בחודש יולי 2007 נערכה חפירה הצלה בקצה המערבי של נס ציונה (הרשאה מס' 5161-A; נ"צ — רי"ח 179973-80139/648475-871; רי"י 129973-30139/148475-871) לקראת סלילת כביש. החפירה, מטעם רשות העתיקות ובמימון עיריית נס ציונה, נוהלה על ידי ד' גולן, בסיוע ש' יעקב-ג'ם (מנהלה), א' האג'יאן ומ' קונין (מדידות), צ' שגיב (צילום שטח), מ' שויסקיה (ציור כלי חרס), א' ששון (ייעוץ), י' ארנון (זיהוי כלי חרס), ד"צ אריאל (נומיסמטיקה) וא' גליק (נשק ובליסטיקה). כן סייעה חברת אחים רחמה.
בחפירות שנערכו באתר בעבר, כ-300 מ' מצפון-מזרח לשטח החפירה, נחשפו שרידים מהתקופות הביזנטית והאסלאמית הקדומה ומימי המנדט הבריטי (חדשות ארכיאולוגיות 118). שרידים מן התקופות הביזנטית והאסלאמית הקדומה נתגלו גם באל-ח'ירבה, כקילומטר אחד מדרום-מזרח לשטח החפירה (חדשות ארכיאולוגיות 145:109). בצרפנד אל-ח'ארב (שכונת יד אליעזר), כשני קילומטר ממזרח לאתר, נחשפו בעבר שרידים של יישוב שהתקיים למן התקופה הביזנטית ועד התקופה העות'מאנית (חדשות ארכיאולוגיות קו:110–115; עתיקות 46:*37–*58). כ-50 מ' ממזרח לאתר נחשפו שרידי תעלות מן התקופה האסלאמית הקדומה (חדשות ארכיאולוגיות 120).
נפתחו שמונה ריבועי חפירה לאורך 250 מ' מתוואי הכביש המתוכנן (איור 1), בתוך שטח שבו היה נטוע פרדס. על פני רוב השטח נמצאה אדמת מילוי כהה, שכיסתה על אדמת חמרה; בצפון אזור החפירה, בריבועים 7 ו-8, נמצאה קרקע חולית. הממצא העיקרי הוא מערך של תעלות מים, שנקשר לבריכות מים ולבארות – בריכה המרוחקת כ-30 מ' מצפון לשטח החפירה, בריכה ובאר המרוחקות כ-140 מ' מדרום-מערב לשטח החפירה ובריכה ובאר הסמוכות לריבועי החפירה – ששרתו יחידות חקלאיות בתקופה העות'מאנית המאוחרת (שלהי המאה הי"ט לסה"נ) ובימי המנדט הבריטי.
ריבוע 1.במרכז הריבוע (0.63 מ' מתחת לפני השטח) נחשפו שני רבדים של אבני גוויל מכורכר (לוקוס 130; 1.35×1.80 מ', 0.12 מ' עובי כולל), הנחים זה על גבי זה ללא מתאר ברור. ייתכן שהאבנים רוכזו בערמת סיקול או שהם שריד של תשתית לדרך או לתעלה. בין האבנים נמצאו רק מעט חרסים שחוקים מן התקופה האסלאמית הקדומה ופסולת מודרנית.
בריבוע 2 נחשפה תעלה (לוקוס 111; 4.5 מ' אורך, 0.2 מ' רוחב פנימי, 0.22 מ' עומק; איור 2), המוליכה מצפון-מזרח לדרום-מערב וממשיכה אל מחוץ לגבולות הריבוע. התעלה, הבנויה מאבני כורכר מסותתות חלקית, מושתתת על קיר מסד הבנוי מחמישה נדבכים של אבני גוויל מכורכר (0.11×0.14 מ' בממוצע); גובהם הכולל של התעלה והמסד 0.76 מ'. פנים התעלה טויח בחלקו בשתי שכבות טיח: שכבה תחתונה של טיח גס לבן-אפור מעורב בחסמים אפורים ובצדפים כתושים, ושכבה עליונה ודקה של טיח עדין בגוון אפור, המקנה לקרקעית התעלה חתך מעוגל.
בריבוע 3 נחשפה תעלה (לוקוס 112; 4.24 מ' אורך, 0.32 מ' רוחב חיצוני, 0.18 מ' רוחב פנימי, 0.16 מ' עומק; איור 3), שצירה צפון-מערב–דרום-מזרח והיא נמשכת אל מחוץ לגבולות הריבוע. התעלה הוקמה על גבי נדבך אחד (0.68 מ' רוחב) של אבני גוויל
(0.12×0.14 מ' בממוצע), דופנותיה בנויות בטון יצוק וברזלים וקרקעיתה מטויחת בשכבת טיח. יש לקושרה עם באר, שהייתה פעילה עד לפני כעשר שנים, הנמצאת ממערב, ועם בריכת מים גדולה, הנמצאת בהמשך תוואי התעלה לצפון-מערב, כ-30 מ' מצפון-מערב לריבוע החפירה.
