נחשפו שלושת קירות התמך של המדרגות החקלאיות (W101 — כ-30 מ' אורך, כ-0.7 מ' רוחב ממוצע; W102 — כ-27 מ' אורך, כ-0.6 מ' רוחב בממוצע; W103 — כ-9.5 מ' אורך, 0.6 מ' רוחב; איורים 3, 4). הקירות מקבילים זה לזה ונבנו בכיוון כללי מזרח–מערב מאבני שדה גדולות שהושתתו על סלע האם. הם תוחמים שטחי עיבוד צרים (כ-2 מ' רוחב). קירות 101 ו-102 נפגעו במרכזם וחלק מאבניהם הוזזו ממקומן. במרחק של 5–10 מ' ממזרח לשטח החפירה ניכר המשכם של קירות 101 ו-102.

קיר השדה (W107; כ-1.8 מ' אורך חשיפה, 0.6 מ' רוחב ממוצע) ניגש אל הקצה המזרחי של קיר מדרגה 102, ויחד הם יוצרים פינה (איור 5). קיר 107 נבנה בכיוון כללי צפון–דרום מאבני שדה גדולות, שהושתתו על סלע האם.

מערת הקבורה התגלתה במרחק כ-40 מ' מצפון-מערב לקירות המדרגה (L104; כ-2.3 × 3.1 מ'; 2.1 מ' עומק; איורים 6–8); היא לא נחפרה. המערה לא התגלתה חתומה ועל כן ייתכן כי היא נשדדה. בחזית המערה נחצבה חצר מפולסת (L105; כ-1.5 × 2.3 מ'), שיורדות אליה מדרום שלוש מדרגות חצובות (כ-0.3 מ' השלח, כ-0.5 מ' גובה ממוצע; איור 9). מן החצר יורדת מדרגה חצובה אל תוך המערה. דופנות הסלע של החצר זקופות וחלקות. בדופן הסלע שמעל פתח המערה נחצבה מגרעת לאבן גולל (ר' איור 8). על משטח הסלע בחצר התגלו שברי כלי חרס רבים המתוארכים לתקופה הרומית הקדומה (סוף המאה הא' לפסה"נ–ראשית המאה הא' לסה"נ), ובהם קדרות (איור 1:10, 2), קדרת בישול (איור 3:10) וקנקן (איור 4:10). המערה תיבדק בעתיד עם תחילת עבודות הבנייה במקום והסרת תקרתה.

 

מערת הקבורה החצובה מהתקופה הרומית הקדומה מצטרפת למערות דומות מאותה תקופה שנחשפו בסביבת החורבה. גם המדרגות החקלאיות וקיר השדה מצטרפים לשרידים שהתגלו באזור, שהם חלק מהעורף החקלאי של היישוב ששכן בחורבת חדת, אך בהעדר ממצא קרמי אי אפשר לתארכם. ניתן לשער כי זמנם של שרידים אלה בתקופה הרומית או הביזנטית.