אתר כרם א-ראס שוכן בראש גבעה נמוכה במערב היישוב כפר כנא. נפתח ריבוע חפירה אחד (איורים 2, 3) בחלק הדרומי-מזרחי של האתר, בשטח מישורי שבו סלע האם הגירני חשוף בכמה מקומות על פני השטח. בחפירה נחשפו שרידי בנייה, ערמת פסולת של בית יוצר ומתקן בנוי, המתוארכים לשלב הקדום של התקופה הרומית הקדומה. 

בחפירות שנערכו בעבר באתר כרם א-ראס ובכפר כנא נחשפו שרידי יישוב רבים למן התקופה הכלקוליתית ועד לתקופה העות'מאנית (שטחים AZ, להפניות וסקירה חלקית ר', אלכנסדר 2008; בארי 2015; אלכסנדר 2017; אלכסנדר 2018; ברון 2020; עפרון 2021). השרידים מהתקופה הרומית הקדומה (המאה הא' לפסה"נ – המאה הא' לסה"נ; שכבה  IV בחפירות אלכסנדר, אלכנסדר 2008) בולטים באתר, והם כוללים מבנים, מקווה טהרה ושרידי בתי יוצר (Alexandre and Shapiro 2016).

 
שרידי בנייה. לאחר הסרת פני השטח בכלי מכני נחשפו שני ראשי קירות (102W, 103W). קיר 102 (איורים 4, 6) נחצב בסלע בחלקו התחתון ונבנה באבני גזית בחלקו העליון. חלקו המזרחי הושתת על שכבת אבני גיר בגדלים שונים, שלוכדו בחומר מליטה אפרפר (113L). הקיר השתמר לגובה נדבך אחד. על גבי הקיר, בגובה פני השטח, נמצא מטבע מהמאה הד' לסה"נ (ביכובסקי, להלן). קיר 103 (איור 5) נבנה מאבני גוויל בחלקו התחתון ובאבנים מהוקצעות בחלקו העליון; הוא הונח ישירות על הסלע והשתמר לגובה של חמישה נדבכים. ניכר שהקיר נפגע משורשים. ייתכן שאבני הגוויל שייכות לשלב מוקדם של הקיר ושנדבכי האבנים המהוקצעות בחלקו העליון נוספו בשלב מאוחר יותר. אל הקירות ניגשה רצפת אדמה כבושה (109L) שהושתתה על סלע האם (110L) ופילסה שיפוע של הסלע. על הרצפה התגלתה ערמת פסולת בית היוצר ומתקן (114L).
 
ערמת הפסולת. על רצפה 109 בחצי הדרומי של הריבוע התגלתה הצטברות של אדמה תחוחה אפרפרה שמעורבת בה פסולת בית יוצר לכלי חרס (2 מ' אורך, כ-0.5 מ' גובה מרבי; איור 7): שברים רבים של כלי חרס בגדלים שונים (להלן), כמה אבנים קטנות ובינוניות שרופות עד כדי הסתיידות, חלקי טיח רבים, חלקים של רצפת תא כלים של כבשן יוצרים, שברי לבנים, כלי אבן, מטבע ברונזה של הורדוס ומעט עצמות בעלי חיים שהשתמרותן גרועה. ערמת הפסולת תחומה מדרום בקיר 103; חלקה המזרחי נמשך מחוץ לתחום החפירה. נראה שראש הערמה התפזר מעט לכיוון צפון (111L) כתוצאה מחריש בימינו.
בערמה הובחנו שני רבדים עיקריים: בשלב הקדום (115L) הושלכו בעיקר חרסים, ובשלב המאוחר (106L) הושלכו בעיקר חרסים, טיח, לבנים ואבנים שרופות. נראה כי השלכת הפסולת בשלב הקדום נערכה בזמן פעולת הכבשן, ואילו בשלב המאוחר הושלכה הפסולת לאחר שהכבשן נהרס ויצא משימוש. ייתכן שהיו במתחם ערמות פסולת נוספות משלבי שימוש אחרים של בית היוצר, אשר נערמו מחוץ לגבולות החפירה (דוגמא נוספת לערמת פסולת בית יוצר, ר' יקותיאלי ואקוס 2014: איור 14).
 