בריבוע 4 נחשפה תעלה (לוקוס 113; 5 מ' אורך, 0.54 מ' רוחב חיצוני, 0.22 מ' רוחב פנימי, 8 ס"מ עומק; איורים 4, 5) הדומה לזו שנחשפה בריבוע 2, שנמשכה בשיפוע מדרום-מערב, מאזור בריכת המים, לצפון-מזרח. התעלה נבנתה מטיח ואבנים קטנות והושתתה על קיר מסד בן ארבעה נדבכים של אבני גוויל (0.10×0.17 מ' בממוצע); גובהם הכולל של התעלה והמסד 0.7 מ'. על התעלה ובסביבתה נמצאו שברים מדפנות של תעלת בטון. על פני השטח, מדרום-מערב לריבוע, נראים שרידים של תעלה עשויה בטון יצוק שהונחה על גבי המשכה של תעלה 113. דומה לפיכך כי בשלב מאוחר הונחו על תוואי התעלה זו לצד זו שתי תעלות בטון – מהן שרדו כמה קטעים – במטרה להרחיבה.
בריבוע 5 נחשף קטע מקיר (W114; כ-4 מ' אורך חשיפה, 0.83 מ' רוחב, 0.28 מ' גובה), שצירו צפון-מזרח–דרום-מערב, הנמשך בשני הכיוונים אל מחוץ לשטח הריבוע. הקיר בנוי שני נדבכים של אבני גוויל (0.2×0.2 מ' בממוצע), הסדורות בשלוש שורות. על פי אורכו וצירו, הנמשך לעבר בריכת המים, נראה כי שימש קיר מסד של תעלה.
בריבוע 6 נחשפה תעלת מים (לוקוס 117; 0.75 מ' רוחב חיצוני) שממנה השתמר קטע קטן. דומה כי התעלה הושתתה על משטח שנישא על קיר צר יותר (4.52 מ' אורך, 0.5 מ' רוחב). הקיר בנוי חמישה נדבכים של אבני גוויל (0.20×0.35 מ' בממוצע), גדולות מאלו שבשאר קירות המסד של התעלות. דומה כי התעלה, שצירה (מזרח–מערב) אינו מוביל לבריכה או לבאר, התחברה לתעלה שהושתתה על קיר 114 שבריבוע 5.
בריבועים 7 ו-8 נחשפה נקודת חיבור בין שתי תעלות (איור 6). בריבוע 8 נחשפה תעלה הנמשכת בשיפוע מצפון-מזרח לדרום-מערב (לוקוס 124; 3.2 מ' אורך, 0.39 מ' רוחב חיצוני, 0.23 מ' רוחב פנימי). התעלה, המונחת ישירות על החול, ללא כל מסד, בנויה בטון יצוק מעורב בצדפים, וקרקעיתה מטויחת. על פי כיוונה דומה כי היא קשורה לבריכת מים מבטון הממוקמת על גבעה, כ-30 מ' מצפון-מזרח לה. תעלה 124 התחברה אל תעלה נוספת (לוקוס 125), הנמשכת מצפון-צפון-מערב לדרום-דרום-מזרח. דופנה הצפונית-מזרחית של תעלה 125 שבורה ונמוכה בנקודת המפגש, כדי לאפשר את זרימת המים אל תוכה מתעלה 124. ממזרח לחיבור התעלות נמצא לוח ויסות עשוי בטון. תעלה 125 בנויה על מסד של אבני גוויל שהמשכו השתמר ללא התעלה ממערב לריבוע 7 (4 מ' אורך, 0.49 מ' רוחב, 0.13 מ' גובה).
במילויים שלצד התעלות נמצאו מעט שברי חרס, בעיקר של רעפי מרסיי ושל כלים מטיפוס כלי עזה, בהם קערה (איור 1:7) וקנקן (איור 2:7) וכן חוליות צינור (איור 3:7–6). בריבוע 3 נמצא מטבע בעריך 2 מיל משנת 1946. בריבוע 6 נמצא על פני השטח מטבע יהודאי (הנציב ואלריוס גראטוס) מימי הקיסר טיבריוס (מס' ר"ע 111866), שהובא מחוץ לאזור החפירה, קרוב לוודאי בפעילות חקלאית בת זמננו, שכן לא מוכרים אתרים בני תקופה זו בסביבה. בריבוע 8 נמצאו כמה תרמילי כדורים שפורקו, אחד מהם מטיפוס שהיה נפוץ בסוף המאה הי"ט לסה"נ ואחרים, הנושאים כיתוב בערבית, אשר יוצרו כנראה בטורקיה בתחילת המאה הכ' לסה"נ.