאקון (Cytryn-Silverman 2010:136). במחצית המזרחית נחשפו שכבה של אדמת חרסית טבעית, מעליה מילויי אדמה מכוונים (238L) ומעליהם רצפה לבנה מגיר כתוש (237L). בחפירת הרצפה והמילויים שמתחתיה נמצאו שברי כלי חרס מן התקופה הממלוכית.
במרכז השטח נחשף חלק ממבנה גדול, שהשתמרותו דלה והוא ממשיך למערב אל מחוץ לשטח החפירה. קירות המבנה (215W, 239W) נבנו מפן חיצוני של אבנים מסותתות סיתות גס ופן פנימי של אבני גוויל קטנות, ששימשו כנראה מצע לטיח שלא השתמר. בחפירת עומק בפינה הפנימית של קירות 215 ו-239 (איור 7) נחשפו שלושה נדבכי יסוד של הקיר, שנבנו מאבני גוויל, ונאספו שברי כלי חרס המתוארכים לתקופה הממלוכית. אל קיר 239 ניגשה ממערב רצפת אדמה כבושה (216L/240L), שהובחנו בה כתמי אדמת חמרה ואפר. בחפירת הרצפה והמילוי שמתחתיה נאספו שברי כלי חרס ומטבעות מן התקופה הממלוכית. ממזרח ניגשה אל קיר 239 רצפת טיח לבן (241L; איור 8) שהונחה על תשתית אדמת חמרה. מדרום לקיר 239 נחשף קיר נוסף (228W). אבני קיר 228 נחשפו לחום רב, עד כי נסדקו וקיבלו גוון אדום-אפור; המקור לחום זה לא התגלה בחפירה. לא ברור האם קיר 228 יצר פינה עם קיר 239. מדרום-מזרח לקיר 239 נחשפו שרידים דלים של קיר נוסף (250W), שנבנה משתי שורות אבנים בינוניות מסותתות למחצה והשתמר לגובה נדבך אחד. קשה לקבוע אם קיר זה היה חלק מהמבנה שתואר לעיל או חלק ממבנה אחר שמשתרע ברובו ממזרח לשטח החפירה.
מצפון לשרידי המבנה נחשף נדבך יסוד של קיר רחב (229W), שהשתמרה בו אבן אחת מנדבכי העל. אל הקיר ניגשה מדרום רצפת גיר כתוש (247L). בחפירת שכבת פני השטח (208L) נמצאו מטבעות וכלי חרס מהתקופה הממלוכית.
 
שטח 2B (איור 9). נחשפו שרידי קיר אבן (211W; איור 10), שנבנה מפן דרומי, חיצוני של אבנים מסותתות בסיתות חלקי ופן צפוני, פנימי הכולל שתי שורות של אבני גוויל קטנות שלוכדו בחומר מליטה. מדרום לקיר נחשפו שכבה של אדמת חרסית טבעית כהה (225L) ומעליה שתי רצפות אדמה כבושה (212L, 224L) ושני מילויי אדמה (210L, 217L) זה מעל זה לסירוגין. שתי הרצפות ניגשו אל קיר 211 מדרום. בשכבת הקרקע הטבעית התגלו שברי כלי חרס אחדים מתקופת הברזל 2. ברצפות ובמילויים נמצאו שברי כלי חרס מהתקופות הממלוכית והעות'מאנית הקדומה. בחפירת רצפה 212 נמצאו שלושה מטבעות מהתקופה הממלוכית.
 
שטח C
שטח 1C (איור 11). בריבועים המערביים נחשפו תשתיות עשויות אבני גוויל קטנות (310L, 337L, 353L, 356L; איור 12) של רצפות אדמה כבושה או רצפות טיח שלא השתמרו. ממערב לתשתית 337 נחשפו שרידי אפר רבים (339L) המעידים כנראה על מוקד. בחפירת ריבועים אלה נמצאו כמה מטבעות ושברי כלי חרס המתוארכים לתקופות הממלוכית והעות'מאנית הקדומה. מצפון לתשתית אבנים 356 נחשף בור אשפה (341L), ובו נמצאו חלקי פח, שברי בקבוקי זכוכית, קערת אמייל, מקטרת, שברי קנקנים ממשפחת כלי עזה שחורים מהתקופה העות'מאנית ומימי המנדט הבריטי ושלושה מטבעות מהתקופה הממלוכית.
