בחודשים יולי-ספטמבר 2008 נערכה חפירה במדרונות הדרומיים של הר ציון בירושלים (הרשאה מס' 5445-A; נ"צ — רי"ח 221748-834/630742-64; רי"י 171748-834/130742-64), לקראת פיתוח האתר וצירופו לפארק לאומי. החפירה, מטעם רשות העתיקות ובמימון אגודת אלעד, נוהלה על יד י' ארבל, בסיוע ו' אברוטיס (ניהול שטח), י' אוחיון וא' בכר (מנהלה), ו' אסמן ומ' קיפניס (מדידות), צ' שגיב (צילום שטח), ק' עמית (צילום ממצא), נ' כצנלסון (ממצא זכוכית), ק' רפאל (ממצא מתכת), ד"צ אריאל (נומיסמטיקה), ר' בוכניק וי' קטלב (ארכיאוזואולוגיה) וכן קבוצת פועלים מסילואן.
החפירה ממשיכה חפירות קודמות באתר (פברואר 2007-מאי 2008) שנוהלו על ידי י' זלינגר (הרשאה מס' 5023-A). האתר שמדרום לכביש עוקף הר ציון משקיף לעבר גיא בן הינום.
החופרים הראשונים באתר, פ"ג בליס וא"ק דיקי (Excavations at Jerusalem, 1894–1897, London) חשפו את שרידי חומת העיר החשמונאית מהמאה הא' לפסה"נ וכן את חומת העיר הביזנטית מהמאה הה' לסה"נ המיוחסת לקיסרית אידוקיה. שתי החומות נזכרו במקורות היסטוריים בני זמנם כמו יוספוס, מלחמות היהודים, ספר 5 וכן ספר המכבים (א: י, 10; יג 10; טז, 24-23). זלינגר חשף מחדש את שתי החומות שלא נראו כבר על פני השטח וכן מחצבה גדולה שמעליה נבנו החומות, חומה קדומה יותר, אולי מתקופת הברזל ובורות מים מקומרים מהתקופה האסלאמית הקדומה. החפירה הנוכחית התמקדה בהרחבת שטח החפירה מערבה ובהמשך חשיפתן של החומות החשמונאית והביזנטית.
בחפירה במערב השטח נחשף קטע נוסף מהמחצבה במדרון מתון (15×15 מ'; איור 1). החומה החשמונאית נבנתה הישר מעל המחצבה, הסלע הטבעי הותאם להנחת נדבך המסד התחתון; סימני החציבה מתאימים לגודל אבני החומה. במחצבה נמצאה כמות גדולה של חרסים מהמאה הא' לסה"נ; עם זאת נראה שהחציבה החלה בתקופה החשמונאית (המאה הא' לפסה"נ) ומטרתה הראשונית הייתה בניית החומה. כאשר פסקה החציבה נוצל חלק מהאתר לאיסוף מים. בתחתית המחצבה בדרום האתר נחצב מוליך צר ומטויח (5.1 מ' אורך חשיפה, 0.2 מ' רוחב, 0.25 מ' עומק; איור 2) שהיה מקורה בלוחות אבן. המוליך פנה מזרחה לחלק התחתון הלא חפור של המחצבה, שם היה כנראה בור מים. סימן נוסף לפעילות מאוחרת בשטח, מלבד מוליך המים, היו שרידי קיר הבנוי על מילוי, כ-2.5 מ' מעל תחתית המחצבה. הקיר נקטע בשני קצותיו ללא רצפות או שרידים ארכיאולוגיים הקשורים אליו. רובד האדמה הצמוד לקיר הכיל שברי כלי חרס מהתקופות הביזנטית והאסלאמית הקדומה.
בחפירה במזרח האתר נחשף קטע נוסף מהחומה החשמונאית (3.8 מ' אורך; איור 3) שעתה הוא חשופה לאורך 6 מ'. לרוב אבני הבנייה (0.90-0.65 מ' אורך, 0.5 מ' גובה ממוצע) סיתות שוליים האופייני לארכיטקטורה חשמונאית מונומנטלית. חשיפת החומה לאורך הפן הדרומי שלה התקדמה בעקבות אחת מהתעלות של בליס ודיקי שהתמוטטה והייתה בחלקה חסומה באבנים. החומה הביזנטית מחוץ לתחום החפירה.
מרבית הממצא נאסף במילוי המסיבי שהצטבר במהלך הדורות במחצבה וליד החומות. שברי כלי החרס הרבים תוארכו למן תקופת הברזל 3 (המאות הז'-הו' לפסה"נ) ועד לתקופה העבאסית (המאות הח'-הי' לסה"נ), חלקם הגדול תוארך לתקופות החשמונאית והרומית הקדומה, בהם מבחר מייצג של כלי חרס משלהי תקופת בית שני. בין ממצאי תקופת הברזל היו צלמיות בעלי חיים אחדות, צלמית עמוד וכמה ידיות עם טביעות 'למלכ' מהסגנון המאוחר. ידית אחת מתוארכת לתקופה הפרסית ועליה חותם 'יהד', בתוספת האות ט'. כלי החרס מהתקופה הרומית הקדומה היו בעיקר מייצור מקומי, אך נמצאו כלי חרס מיובאים אחדים, בהם ידית נר גדול מחופה שחור. עוד נמצא מתקופה זו שבר גדול של קנקן ועליו עיטור של ענף ושני פירות נתלים ממנו (איור 4). ליד הענף שתי מילים ביוונית שעדיין לא פוענחו. נמצאו כ-150 מטבעות וכן שברי פריטים ארכיטקטוניים אחדים מאבן נארי, בהם שני חלקים של עמוד ועליו עיטור של דגם מחורץ עדין בסטוקו לבן.
החפירה בשטח צפויה להימשך בעתיד. נוסף על המשך החשיפה של המחצבה ושני הקירות יש לברר נושאים כרונולוגיים ושכבתיים. יש להניח שהמידע שנאסף עד כה עם המידע שיצטבר בשלב האחרון של הפרויקט יהיו נדבך חיוני וחשוב בשחזור ההתפתחות והשינויים של מערכת הביצור בירושלים לדורותיה.