המערה כוללת שני חדרים חצובים (1, 2), וביניהם פתח מרשים שנבנה היטב (L107; איור 2). חדר 1, המזרחי, הוא חדר מבוא (כ-2 מ' גובה השתמרות) המוליך אל הפתח. בצד הצפוני של החדר נחשף קיר (W108; איור 3), שנבנה משני נדבכים של אבני גיר בינוניות מהוקצעות. חדר 2, המערבי, הוא חדר הקבורה (3×4 מ'). זהו חדר מעוגל ותקרתו התגלתה בחפירה בגובה של 0.5 מ' מעל קרקעית החדר. נראה כי התקרה נפלה בשלמותה לתוך חלל החדר. בדופן הסלע הדרומית של החדר נחצב מדף (1.0×1.5 מ'), ששימש כנראה לקבורה (L106; איור 4). על קרקעית החדר התגלו פכית שלמה ושני נרות שלמים. צמוד לדופן המערבית של החדר נחשף שקע ובו ריכוז עצמות; ייתכן וזהו בור עמידה. הפתח המרשים שבין שני החדרים (1.33×1.50 מ') התגלה חסום באבני בנייה (איור 5). הפתח נבנה היטב באבני גזית, והוא כולל אבן משקוף (0.35×0.52×1.60 מ'), שתי אבני מזוזה (כ-1 מ' גובהן) ואבן סף (0.5×1.6 מ'). בפתח השתמרה דלת אבן, שאחת מפינותיה העליונות נשברה, כנראה בעת שוד עתיקות. בדלת נחצבו צירים, הנתונים בתוך פותות שנחצבו במשקוף ובסף. באבן המזוזה הצפונית הותקן מנעול.

 
על רצפות החדרים במערה התגלו שברי כלי חרס, חלקם שייכים לכלים שלמים שנשברו במקום. כלי החרס כוללים קערות מטיפוס 'כפר חנניה' (1D ,1B; איור 7: 1–3) המתוארכות למאות הב'–הג' לסה"נ, סירי בישול מטיפוס 'כפר חנניה' (4D ,4B ,4A; איור 7: 4–7) המתוארכים למאות הא'–הד' לסה"נ, קנקני שק (איור 7: 8–10) מטיפוסים הנפוצים בגליל בתקופה הרומית והמתוארכים למאות הב'–הה' לסה"נ, פכיות קטנות עשויות מטין ורוד מסורקות בסירוק אופקי רדוד (איור 7: 11, 12) המתוארכות למאה הב' לסה"נ, נר עגול ללא ידית, עשוי חמר ורוד כהה/חום, בסיסו שטוח והדיסקוס שבור במכוון, ועליו שרידי חיפוי אדום ועיטור של עיגולים קטנים על חלקו העליון קרוב לפייה (איור 7: 13) והוא מתוארך למאות הא'–הב' לסה"נ, נר עגול שלו ידית, עשוי מחמר ורוד בהיר, בסיסו שטוח והדיסקוס שבור במכוון, ועל חלקו העליון מסביב לדיסקוס שרידי עיטור לא ברור (איור 7: 14), והוא מתוארך למאות הא'–הב' לסה"נ, וכן שבר נר פשוט, מקורצף (איור 7: 15), המתוארך למאות הא'–הב' לסה"נ.
עוד התגלו במערה מעט שברים של עצמות אדם, המייצגים לפחות שני פרטים בגיל 15–20 שנה ובגיל 25–35 שנה. שברי העצמות התגלו במצב השתמרות גרוע, וככל הנראה הם לא מייצגים את המספר האמיתי של הפרטים שנטמנו במערה.
 
תיארוך המערה נעשה בעיקר על סמך הנרות והפכית השלמים, שהיו נפוצים באזור במאה הב' לסה"נ. המערה מצטרפת לקברים של בית הקברות הדרומי של העיר ציפורי. הבנייה המרשימה של הפתח פיתתה כנראה שודדים כבר בעת העתיקה. נראה שלאחר שהמערה נשדדה נסתם פתחה באבני בנייה, אולי מטעמי דת ואמונה. מאוחר יותר קרסה התקרה אל תוך חלל המערה והיא נאטמה עד ימינו.