בחודשים מרס ואפריל 2006 נערכה חפירת הצלה בשוליה המערביים של ח' אבריכה, בתוואי המתוכנן להנחת קו ביוב (הרשאה מס' 5123-A; נ"צ — רי"ח 19617-8/67874-5; רי"י 14617-8/17874-5), בעקבות פגיעה בעתיקות. החפירה, מטעם רשות העתיקות ובמימון מ.א. דרום השרון, נוהלה על ידי ד' מסארווה בסיוע ש' יעקב-ג'אם (מנהלה), א' האג'יאן (מדידות ושרטוט), צ' שגיב (צילום שטח), ר' ויניצקי (מעבדת מתכת) ור' קול (נומיסמטיקה).
בחפירות שנערכו בח' אבריכה ובסביבתה נחשפו שרידי מבנים ומתקנים שתוארכו למן התקופה הרומית ועד לתקופה העות'מאנית (עתיקות 53: *37–*43; חדשות ארכיאולוגיות 118, חדשות ארכיאולוגיות 118 וכן רשיונות מס' 30/1996-01-B ו-89/1997-G).
נפתחו שני ריבועי חפירה ונחשפה בחלקה גת שבה שני משטחי דריכה ומשטח עבודה (איורים 1, 2).
משטחי הדריכה עשויים אבני פסיפס קטנות שהונחו על תשתית חמרה מהודקת. מתחת להם הובחנה רצפה קדומה עשויה אבני פסיפס גדולות יותר (לוקוס 117). משטח הדריכה המזרחי (לוקוס 104; 4 מ' רוחב) תחום ממזרח בקיר בנוי אבני גוויל שהשתמר לגובה נדבך אחד (W109). בין משטחי הדריכה מפריד קיר בנוי שורת אבני גוויל וחומר מליטה ומצופה בטיח לבן (W110), ושניהם נתחמים מדרום בקיר בנוי אבני גוויל ומטויח בטיח לבן מבחוץ ומבפנים, שהשתמר לגובה נדבך אחד (W102).
משטח העבודה (לוקוס 105) צמוד מדרום לקיר 102. הוא בנוי אבנים קטנות על תשתית טיט טובה ונחתך בתעלה המודרנית. במשטח שולבו שני בורות איגום עגולים (לוקוסים 100, 101) שדופנותיהם בנויים אבני גוויל בינוניות ומצופות טיח בוץ בו שוקעו שברי כלי חרס. לבור 100 המזרחי (1.8 מ' קוטר, 1.6 מ' עומק; איור 3) רצפת פסיפס לבן גס שבחלקה הדרומי-מזרחי גומת שיקוע מטויחת (לוקוס 108) ודופנותיו כוסו בשכבת טיח הידראולי. תעלה מטויחת (לוקוס 106) ניקזה לבור את משטח הדריכה המזרחי. בור 101 המערבי קטן יותר (1.1 מ' קוטר, 1.6 מ' עומק).
כן נחשף בור חלוקה (לוקוס 107) ששרד רק בחלקו. רצפת הבור ודופנותיו מטויחות בטיח לבן. ככל הנראה צינורות חיברו בינו לבין שני בורות האיגום.
בחפירה נמצאו מעט שברי כלי חרס שחוקים שלא ניתן לתארכם. בין אבני קיר 109, בקצהו הצפוני, התגלה מטבע של אגריפס הא' (מטבעת ירושלים, 41/42 לסה"נ; ר"ע 112119).
הגת מצטרפת לגת הגדולה והמשוכללת שנחשפה בעבר ממזרח לאתר ומעידה על חשיבות תעשיית היין במקום בתקופות הרומית והביזנטית.