בחודש ספטמבר 2006 נערך סקר פיתוח במחצבת עין חרוד בגלבוע (נוריס), ממזרח ליישוב גדעונה (הרשאה מס' 4892-A; נ"צ — רי"ח 23425-500/71550-625; רי"י 18425-500/21550-625). הסקר, מטעם רשות העתיקות ובמימון חברת 'תעשיית אבן וסיד' בע"מ, נוהל על ידי י' טפר, בהשתתפות א' שפירו (GPS) וי' פינקלשטיין.
מחצבת עין חרוד נמצאת בערוץ נחל יהונתן היורד מהר שאול לעמק חרוד. בעבר נחשפה בשטח המחצבה מערת קבורה (חדשות ארכיאולוגיות קא–קב: 63–64).
הסקר נערך במדרונותיו המזרחיים והמערביים של הנחל ותועדו בו קירות תיחום חלקות, גלי סיקול, סכרים, מתקנים, מחצבות, מערות ומגדל שדה (איור 1). כיסוי מחטי אורן על פני הקרקע מנע איסוף חרסים ועל כן לא ניתן היה לתארך את השרידים.
במדרונות הערוץ נמצאו קירות תיחום של חלקות חקלאיות ומעט קירות טרסה וניתן להבחין בחלוקה ברורה לתאי שטח. הקירות נבנו ברישול מאבני גוויל וגושי סלע גדולים. שלושה סכרים שנמצאו בערוץ הנחל וכעשרה גלי סיקול גדולים בצדו המזרחי של הערוץ מעידים על עוצמת הפעילות החקלאית במקום.
מרבית השרידים נמצאו במדרונות המערביים. תועדו שתי גתות בעלות משטח דריכה ובור שיקוע (110, 114) ומתקן נוסף ובו מחיצה המפרידה בין שני תאים ששטחם הוחלק, ייתכן גת נוספת (101). על משטח סלע אחר נמצאו ספלולים (62). זוהו חמישה פירים רבועים
(2×2 מ' בממוצע) מלאים בסחף ובאחד מהם מדרגה חצובה (57–59, 72, 97). נמצאו שמונה קברי ארגז, שלושה מהם באתר 53 (איור 2) והשאר מרוחקים זה מזה (78, 91, 92, 96, 108). נמצאו 27 פתחי מערות, רובן חסומות וסתומות. סמוך לחלק מן המערות
(7, 71, 84, 86, 88, 93, 95, 111, 121) נמצאו מחצבות ומתקנים ולכן סביר כי שימשו לפעילות אנושית. במדרון המערבי נמצא מבנה בודד, בנוי אבנים גדולות, ששרד לגובה שלושה נדבכים (מגדל שדה 100; 3×3 מ'; איור 3). כמו כן אותרו תריסר מוקדי חציבה, מרביתם לניתוק אבני גזית, כולל מחצבות שבהן נמצאו מדרגות חציבה (11, 52, 56,
60, 69, 70, 81, 87, 89, 94, 112, 113).
ממצאי הסקר מלמדים על המרחב הכפרי-חקלאי במדרונות הגלבוע. נראה כי האזור שימש בתקופות הקדומות לחקלאות, לקבורה ולחציבת אבן, קרוב לוודאי את אנשי הכפר הנטוש נוריס או תושבי יישובים סמוכים אחרים, מדרום-מערב למחצבה המודרנית. בכפר נמצאו שרידים החל מתקופת הברונזה ועד התקופה העות'מאנית (נ' צורי. תשל"ז. נחלת יששכר: סקר ארכיאולוגי של הגלבוע ומורדותיו, עמק יזרעאל והגליל התחתון המזרחי. ירושלים; עמ' 5).