מתקן 114 (כ-1.5 מ' קוטר; איור 8). במרחק כ-1 מ' מצפון לערמת הפסולת התגלה מתקן סגלגל שנבנה מאבנים בינוניות וקטנות צמוד לפן הצפוני של בסיס קיר 103; השתמרות המתקן גרועה. במרכז המתקן נחשף בסיס סגלגל של אלמנט בנוי (116L; איור 9). מעליו מפולת המעידה על בנייה לגובה, ובתחתיתו נחשפו אבנים מסוידות שכוסו חלקית בטיח שרוף, המרמזות שהמתקן עבר חימום עז. על המתקן ובתוכו לא נמצאו ממצאים רבים, אך קרבתו לערמת הפסולת מלמדת כנראה כי הם היו קשורים זה לזה. אפשר שזהו כבשן יוצרים, שממנו השתמרו שרידים מרצפת תא השרפה ומעמוד תמך מרכזי.
 
ממצא כלי החרס. בחפירה נמצאו חרסים מעטים ללא הקשר סטרטיגרפי מתקופת הברזל 2, הכוללים קדרות מחופות אדום (איור 1:10, 2) וסירי בישול (איור 3:10, 4), וקנקנים מהתקופות הפרסית וההלניסטית (איור 10: 5–7). נראה כי מקור חרסים אלו בסחף מראש הגבעה מצפון.
מכלול החרסים מערמת הפסולת מתוארך לתקופה הרומית הקדומה. הוא נאסף בסינון בנפה בצפיפות של 1 ס"מ. בניתוח קרמי זה נספרו רק שפות הכלים ושברי צוואר של פכיות, על מנת לתת אינדיקציה לכמות הכלים שיוצרו בבית היוצר בהיעדר רפאות של הכלים. זיהוי החרסים נעשה על פי הטיפולוגיה של אדן-בייביץ' ודיאז פרננדס (טבלה 1).
 
טבלה 1. טיפולוגיה של כלי החרס מהתקופה הרומית הקדומה
טיפוס
הכלי
הפנייה
1A
קערה
Adan-Bayewitz 1993:88–91
1B
קערה
Adan-Bayewitz 1993:92–95
1C/D
קערה
Adan-Bayewitz 1993:98–103
3A
קדרת בישול
Adan-Bayewitz 1993:112–113
4A
סיר בישול
Adan-Bayewitz 1993:125–126
4B
סיר בישול
Adan-Bayewitz 1993:126–127
T1.3
קנקן
Díez Fernández 1983:135
T1.5
קנקן
Díez Fernández 1983:137
T21.2
קדרה
Díez Fernández 1983:177
T8.1
פכית
Díez Fernández 1983:148
T8.2
פכית
Díez Fernández 1983:149
T8.3
פכית
Díez Fernández 1983:149
 
