באתר נחשפו בעבר שרידי מבנים ומתקנים חקלאיים המתוארכים למן תקופת הברונזה הקדומה ועד התקופה הביזנטית (קוגן-זהבי 2017), וכן שרידי יישוב מן התקופה הכלקוליתית, הכוללים מערות מגורים ומתקנים חצובים בסלע, שנמצאו בהם חפצי נחושת מרשימים (שפטלוביץ 2003).
 
בחפירה נחשפו שש מדרגות עיבוד חקלאיות (2.3–66.5 מ' אורך, 0.4–0.5 מ' רוחב; איור 2), שישה ספלולים חצובים בסלע (0.3–1.7 מ' קוטר, 0.10–0.35 מ' עומק), ערמת אבנים מסוקלות (26 מ' קוטר) וחמש מחצבות (טבלה 1; איורים 3–5). כן נחשפה מערה טבעית (איור 6), שנמצא בה שבר של מקטרת חרס (להלן). על גג המערה נחשפה מכלאה (איור 7), התחומה בשלושה קירות (הקיר הדרומי לא השתמר) ולה פתח רחב (5 מ' רוחב).
 
טבלה 1. מחצבות

מס'

מידות המחצבה (מ')

גודל האבנים (מ')

איור

1

2.2 × 2.6

0.50 × 0.85

איור 3

2

1.8 × 3.1

0.4 × 0.9

 

3

6.0 × 12.9

0.4 × 1.2, 0.5 × 0.8, 0.45 × 0.65

 

4

5.8 × 6.4

0.5 × 1.0, 0.40 × 1.45, 0.35 × 1.80

איור 4

5

5.8 × 6.4

0.85 × 2.10, 0.45 × 1.10

איור 5

 
מקטרת חרס
ליאור ראוכברגר
 
במערה נמצא שבר של מקטרת לעישון טבק (chibuk; 1.3 ס"מ קוטר פתח קנה), שיוצרה בתבנית וכוללת שני חלקים, קערה וקנה, שחוברו זה לזה. הקערה כדורית ומעוטרת בפס מקדה אופקי בדגם סבכה מתחת לשפה שלא השתמרה. הקנה קצר ובקצהו טבעת חיזוק פשוטה שחתכה משולש. הקנה נמשך מתחת לבסיס הקערה במעין שדרית, המעוטרת בשני פסי מקדה בדגם סבכה היוצרים צורת V ותחומים בקו חרות כפול. בתוך הקערה יש לשונית חרס שמנעה את סתימת הקנה בעלי טבק. על הקנה נותרו סימני חיבור שני חלקי המקטרת שיוצרו בתבניות נפרדות. המקטרת שייכת לטיפוס נפוץ שהוגדר על ידי מ' אבישר על סמך מכלולים שנמצאו בתל יקנעם ותוארך למחצית השנייה של המאה הי"ח לסה"נ (Avissar 1996:199–200, Photos XVI. 10–14; 2005:83–88, 93, Fig. 4.1:4–9, Fig. 4.2, Type 2 ).