בריבועים המזרחיים נחשפו שרידים דלים יותר. בריבוע 9H נחשפה רצפת טיח (354L) שהונחה על מילוי דק של אדמת חמרה, ותחתיה תשתית עשויה אבני גוויל קטנות. בריבוע 10H נחשפו תשתית אדמת חמרה (325L) של רצפה שלא השתמרה ומתחת לה מילוי אדמה (355L). בחפירת תשתית 325 נתגלו כלי חרס ושני מטבעות, המתוארכים לתקופה הממלוכית. בריבוע 11H נחשפו מתחת לפני השטח (321L) שכבה של אדמת חמרה דקה (327L), שכללה כלי חרס ומטבעות מהתקופה הממלוכית. מתחת לשכבה 327 נחשפה תשתית אבנים (406L) הניגשת ממערב לשרידי קיר (342W; איור 13).
 
שטח 2C (איור 14). נחשפו שרידי בנייה המתוארכים לתקופה הממלוכית. בצפון השטח נחשפה תשתית אבנים שהשתמרותה דלה (309L; איור 15) ורצפת טיח (319L); בחפירה נמצאו כלי חרס ומטבעות המתוארכים לתקופה הממלוכית.
בריבוע 15G נחשפו זה מעל זה כמה מפלסים של רצפות אדמה כבושה שביניהן מפלסים דקים של מילויי אדמה (איורים 14: חתך 1–1; 16). בחפירת הרצפות והמילויים נמצאו שברי כלי חרס ומטבעות מהתקופות האסלאמית הקדומה והממלוכית. בריבוע 16G נחשפה הפינה הדרומית-מערבית של מבנה (408W, 409W; איור 17), שאליה ניגשה מצפון רצפת אדמה כבושה (410L). הקירות נבנו משתי שורות של אבנים בגודל בינוני מסותתות סיתות גס. בחפירת מילוי אדמה (360L) סמוך לקירות נאספו שברי כלי חרס מהתקופה הממלוכית ושבר כלי מהתקופה הצלבנית. בריבועים 18–17G נחשף קיר (336W), שהשתמר לגובה שני נדבכים, שהתחתון הוא יסוד של אבני גוויל. הנדבך העליון של הקיר נבנה מפן מערבי, חיצוני של אבנים מסותתות בסיתות גס ופן מזרחי של דבש. לא ברור אם הקיר המשיך לכיוון צפון וניגש אל קיר 408. בחפירה ממערב לקיר נחשפו שתי רצפות אדמה כבושה האחת מעל השנייה (373L, 374L), מעליהן שכבת אדמת חמרה (367L) ושכבת אדמה מהודקת בגוון בהיר (366L), ומעליהן תשתית של אבני גוויל (332L), אולי של רצפת אדמה כבושה שלא השתמרה. בחפירה ממערב לקיר 408 נמצאו שברי כלי חרס מהתקופה הממלוכית; בתשתית אבנים 332 נמצאו שלושה מטבעות מהתקופה הממלוכית.
בריבוע 15H נחשפו כמה מפלסי אדמה (328L, 345L, 357L), שבחלק מהם הובחנו כתמים של אפר ושאריות של פחם שמקורם לא ידוע. בחפירת מפלסים אלה ופני השטח נמצאו שברי כלי חרס מהתקופה הממלוכית ומראשית התקופה העות'מאנית ומטבעות מהתקופה הממלוכית. בריבוע 18H נחשפו רצפת טיח לבנה (375L) ומעליה שלושה מפלסים של מילויי אדמה (347L, 362L, 363L); בחפירת מילוי 363 נמצא קנקן מהתקופה הביזנטית. על מילוי 347 הונחה רצפת אדמה מהודקת (346L) בגוון בהיר. בחפירת רצפה 346 ומילוי 347 נמצאו שברי כלי חרס, המתוארכים ברובם לתקופה הממלוכית ובמקצתם לתקופות הרומית והביזנטית. בחפירת פני השטח (334L) נמצאו שברי כלי חרס ומטבעות מהתקופה הממלוכית.
