החפירה נערכה במורד המזרחי של הגבעה שעליה נמצאת חורבת תיתורה, והתגלו בה מחצבה וחציבות. בסקר שנערך באזור נחשפו כ-400 נקודות ממצא קדום, ובהן מערות, בורות מים, מדרגות עיבוד חקלאיות, דרכים ומתקנים חצובים (רישיון מס' 759/2017-S; א' טנדלר, מידע בעל-פה). בחפירה שנערכה בראש הגבעה, במרחק כ-350 מ' ממערב לחפירה הנוכחית, נחשפו שרידים של מגדל מהתקופה הצלבנית וכן ממצאים המעידים על התיישבות במקום בתקופה הממלוכית (הרשאה מס' 7949-A; א' טנדלר, מידע בעל-פה).
 
נחשפה מחצבה, וזוהו בה שני מפלסי חציבה. בחלקה הדרומי של המחצבה (501L) זוהו סימני חציבה של אבנים שאורכן מעל מטר. כן נמצאה אבן באתרה שלא נותקה ממקומה (508L; 0.3 × 0.6 מ'). זוהו שתי חציבות מעוגלות (504L, 505L; 0.25–0.45 מ' קוטר) וחציבות עגולות נוספות (עד 5 ס"מ קוטר), שנועדו אולי להצבת קורות עץ. מצפון למחצבה נחשף ספלול (506L; 0.1 מ' קוטר), ומדרום לה אותר פתח של בור מים (507L), אך הוא לא נחפר.
מעל המחצבה התגלו הצטברויות של אדמת חרסית חומה (502L) מעורבת בפריטים שנסחפו למקום: אבנים וחלוקי נחל, אבני פסיפס תעשייתיות, חרסים, שברי זכוכית, פריטי צור ושברים של אבני שחיקה מבזלת. בממצא זוהו שברים של נרות חרס ושל בקבוקי זכוכית שזמנם התקופות הרומית, הביזנטית והעות'מאנית (לא צוירו). כן נמצא צמיד זכוכית המתוארך לתקופה העות'מאנית.
 
מיעוט הממצא אינו מאפשר ניתוח מקיף. עם זאת, סימני החציבה המלמדים כי במחצבה נחצבו אבנים גדולות רומזים כי אבנים אלה נחצבו עבור נדבכיו התחתונים של המגדל מהתקופה הצלבנית העומד בראש התל, שבסיסו מתוארך לתקופות הרומית–הביזנטית (גודוביץ' ופלדשטיין תשנ"ז). החציבות העגולות יכולות להעיד שטרם הקמת המחצבה היו חצובים במקום אגנים, ואולי אף גת או מתקן חקלאי. הממצאים מהמחצבה, המתוארכים לתקופה העות'מאנית, ועדויות למתקנים שנחשפו בסקרים ובחפירות קודמות, מעידים על נוכחות של תושבי הכפר ששכן בראש הגבעה בתקופה העות'מאנית, אך אין בהם להעיד על תיארוך המחצבה עצמה.