מערה A. המערה כוללת חדר מלבני שחציבתו לא הושלמה (לוקוס 1; כ-2.2×1.7 מ', כ-1.25 מ' גובה), המחובר לגומחה (לוקוס 11; כ-0.70×0.75 מ', כ-0.25 מ' עומק), וכן שני כוכי קבורה שמפלסם גבוה ממפלס החדר והגומחה (לוקוס 2 — 0.55×1.70 מ', 0.75 מ' גובה; לוקוס 3 — 0.6×1.6 מ', 0.75 מ' גובה). ממערב לכוך 3 התגלו שרידי גומחה נוספת (לוקוס 14; 0.20×0.55 מ', כ-0.4 מ' גובה), השייכת אולי גם היא למערה זו. קרקעית המערה היתה מכוסה באדמת סחף (כ-0.2 מ' עובי), שבה התגלו חרסים אחדים שלא ניתנים לזיהוי ועצמות אדם מרוסקות.

 
מערה B. חזית המערה (2.2 מ' רוחב, 1.9 מ' גובה) חצובה היטב במאונך. פתח המערה לא השתמר. המערה כוללת שני חדרים (לוקוסים 4, 13) וכוך קבורה (לוקוס 12). בחדר 4 (כ-2.25×2.40 מ', כ-1.2 מ' גובה ממוצע) נחצב ספסל (כ-0.5 מ' רוחב, כ-0.44 מ' גובה) לאורך הדופן המזרחית. לרגלי הספסל, צמוד לדופן הצפונית של החדר, נחצבה מאספה (לוקוס 5; 0.5×0.5 מ', 0.2 מ' עומק). בבסיס הדופן הדרומית של החדר נחצבה מדרגה
(1.6 מ' אורך, 0.4 מ' רוחב, 0.2 מ' גובה), הנמשכת מהדופן המערבית של החדר ועד לספסל. בדופן הדרומית של החדר נחצב פתח מלבני (0.5 מ' רוחב, 0.6 מ' גובה), שהוליך אל חדר 13 (2.7 מ' רוחב) שלא נחפר. מסביב לפתח נחצבה מסגרת כפולה, שהתמוטטה בחלקה. כוך 12 (0.70×1.95-1.40 מ', 0.7 מ' גובה) נחצב ממזרח לשני החדרים, במפלס הספסל שבחדר 4. הכוך מחובר אל שני החדרים. תקרת המערה אינה ישרה וניכרים בה סדקים, שהיו קיימים בעת חציבת המערה. על קרקעית המערה התגלתה אדמת סחף בצבע צהוב-אפור (0.3-0.2 מ' עובי), ובה התגלו שברי קערה מזווה שלה דופן דקה ושפה פשוטה (איור 3: 3), המתוארכת למן סוף המאה הא' לפסה"נ ועד שנת 70 לסה"נ, וכן עצמות אדם מרוסקות.
 
מערה C. המערה כוללת חדר קטן (לוקוס 8), שני כוכי קבורה (לוקוסים 6, 9) וגומחה (לוקוס 7). תוכניתו של המרחב המקשר בין מרכיבי המערה אינה ברורה. חדר 8 מלבני
(1.05×1.70 מ', 0.7 מ' גובה), וחציבתו לא הושלמה. כוך 6 (0.6×1.9 מ', 0.7 מ' גובה) נחצב במפלס זהה לזה של חדר 8. כוך 9 (0.9×2.0 מ', 0.8 מ' גובה) נחצב במפלס נמוך מזה של חדר 8. אפשר שגומחה 7 (0.5×0.6 מ', 0.5 מ' גובה) נועדה להיות מאספה לעצמות שלוקטו במערה, ואפשר שהיא כוך קבורה שחציבתו לא הושלמה. על קרקעיתם של חדר 8 וכוך 6 התגלתה אדמת סחף בצבע חום (0.30-0.15 מ' עובי), ובה התגלו שברי ספל (איור 3: 1), סירי בישול (איור 3: 6, 8) וקנקן (איור 3: 9), המתוארכים לתקופה הרומית הקדומה, ובעיקר למאה הא' לסה"נ, וכן שבר של קערה מטיפוס Jerusalem Rouletted Bowls (איור 3: 4) וקנקן (איור 3: 10), המתוארכים לתקופות הרומית המאוחרת–הביזנטית (המאות הג'–הה' לסה"נ). אפשר שהכלים המאוחרים נסחפו למערה, או שמקורם בשלבי שימוש מאוחרים יותר במערה.