 
שטח 3C (איור 18). בריבוע 20H נחשף קיר בטון (317W) שנבנה על נדבך אבני גוויל ומצפון לו מפולות אבנים; נראה שהקיר הוא שריד של מבנה נוסף שהיה חלק מבית הספר לבנים אשר נבנה בימי המנדט הבריטי. מתחת למפולות האבנים נחשפו מילוי אדמה (302L) ומתחתיו שרידי קיר (318W). קיר 318 נבנה מאבנים מסותתות סיתות גס והשתמר לגובה נדבך אחד. ממערב לקיר 318 נחשפה רצפת גיר כתוש (320L).
מתחת לשכבת פני השטח (301L) של ריבוע 20G נחשפה בכל שטח הריבוע רצפת גיר כתוש (308L; איור 19), הזהה לרצפה 320. חלקה הדרומי של הרצפה פורק ומתחתיה נחשף יסוד של אומנה איתנה (311W; 2 מ' אורך חשיפה, 0.8 מ' רוחב, 0.3 מ' גובה השתמרות), שנבנה משני פנים של אבנים מסותתות וליבה עשויה צרורות אבן שלוכדו בחומר מליטה לבן. נראה כי אומנה זו הייתה חלק ממבנה שפורק בעת בניית רצפות 308 ו-320. בחפירה בריבוע נמצאו שברי כלי חרס ומטבעות מהתקופה הממלוכית.
בריבוע 22G נחשף מתחת לשכבת פני השטח (369L) קטע קטן של רצפת טיח בגוון לבן (388L), שהונחה על תשתית של אבנים קטנות לא מלוכדות. ממערב לרצפה 388 (22H) נחשפה שכבת תשתית של אבני גוויל (378L) מתחת לשכבת פני השטח (370L). בחפירת שכבה 370, תשתית 378 ומילוי אדמה מתחתיה נמצאו שברי כלי חרס ושלושה מטבעות מהתקופה הממלוכית. בפירוק תשתית 378 נחשפה מתחת לה תשתית אבנים נוספת (396L). בחפירת תשתית 396 ומילוי אדמה מתחתיה נמצאו שברי כלי חרס מהתקופה הממלוכית. בחפירה בריבוע זה נמצאו סיגי מתכת ופסולת תעשיית מתכת. מדרום לתשתית 396 (23H) התגלתה תשתית דומה (397L), כנראה המשכה לדרום. תשתית 397 ניגשת למערב אל שרידי קיר (379W), שנבנה מאבנים מסותתות גס והשתמר לגובה נדבך אחד. 24H התגלה קיר נוסף (381W), שהשתמר לגובה שני נדבכים, ובהם נדבך יסוד של אבני גוויל ומעליו נדבך של אבנים מסותתות גס. הקיר ניצב לקיר 379, ועל אף שהם לא יוצרים פינה, ייתכן שהם שייכים לאותו מבנה. בחפירה במרכז השטח התגלו שברי כלי חרס מהתקופות הרומית המאוחרת, הביזנטית, הממלוכית (עיקר הממצא) וראשית העות'מאנית, מטבעות מהתקופות הרומית והממלוכית, סיגי מתכת ועצמות בעלי חיים. בחפירה משני עברי קיר 381 שהעמיקה עד לחשיפת אדמת חרסית טבעית (400L) נמצאו שברי כלי חרס מתקופות הברזל 2 והממלוכית וכן סיגי מתכת אחדים.
