החפירה נערכה בשטח ציבורי פתוח ברחוב אל-מדראס, סמוך למגרש הספורט המרכזי שעל המדרון המערבי של הר הזיתים בשכונת סילוואן. בעבודת פיקוח טרם החפירה הוסר מילוי מעורב של פסולת מודרנית וממצא קדום ומתחתיו נחשפה מחצבה עתיקה.
אזור ראס אל-עמוד נסקר בסקר ירושלים ותועדו בו מערות קבורה, שרידי מבנים, בורות מים, מתקנים חקלאיים ומתקנים חצובים בסלע (קלונר תשס"ב: אתרים 496–508). בעשורים האחרונים נערכו כמה חפירות הצלה בסביבות האתר, ונחשפו בהן בעיקר שרידים למן תקופת הברונזה הביניימית ועד שלהי התקופה הביזנטית (זילברבוד 2008; בארי וזילברבוד תשע"ב; זילברבוד 2012; עדוי 2013א; עדוי 2013ב; זילברבוד 2016).
 

החפירה נערכה בשוליה המערביים של מחצבה עתיקה (7.5–11.0 × 30.0 מ'; איורים 2–4) מטיפוס מחצבת מדרגות פשוטה (ספראי וששון תשנ"א:4). המחצבה נמשכת מזרחה אל מחוץ לשטח החפירה. השטח מאופיין בסלע קירטון מתצורת מנוחה שבחבורת הר הצופים.

במרכז השטח (106L, 108L; איורים 5, 6) נחשפו שלוש שכבות מילוי והצטברות שכיסו את המחצבה טרם חשיפתה (איור 7). השכבה התחתונה היא אדמה בהירה מעורבת בפסולת חציבה שהונחה כנראה במכוון על משטח הסלע החצוב לאחר שהמחצבה יצאה מכלל שימוש (היא לא נחפרה עד הסלע). בקטע זה של המחצבה הובחנו מדרגות הסלע החצובות באופן הברור ביותר. זהו גם האזור העמוק ביותר של המחצבה, אך קרקעית המחצבה לא נחשפה כאן בשל מגבלות החפירה. גודל האבנים שנחצבו בלוקוס 108 (0.4 × 0.6 מ') מוכר ממחצבות אחרות. מצפון-מזרח ללוקוס 108 נחשפה חצר חציבה קטנה, מעין 'אמבטיית חציבה' (107L; איור 8), שבה סימני חציבה המעידים כנראה על עבודה של קבוצת חוצבים שנדרשה לגודל אבנים אחיד. מעליה נחשפה שכבה של אדמת חורבה מעורבת בפסולת (כ-0.9 מ' עובי), שהצטברה במהלך השנים. השכבה העליונה ביותר (כ-1.7 מ' עובי) היא פסולת בת ימינו מעורבת באדמת חורבה, שהונחה באזור זה במכוון.

בחלק הצפוני של המחצבה (100L; איור 9) נחשפו תעלות חציבה שהולכות וצרות כלפי מטה (0.10–0.16 מ' רוחב). נראה כי בחלק הדרומי של לוקוס 100 נחצבו אבנים באורך כ-0.6 מ'. ייתכן שבחלק העליון של לוקוס 100 נחצבו אבנים גדולות יותר באורך כ-1.4 מ'.

בחלק הדרומי של המחצבה (102L, 103L; איור 10) התגלו כמה תעלות חציבה (8–9 ס"מ רוחב) ואבנים שחציבתן לא הושלמה (איור 11).

 
לאור הדמיון של המחצבה שנחשפה בחפירה למחצבות עתיקות אחרות בירושלים ובסביבתה, אפשר להעריך שהמחצבה פעלה למן שלהי ימי הבית השני ועד ראשית התקופה האסלאמית הקדומה.