נפתחו ארבעה שטחי חפירה (DA; איור 1), הפזורים לאורך קילומטר אחד בצפון רכס ירוחם, ונחשפו 11 קירות שדה, שבע טרסות, קבר ומתקן. שטחי החפירה משתרעים על פני מרחב משופע במתינות ומחורץ בערוצי אגן הניקוז של נחל עצם. החפירה סמוכה לחורבת תלמה, השוכנת על שלוחה במרחק כ-800 מ' צפונה; לאתרי רכס ירוחם–נחל יתנן, המרוחקים כקילומטר אחד מזרחה; ולמצד שורר, השוכן על גדות נחל עצם במרחק כ-600 מ' מדרום-מזרח לשטח החפירה.

בסקרים שנערכו באתרים אלו אותרו ממצאים למן תקופת הברונזה ועד לתקופה האסלאמית הקדומה. בחורבת תלמה נסקרו שרידי מבנים, ובהם חדרים מעוגלים ורבועים שנבנו סביב חצר קטורה, המתוארכים לתקופות הברונזה הקדומה 2 והברונזה התיכונה 1 (כהן תשל"ה). באתרי רכס ירוחם–נחל יתנן נסקרו בסקר החרום בנגב מבנים מתקופות הברזל, הרומית והביזנטית, ובהם חמישה בורות מים (אלדר תשמ"ג). בסקר שנערך באתר בשנת 2011 זוהו רגמים רבים, שומרה ומבנה, ללא ממצא מתארך (פארן וסונטג 2012). מצד שורר נכלל בסקר שנערך על ידי א' שמואלי
(S-366/2012) ואותרו בו שרידים מהתקופות הרומית והביזנטית.
 

שטח A (איור 2). נחשף קיר שדה מדורג (W10) המשתפל לדרום-מזרח, שנבנה באבני גיר בינוניות מסותתות קמעה, והושתת על אדמה דקת גרגר מהודקת ובה במעט אבנים קטנות. הקיר השתמר לגובה ארבעה נדבכים מדורגים; הנדבך התחתון בולט כדי 0.2 מ' מהנדבך שמעליו (101L). צמוד לפן הצפוני-מערבי של הקיר הונחו אבני שדה קטנות לתמיכה (102L). חלקו הצפוני-מזרחי של הקיר מתעגל צפונה והשתמרותו דלה.

 

שטח B. נחשפו ארבעה קירות שדה, במגוון של מידות ודרגות שימור (20W–23W). קיר 20, שבדרום השטח, נבנה במדורג, ושרדו ממנו שמונה נדבכי אבן (כ-L204; 2.15 מ' גובה מרבי; איורים 3, 4). הנדבך העליון נתמך מדרום במקבצי אבנים קטנות (205L). מקיר 21 השתמרו קטעים משורת אבנים שהשתמרה לגובה נדבך אחד (איור 5); בקצהו הצפוני-מערבי נותרו ארבע אבנים באתרן. הקיר הושתת על אדמה דקת גרגר מעורבת באבנים קטנות. קיר 22, המרוחק 25 מ' מצפון לקיר 20, נבנה אף הוא במדורג ושרדו ממנו שישה נדבכי אבן (209L; 2 מ' גובה; איור 5); הנדבך העליון נתמך ממערב במקבצי אבנים קטנות (L210). לתשתית קירות 20 ו-22 הודקה אדמה מעורבת בחומרי סחף מגוונים מערוץ הנחל. קיר 23, שבצפון השטח, השתמר בחלקו. שרד ממנו נדבך אבנים אחד, המושתת על אדמת לס מהודקת, מעורבת באבנים קטנות (L213 ,L212; איורים 6, 7).

 
שטח C (איור 8) משתרע במעלה אגן ניקוז של ערוצי נחל, באזור שבו הקרקע רדודה ופני הסלע קרובים לפני השטח. התגלו שישה קירות שדה בנויים שהשתמרותם דלה: שניים בדרום השטח (W66, W67), שניים חוצים את השטח בציר צפון–דרום (60W, 61W), קיר במרכז השטח (W72) וקיר במעלה מדרון הערוץ (W73). קירות 60 ו-61 נבנו לרוחבו של תא שטח משופע במתינות, התחום מדרום-מזרח בערוץ קטן ומצפון-מערב בערוץ. הקירות נבנו משניים–שלושה נדבכים של אבני גיר בינוניות וקטנות, שהושתתו על אדמת לס מהודקת (302L, 303L; איור 9). אל קיר 60 ניגש קיר 72 שהושתת על אדמת לס מהודקת (L325), נבנה מאבנים בינוניות והשתמר לגובה נדבך אחד. קיר 73 נבנה מצפון-מזרח לקיר 60 מאבני שדה בינוניות-קטנות שהונחו על אדמה דקת גרגר והשתמר לגובה נדבך אחד. קירות 66 ו-67 נבנו נדבך אחד של אבנים בינוניות שהושתתו על אדמת לס מהודקת ונתמכו ממזרח באבנים קטנות (313L, 316L; איור 10).
בערוץ נחל התוחם את שטח C מצפון-מערב התגלה מערך בן שבע טרסות (W62W65, 69W–71W). קירות הטרסה נבנו מאבנים גדולות ובינוניות והשתמרו ברובם לגובה נדבך אחד; הם נמשכים מגדה לגדה לאורך כ-5 מ'. מתאר הקירות משולש, הקודקוד בגדה הצפונית-מערבית, והבסיס בגדה הדרומית-מזרחית של אפיק הנחל (איורים 11, 12).
 
שטח D. נחשפו קבר ארגז מלבני (6L; L404, L405; 1.9 × 2.5 מ'; איור 13) ומתקן מלבני (5L; L401, L402; 1.7 × 3.2 מ'; איור 14), אולי קבר נוסף, המרוחקים 100 מ' זה מזה. הקבר והמתקן נחפרו לתוך אדמת לס מהודקת ודופנו באבני גיר בינוניות, שאולי הוקצעו בחלקן; הם השתמרו לגובה נדבך אחד פרט לחלקו המזרחי של קבר 6 שהשתמר לגובה שני נדבכים. במרכז קבר 6 (L405) הובחנו חוליות עמוד שדרה של אדם (השלד לא נחפר). בדופן הדרומית-מערבית של מתקן 5 הונחה אבן גדולה לרוחב (0.4 × 0.7 מ'). הדמיון בבנייה בין המתקן לקבר וקרבתם מלמדים כנראה כי המתקן הוא קבר.
 
בחפירה נחשף מערך חקלאי, ובו 18 קירות. קירות השדה נועדו לצרכים שונים: תחימת ערוגות, ייצוב אדמה וחלוקה פנימית של משטחי עיבוד. קירות הטרסה נועדו לפילוס אדמת סחף ולהאטה והטיה בזרימת בערוץ בעת שיטפונות לצורך גידולים חקלאיים. בשטחי החפירה לא נמצא ממצא מתארך, אך שיטת הבנייה של הקירות אופיינית לתקופות הביזנטית והאסלאמית הקדומה (אבני, אבני ופורת תש"ע; Avni, Porat and Avni 2013).