בריבוע 25H נחשף מילוי אדמה (382L) ללא ממצא אדריכלי, אשר כיסה אדמת חרסית כהה טבעית (391L). במילוי 382 נמצאו מטבע וכלי חרס מהתקופה הממלוכית, ובשכבת החרסית נמצאו שברי כלי חרס, וכן סיר בישול ופכית שלמה המתוארכים לתקופת הברזל. בריבוע 25G נחשפה שכבת אבני גוויל (401L; איור 20). בחפירה ממזרח לאבני הגוויל עד לאדמת חרסית טבעית נמצאו כמה שברי כלי חרס המתוארכים לתקופות הברזל 2 והממלוכית ואיתם עצמות רבות של בעלי חיים.
 
בחפירה נחשפו בעיקר שרידי בנייה דלים, רצפות ומילויי אדמה. שרידי הבנייה בשטחים 1B ו-3C שייכים כנראה למבנים גדולים, ואפשר ששרידי המבנה משטח 1B היו חלק מהח'אן של קאקון. שרידי הבנייה והממצא המגוון מלמדים אולי כי החפירה נערכה בשטח שבו שכן השוק של קאקון, שנבנה כנראה לצד הח'אן.
הממצא הקרמי מהחפירה כולל שברי כלי חרס רבים, ובהם גם כלי ייבוא, המתוארכים ברובם לתקופה הממלוכית ובמקצתם לתקופות הברזל 2, הרומית, הביזנטית, הצלבנית, האסלאמית הקדומה והעות'מאנית. בחפירה התגלו 339 מטבעות, מהם זוהו 192 שרובם (185=N) מתוארכים לתקופות הממלוכית וראשית העות'מאנית. מספרם הגדול של המטבעות מתקופות אלה מלמד כנראה שהם היו בשימוש יומיומי במקום. ממצא עצמות בעלי החיים כולל ברובו עצמות של כבשים ועיזים, במידה פחותה של בקר וגמלים ובמידה מצומצמת של חמורים וסוסים ושל עוף או בעלי כנף אחרים. חסרונם המוחלט של עצמות חזיר מלמד כי תושבי המקום היו מוסלמים. בעצמות הגמלים והפרסתניים שנמצאו בחפירה ניכרות עקבות שחיקה קשים, המעידים על כך שנשאו משאות כבדים לאורך זמן. בדרך כלל גמלים לא הוחזקו בחצרות בתים פרטיים אלא רוכזו במקומות פתוחים, לרוב בשולי היישוב. עצמות עוף או בעלי הכנף אחרים נמצאים בדרך כלל בשכונות מגורים, שם גידלו ושחטו אותם, אולם בחפירה בקאקון הם כמעט ולא התגלו, רמז לכך שזהו אזור שונה באופיו משכונת מגורים. גם שרידי הצאן שנמצאו בחפירה כוללים ברובם קרניים ושיניים, שהם בדרך כלל החלקים שנותרים לאחר ביתור הבשר באטליז. בחפירה התגלו גם מתכות, לרבות שברים של כמה כלי עבודה ושבעה סיגי מתכת המעידים על מלאכה שכללה עיבוד מתכת. שרידי האפר שהתגלו במקומות אחדים בחפירה, מעידים אולי גם הם על מלאכה זעירה של עיבוד מתכות. עיבוד מתכות או תיקון כלי עבודה אופייניים למקום ציבורי שהתקיימה בו פעילות כלכלית, כגון שוק.
ממקורות היסטוריים עולה שביישובים רבים נקבע מקום השוק בקרבת הח'אן. כך למשל השוק מהתקופה העות'מאנית שנחפר בקרבת חנות תגרים (ח'אן א-תג'אר) סמוך לקיבוץ בית קשת (דללי-עמוס, מידע בעל פה). על סמך כלל הנתונים מן החפירה והמידע ההיסטורי נראה שבחפירה נחשפו שרידי השוק של היישוב בקאקון בתקופות הממלוכית וראשית העות'מאנית.