מערה D (איור 4). המערה כוללת שרידי מרחב מלבני מוארך (לוקוס 310), ששימש אולי כמבוא, ושני חדרי קבורה (לוקוסים 301, 302). היא נשדדה בעבר. מרחב 310 (6.2×8.3 מ', 3.5 מ' גובה) נהרס כתוצאה מעבודה של כלים מכניים וכיום הוא פתוח כלפי צפון. בחלקו הדרומי-מזרחי נפתח המרחב אל חלל נוסף (לוקוס 311; 3.8×9.0 מ', 2.7 מ' גובה), שהולך וצר כלפי פנים לרוחב ולגובה; יתכן כי זהו חדר נוסף של המערה שחציבתו לא הושלמה. בדורות האחרונים שימש המרחב כדיר. בדופן המערבית של מרחב 310 נחצב פתח (0.4 מ' רוחב, 0.65 מ' גובה; איור 5), שהוליך אל שני חדרי הקבורה. הפתח מורכב מסף של אבן גזית גדולה (1.15 מ' אורך, 0.45 מ' גובה), ומעליו מזוזות ומשקוף החצובים בגוש אבן אחד. חדר 302 (2.4×2.7 מ') נחפר חלקית. בדפנות המערבית, הדרומית והצפונית של החדר נחצבו פתחים מלבניים קמורים. הפתחים הדרומי והמערבי הוליכו כנראה אל כוכי קבורה או אל חדרי קבורה נוספים. הפתח הצפוני (0.45×0.60 מ', 1.1 מ' גובה) הוליך אל חדר קבורה 301. חדר 301 (2.2×2.3 מ', 1.8 מ' גובה) נהרס בחלקו הצפוני במהלך עבודת כלים מכניים. בחדר נחשף בור עמידה (1.3-1.2×1.9 מ', 0.2 מ' עומק), התחום במדף סלע (0.5 מ' רוחב). בחדר התגלו שני כוכי קבורה (לוקוס 303 — 0.7×1.9 מ', 0.75 מ' עומק; לוקוס 304 — 0.5×2.0 מ', 0.75 מ' עומק). כוך 303 נהרס ברובו, פרט לקרקעיתו ולדופנו הדרומית. מעל כוך 304, במפלס גבוה ממנו, התגלתה גומחה קמורה (0.6×1.2 מ', 1.15 מ' גובה), ובה נחצבו שלושה כוכים (לוקוס 305 — 0.35×0.85 מ', 0.6 מ' גובה; לוקוס 306 — 0.3×0.6 מ', 0.55 מ' גובה; לוקוס 307 — 0.35×0.85 מ', 0.55 מ' גובה). כוך 307 נחצב במפלס גבוה מזה של שני הכוכים האחרים (חתך 3:3). על סמך מידות הכוכים אפשר שהם נועדו לגלוסקמות. בבור העמידה התגלו שברים של כמה גלוסקמות ומכסה, עצמות אדם, השייכות לפרט אחד לפחות, ושבר קנקן (איור 3: 12) המתוארך לתקופה העות'מאנית.

 
מערה E (איורים 6, 7). המערה נפגעה ברובה בעבודות כלים מכניים, ושרידיה הובחנו בחתך של הסלע. מן המערה השתמרו חלקים מחמישה כוכי קבורה (0.65-0.60 מ' רוחב, 0.85-0.75 מ' גובה), שלושה נחצבו בדופן הדרומית של המערה (לוקוסים 403-401) ושניים נחצבו בדופנה המערבית (לוקוסים 404, 405). מעל הכוכים הובחנו בדופן הסלע שרידים של ארבע מדרגות שירדו אל המערה, כנראה בפיר.
 
מערה F (איור 8). המערה כוללת שני חדרים רבועים (לוקוסים 500, 514), ובהם נחצבו כוכי קבורה. פתח הכניסה למערה לא התגלה, ונראה כי הוא היה חצוב בדופן המערבית של המערה שלא השתמרה. בחדר 500 (3.0×3.3 מ', 1.75 מ' גובה) נחצב בור עמידה (לוקוס 515; 1.6×1.9 מ', 0.4 מ' עומק), התחום במדף סלע (כ-0.7 מ' רוחב). בכל אחת מן הדפנות המזרחית והדרומית של החדר נחצבו שלושה כוכי קבורה במידות דומות (לוקוסים 506-501; 0.45-0.40×2.00 מ', 0.75 מ' גובה). תקרת הכוכים קמורה וסביב פתחיהם עוצבה מסגרת מלבנית. בכל הכוכים, פרט לכוך 504, התגלו עצמות אדם. הדופן הצפונית של החדר נהרסה, אך בקרקעיתה הובחנו שרידים של שלושה כוכי קבורה (לוקוסים 509-507); אפשר לשחזר רק את מידותיו של כוך 509 (0.4×1.9 מ'). בפינה הדרומית-מערבית של החדר נחצב פתח (0.5×1.0 מ', 1 מ' גובה), שהוליך אל חדר 514. בחדר 514 (2.3×2.3 מ', 1.4 מ' גובה) נחצבו שלושה כוכי קבורה קמורים, האחד בדופן הדרומית (לוקוס 512; 0.50×1.85 מ', 0.7 מ' גובה) והשניים האחרים בדופן המערבית של החדר (לוקוסים 510, 511; 0.5×2.0 מ', 0.7 מ' גובה). מסביב לפתחים של כוכים 510, 511 נחצבה מסגרת מלבנית, והשטח שמסביבה טויח בטיח שעשוי מגיר לבן, ששימש כנראה לחיזוק אבן הסגירה שלא השתמרה. על הטיח של כוך 510 נחרתו שלוש אותיות שלא זוהו (איור 9). בחדר 500 התגלו אבן סגירה מלבנית שלמה (0.39×0.54 מ') ושברים של שתי אבני סגירה נוספות (0.39 מ' רוחב). בתוך כוך 506 התגלו חרסים, ובהם קערה ממורקת מתקופת הברזל 3 (המאה הז' לפסה"נ; איור 3: 2), סיר בישול מסוף המאה הא' לפסה"נ (איור 3: 7) ופכית מהמאה הא' לסה"נ (איור 3: 13). נראה ששבר הקערה נסחף אל המערה. בחדר 514 התגלו כמה שברים של גלוסקמה אחת.