חלק ניכר מהחרסים במכלול נושאים מאפיינים של צריפת חסר (underbake) וצריפת יתר עד כדי גוון ירקרק מזוגג (overbake). בכלים אחדים עיוותים כמו בועות אוויר על פני החרס, שקעים וסדקים גדולים. רוב הכלים עשויים מחומר גלם מקומי, אך זוהו כמה כלים עשויים מחומר שמקורו אולי בכפר חנניה (א' שפירו, מידע בעל פה לאחר בחינת החרסים).
הכלים הפתוחים כוללים קערות (5=N), קדרות (6=N), קדרות בישול (66=N) וסירי בישול (62=N). הקערות יוחסו לטיפוסים A1 (2=N; איור 8:10, 9), B1 (1=N; לא אויר) ו-C/D1 (1=N; איור 10:10) אחת הקערות קטנה ואין לה שיוך טיפולוגי (איור 11:10). ניכר גיוון רב בצורות הקדרות (איור 1:11–6) המעיד על היעדר אחידות בתהליך הייצור שלהן. שתיים מהקדרות (איור 1:11, 2) עוטרו בעיטור גלי על חלקה החיצוני של השפה. לקדרה אחרת (איור 6:11) זווית ומפתח השונים מעט מהיתר, אולי כתוצאה מפגם בייצור או שהיה זה פריט ייחודי. קדרות הבישול (איור 7:11–14) עשויות מחומר גלם מקומי וכולן שייכות לטיפוס A3. כלי נוסף (איור 15:11) דומה מבחינה טיפולוגית לקדרות הבישול מטיפוס A3, אך נראה כי הגוף זקוף יחסית מתחת לכתף. ייתכן וזהו פגם בייצור או ניסיון להקנות לכלי צורה של סיר בישול. רוב סירי הבישול שייכים לטיפוס A4 (60=N; איור 16:11–20) ורק שניים שייכים לטיפוס B4 (איור 21:11, 22).
הכלים הסגורים כוללים קנקנים (115=N), פכים (6=N) ופכיות (45=N). רוב הקנקנים הם מטיפוס 1.3T (78=N; איור 1:12–10( והיתר מטיפוס 1.5T (37=N; איור 11:12–13). שברי הפכים (לא אוירו) היו קטנים מכדי לספק נתונים טיפולוגיים. הפכיות כוללות בעיקר פריטים מטיפוס 8.1T (39=N; איור 14:12–16). בשלוש פכיות יש פגם ייצור של שקע בצוואר (לדוגמא, איור 14:12), אשר נגרם אולי בלחץ משקל כתוצאה מהנחת כלים מעליהם בעת הצריפה. שאר הפכיות שייכות לטיפוסים 8.2T (2=N; איור 17:12, 18) ו-8.3T (4=N; איור 19:12–22).
בערמה נמצאו גם שברי נרות הרודיאנים (3=N), שפת כלי יחודית (1=N), ידיות מיוחדות (4=N) ומכסים (3=N). שברי הנרות ההרודיאנים (לא אוירו) כוללים שברי פיות ועליהם סימני פיח, המעידים כי הנרות היו בשימוש ולא ברור אם הם תוצר של בית היוצר. השפה הייחודית שייכת כנראה לפך על פי הגודל, אולם צורתו לא אופיינית והוא בעל זיז פנימי נוטה מטה (איור 23:12). שלוש מהידיות המיוחדות פחוסות, ולהן עיטור פסים פלסטי (איור 24:12–26); הן שייכות כנראה לפכים, שכן בחפירות אלכסנדר בשטח AA נמצאו פכים שלהם ידיות דומות (Alexandre and Shapiro 2016: Fig. 6:1–2, 5). הידית הנוספת (איור 27:12) הייתה חלק מכלי יוקרתי מטיפוס לא ידוע, שכן היא ניחנת באסתטיות רבה: פני השטח מוחלקים היטב וצורתה מלופפת. משלושת שברי המכסים אחד השתמר כמעט בשלמותו (איור 28:12).
מכלול החרסים מערמת הפסולת מלמד על כך שעיקר תוצרי בית היוצר הם קנקנים וכלי בישול. רוב הקנקנים שייכים לטיפוס 1.3T, הקדום לטיפוס 1.5T. הקנקנים מטיפוס 1.5T שהתגלו במכלול מייצגים אולי שלב קדום של טיפוס זה. גם הפכיות שייכות ברובן לטיפוסים קדומים בתקופה הרומית. עיטור הפסים המופיע על גבי ידיות של פכים בחפירה מעיד אולי על סגנון של קדר מקומי שייצר טיפוס זה בשלב הקדום של התקופה הרומית הקדומה. מרבית כלי הבישול שייכים לשלב הקדום של התקופה הרומית הקדומה, שכן מטיפוס B4, האופייני לחלק המאוחר של התקופה (המאות הא'-ב' לסה"נ), נמצאו רק שני שברים, וכן כלי הבישול מטיפוס B3, האופייניים לאותו השלב, נעדרים לגמרי מהכלול.
 
