משטחי הדריכה עשויים אבני פסיפס קטנות שהונחו על תשתית חמרה מהודקת. מתחת להם הובחנה רצפה קדומה עשויה אבני פסיפס גדולות יותר (לוקוס 117). משטח הדריכה המזרחי (לוקוס 104; 4 מ' רוחב) תחום ממזרח בקיר בנוי אבני גוויל שהשתמר לגובה נדבך אחד (W109). בין משטחי הדריכה מפריד קיר בנוי שורת אבני גוויל וחומר מליטה ומצופה בטיח לבן (W110), ושניהם נתחמים מדרום בקיר בנוי אבני גוויל ומטויח בטיח לבן מבחוץ ומבפנים, שהשתמר לגובה נדבך אחד (W102).

משטח העבודה (לוקוס 105) צמוד מדרום לקיר 102. הוא בנוי אבנים קטנות על תשתית טיט טובה ונחתך בתעלה המודרנית. במשטח שולבו שני בורות איגום עגולים (לוקוסים 100, 101) שדופנותיהם בנויים אבני גוויל בינוניות ומצופות טיח בוץ בו שוקעו שברי כלי חרס. לבור 100 המזרחי (1.8 מ' קוטר, 1.6 מ' עומק; איור 3) רצפת פסיפס לבן גס שבחלקה הדרומי-מזרחי גומת שיקוע מטויחת (לוקוס 108) ודופנותיו כוסו בשכבת טיח הידראולי. תעלה מטויחת (לוקוס 106) ניקזה לבור את משטח הדריכה המזרחי. בור 101 המערבי קטן יותר (1.1 מ' קוטר, 1.6 מ' עומק).
כן נחשף בור חלוקה (לוקוס 107) ששרד רק בחלקו. רצפת הבור ודופנותיו מטויחות בטיח לבן. ככל הנראה צינורות חיברו בינו לבין שני בורות האיגום.
 
בחפירה נמצאו מעט שברי כלי חרס שחוקים שלא ניתן לתארכם. בין אבני קיר 109, בקצהו הצפוני, התגלה מטבע של אגריפס הא' (מטבעת ירושלים, 41/42 לסה"נ; ר"ע 112119).
 

הגת מצטרפת לגת הגדולה והמשוכללת שנחשפה בעבר ממזרח לאתר ומעידה על חשיבות תעשיית היין במקום בתקופות הרומית והביזנטית.