בחודש יולי 2008 נערכה חפירת הצלה מצפון לתל צרעה (הרשאה מס' 5482-A; נ"צ 19865-7/631806-37), לאחר שנתגלתה גת חצובה במהלך בדיקת השטח לקראת בנייה מדרום למושב תרום. החפירה, מטעם רשות העתיקות ובמימון היזם, נוהלה על ידי פ' בצר (צילום), בסיוע י' אוחיון (מנהלה), מ' קונין (מדידות) וד' לוי (GPS).
הגת בשולי תל צרעה קטנה ופשוטה: משטח דריכה סגלגל (1.2×1.4 מ', 0.17 מ' עומק; איורים 1, 2), וממזרח לו בור איגום מלבני שצלעותיו מעוגלות במקצת (0.7×1.0 מ', 0.55 מ' עומק) וקרקעיתו משופעת כלפי המרכז, שם נחצבה גומת שיקוע לאיסוף שאריות התירוש; תעלה שחתכה משולש (0.12–0.30 מ' רוחב), אולי תוצאה של בליית הסלע, קושרת בין המשטח לבור. משטח הדריכה נפגע ככל הנראה מפעילות חציבה במאה הכ' – ניתן להבחין על פני הסלע בחורים להטמנת חומר נפץ – והשתמרו רק כשלושה-רבעים משטחו. לא נמצאו בחפירה ואף לא בסקירת השטח ברדיוס של כ-50 מ' סביב הגת שברי חרס או ממצאים קטנים אחרים היכולים לרמז על זמנה של הגת. במרחק של כ-60 מ' מדרום-מערב לגת התגלתה אבן ים של בית בד (1.9 מ' קוטר, 0.9 מ' עובי, 0.4 מ' קוטר השקע במרכזה שנועד לקיבוע קורת עץ; איור 3); אפשר שהאבן נמצאה באתרה.
ממצאים אלה מצטרפים לגתות הרבות ולחלקים הרבים של בתי בד המוכרים בתחומי תל צרעה, עדות לתפקידם המרכזי של גידולי הגפן והזית במערך הכלכלי של אזור זה.