כלי האבן. בחפירה נמצאו ארבעה שברים של כלי אבן, הכוללים שבר של עלי מבזלת ושלושה שברים של כלי עשוי מקרטון. שבר העלי (לא אויר) עשוי מבזלת שאינה נקבובית ומלוטש. עליים אינם נפוצים במכלולי האבן של התקופה הרומית, וייתכן שנעשה בו שימוש לכתישה של חסמים בתעשיית כלי החרס. כלי הקרטון נמצאו בערימת הפסולת. הם כוללים קערה (איור 29:12) שגופה מעוטר בפסים אלכסוניים חרותים, אולי סימני ייצור, ושני שברי גוף: האחד של כלי סגלגל, אולי קערה, והשני לא מזוהה. בשנים האחרונות נחשפו שרידי תעשייה ענפה לייצור כלי קרטון במערות בנוף הגליל ובריינה (עמית תש"ע 50–52). ייתכן ומקור הכלים באחד מבתי יוצר אלו, המרוחקים כ-2.5 ק"מ מהאתר, או בבתי היוצר הגדולים שנמצאו בסביבת ירושלים (עמית, זליגמן וזילברברוד תשס"ב).
 
מטבעות
גבריאלה ביכובסקי
 
שני מטבעות ברונזה נתגלו בחפירה. הקדום נמצא בתוך ערמת הפסולת. הוא נטבע בירושלים על ידי הורדוס, בשנת 37 לפסה"נ, השנה השלישית להורדוס, ושייך לטיפוס המתאר קדוקאוס מכונף בצד הפנים ופרג בצד הגב (ר"ע 177036; איור 13). המטבע המאוחר נתגלה על ראש קיר 102. הוא שייך לטיפוסSECVRITAS REIPVBLICAE  אשר נטבע בשנים 364–375 לסה"נ ומתאר ויקטוריה אוחזת כף תמר וזר (ר"ע 177035).
 
בשטח המצומצם שנחפר בחפירה זו נחשף חלק ממכלול בנוי, ככל הנראה חצר בית יוצר (השוו: Avshalom-Gorni and Shapiro 2015; בארי ולוי תשע"ח) המכלול כולל שרידי בנייה, ערמת פסולת בית יוצר ושרידי מתקן ששימש אולי כבשן יוצרים. על פי טיפוסי החרסים העיקריים ניתן לתארך שרידים אלו למעבר מהתקופה ההלניסטית המאוחרת לתקופה הרומית הקדומה (המעבר בין שכבה V לשכבה IV באתר כרם א-ראס; אלכנסדר 2008) ערמת פסולת בית היוצר מוסיפה מידע על תעשיית כלי החרס הקדומה באתר, ומצביעה על ייצור כלים במקום שלא היה ידוע עד כה. ניתוח כלי החרס העלה כי עיקר תוצרי בית היוצר הם קנקני אגירה וכלי בישול. ידיות הפכים המעוטרות פסים והקדרות המעוטרות בעיטור גלי דומות מבחינה סגנונית לממצאים שנתגלו בערמת הפסולת בשטח AA (Alexandre and Shapiro 2016). ייתכן שזוהי תעשייה מקומית של כלי יוקרה שנסחרו בתחומי היישוב בלבד, שכן טיפוסים מעוטרים אלו לא זוהו עד כה בחפירות אחרות. בית היוצר שנחשף בחפירה מתווסף לכמה כבשנים מהתקופה הרומית הקדומה שנחשפו בשנים האחרונות בגליל התחתון (צין ושפירו 2022; Strange and Aviam 2017), המלמדים כי תעשיית כלי החרס הייתה נפוצה ביישובי הגליל התחתון וכי היא לא התרכזה במרכז ייצור ראשי דוגמת שיחין או כפר חנניה.