שרידי יישוב

בחלקו המזרחי של האתר נחשפו שרידים של שני קירות שכיוונם מזרח–מערב, המרוחקים כ-0.7מ' זה מזה (W2 ,W1; איור 1). הקירות שונים זה מזה בסגנון בנייתם ובאבנים שמהם ניבנו ונראה שלא השתייכו למבנה אחד. קיר 1 (1.8 מ' אורך, 0.5 מ' רוחב, 0.25–0.30 מ' גובה) נבנה אבני כורכר בינוניות (0.25×0.20מ') שחלקן מעובדות עיבוד ראשוני והשתמר לגובה נדבך אחד; למרות מצב ההשתמרות הגרוע ניכרת איכות בנייה טובה למדיי. קיר 2 (6.3 מ' אורך, 0.7 מ' רוחב, 0.20–0.25 מ' גובה) נבנה מאבני כורכר קטנות (0.10×0.15 מ') שהונחו בצפיפות עם טיט כחומר מלכד ושרד לגובה שלושה נדבכים. בשלב מאוחר נוסף עיבוי (2.7 מ' אורך, 0.4 מ' רוחב) לפן הצפוני של הקיר בחלקו המזרחי. בקצהו המערבי של קיר 2 נחשפה פינה עם קיר הפונה לדרום (W3) שלא שרד מעבר לנקודה זו. בקצהו המזרחי מתחבר קיר 2 אל תעלת שוד של קיר נוסף שפנה אף הוא דרומה. נראה כי אלו שרידי מבנה שתוכניתו אינה ברורה.
מצפון ומדרום לקירות נחשפו שכבות התשתית של שתי רצפות (לוקוסים 16, 21, 37), עשויות עפר מהודק עם שברי כורכר קטנים ולבנים, המתייחסות אל המבנה. על גבי קטע הרצפה הצפוני (לוקוס 37) נחשפו אבנים אחדות צמודות זו לזו, אולי שרידי בנייה. סמוך לקצהו המזרחי של קיר 2 זוהו שרידי טבון (לוקוס 42), שברי טבון נוסף וכן ריכוז אפר הקשור אליהם. בתשתית הרצפות (לוקוסים 16, 21) נמצאו אבני שחיקה מבזלת וכ-20 כלי צור.
כ-8 מ' ממערב לשרידי הקירות זוהה מפלס פעילות נוסף שכלל הצטברות עפר מעורב באפר מעל אדמת החמרה הטבעית (עד כ-0.2 מ' עובי) ובה שברי כלי חרס רבים, אבני שחיקה מבזלת וכן עצמות בעלי חיים, מרביתן של צאן והשאר עצמות בקר.
כ-15–20 מ' ממערב לשרידי הבנייה זוהו חמישה בורות עגולים (0.5–1.2 מ' קוטר), ארבעה מהם נשחקו עד לעומק של סנטימטרים ספורים. בבור אחד זוהו לפחות שני שלבי שימוש ששכבת אבנים מהודקת מפרידה ביניהם. במילוי שבתוך הבורות נמצאו שברי כלי חרס אחדים ועצמות בעלי חיים, ככל הנראה של צאן.
 
התגלו כלי חרס לשימוש יומיומי ובהם קדרות (איור 2: 1) וסירי בישול (איור 2: 2–5) בסגנון תקופת הברונזה התיכונה 2א', סירי בישול הנפוצים לאורך כל תקופת הברונזה התיכונה 2 (איור 2: 6) וקנקנים (איור 2: 7–13) בסגנון תקופת הברונזה התיכונה 2א'.
כלי הצור כוללים 17 להבים בעיבוד גס, בהם כמה להבי מגל. כן התגלו גרעין יחיד, שלוש מקבות ונתזים רבים. כלי הצור אינם ניתנים לתיארוך מדויק אך נראה שאינם קדומים לתקופת הברונזה התיכונה 2 (S.A. Rosen, 1997. Lithics After the Stone Age, London). המקבות, הנתזים הרבים ולפחות תשעה להבים בגימור חלקי או כאלה שלא נעשה בהם שימוש, וכן הופעת הכלים בריכוזים קטנים, מרמזים על פעילות מצומצמת של סיתות צור.
 
סירי הבישול הרבים, אבני השחיקה וכלי הצור מעידים על פעילות האופיינית ליישוב כפרי. ההשתמרות הדלה מקשה על הערכת גודלו של היישוב, אם כי נראה שהצטמצם לבתים ספורים.
לא התגלו קברים, מלבד נקודה אחת שלא נחפרה שזוהו בה שברי עצמות אדם (כ-0.1 מ' מתחת לראש שכבת החמרה). סמוך לאתר התגלה מתחם קבורה גדול מתקופת הברונזה התיכונה 2א' ו-2ב' (חדשות ארכיאולוגיות ק: 49–50).
 
גת
כ-30 מ' ממערב לשרידי המבנים התגלתה גת הכוללת שלושה אגנים צמודים, סדורים בשורה שכיוונה צפון–דרום (לוקוסים 9, 12 ו-15; איור 3). שני האגנים הקיצוניים דומים במידותיהם (לוקוסים 12, 15; 0.8×0.8 מ', 0.7 מ' עומק) והמרכזי קטן יותר (לוקוס 9; 0.5×0.8 מ', 0.7 מ' עומק; איור 4). דופנות האגנים ורצפותיהם מכוסים שכבת טיח לבן עשוי תערובת של סיד וצדפות זעירות (2 ס"מ עובי). בצדו המזרחי של כל אגן נמצאת גומת שקיעה (0.3 מ' קוטר, 0.3 מ' עומק). אין כל סימן למשטח דריכה חיצוני .
במילוי שבאגנים נמצאו שברי כלי חרס המתוארכים לתקופת הברזל 2 ובהם קערה (איור 5: 1), פך סינון (איור 5: 2), קנקן (איור 5: 3) וידית שבמרכזה שרידיה השחוקים מאוד של טביעה עגולה (1.6 ס"מ קוטר; איור 5: 4) שנמצאה באגן 12. הגת היא המקום היחיד באתר שבו נמצאו חרסים מתקופה זו.