השכבה הקדומה ביותר (X) הושתתה על הסלע. נחשף קיר מעוגל של בניין שאליו ניגשה רצפה; עליה נמצאה קרמיקה מתקופת הברונזה הקדומה 1א'. את הקיר חותכים קיר מעוגל של בניין ורצפה (שכבה VIII) שעליה חרסים מתקופת הברונזה הקדומה 1א'. מעל הקיר משכבה VIII נבנה קיר מסיבי, שאליו ניגשת רצפה (שכבה VII); על הרצפה נחשפה שכבת שרפה, ובה קרמיקה משלב קדום של תקופת הברונזה הקדומה 1ב'. קיר נוסף משכבה VII נחשף במרחק כ-20 מ' מדרום-מזרח, אך מגבלות החפירה מנעו את חפירת השטח בין שני הקירות. מעל קירות שכבה VII נחשפו חלקים של שלושה מבנים (שכבה VI), המשתרעים בכל שטח החפירה. המבנה הצפוני-מערבי עגול ובמרכזו נחשף בסיס עמוד (L1123), כנראה בשימוש משני: אבן שטוחה שצורתה משולש שווה צלעות (0.45 מ' כל צלע), שאחת מפינותיו שבורה. לשני המבנים האחרים קירות ישרים (0.6 מ' רוחב) ופינות מעוגלות, ונראה שממדיהם היו זהים (6 מ' רוחב). בכל אחד משני המבנים נמצא בסיס עמוד באתרו. הבניין האמצעי (L1159 ,L1127) חולק בקיר מחיצה צר, ובצדו המערבי יש פתח שנסתם בקפידה (איור 4). יסודותיו הם ארבעה נדבכי אבן מפולסים שעליהם הונחו קירות לבנים. לבניין הדרומי-מזרחי (L1078; איור 5) שני פתחים — בקיר המערבי ובקיר הדרומי — שנסתמו בקפידה בנדבכים ישרים. על פי מיקום בסיס העמוד ביחס לפתח הסתום בקיר הדרומי אפשר לשחזר בסיס עמוד נוסף מצדו השני של הפתח ואת תכניתו השלמה של המבנה (6 × 8 מ') שבמרכזו שני עמודים. אבני הנדבכים העליונים נמצאו במפולת שמילאה את שרידי המבנה עד ראשי הקירות (1.3 מ' גובה השתמרות), ואפשר, על כן, להניח שהוא נבנה כולו באבן. בין שלושת המבנים נחשפו שתי סמטאות (כ-1 מ' רוחב). היסודות של קירות שכבה III נבנו מעל שרידי המבנים של שכבה VI. פינות הבניינים משכבה III ישרות זווית. תעלת ניקוז מדופנת באבני בזלת שטוחות (איור 6) צמודה לצד המערבי של קיר (W51) משכבה זו. שרידים משכבות IVV ויסוד אבן משכבה II נמצאו בשטח מצומצם בשולי החפירה. שכבות IIVII  מתוארכות לתקופת הברונזה הקדומה 1ב', וממצאיהן דומים לממצאי שכבה V בתל בית ירח (Getzov 2006:7–39). מעליהן נחשפה שכבה מהתקופה הפאטימית (I; איורים 7, 8), ובה שרידי בניין גדול שבמרכזו חצר פתוחה; בדרומו קירות אחדים של חדרים, רצפות וטבונים; ובצפונו קירות של חדרים נוספים, חדר מדרגות, תעלות ניקוז מדופנות אבן ורצפות אבן. על רצפות בכל חלקי הבניין ובמחסנים אחדים מדופני אבן נמצאו כלים שלמים, המעידים כי המבנה לא נעזב, אלא נהרס בחורבן פתאומי ואלים מאוד שלא נעזב כלל שרפה.

 
הבניין הגדול שנחשף בשכבה I היה בשוליים הדרומיים של  יישוב גדול שנחשף מצפון לאתר. השרידים שנמצאו בו, אופי הבנייה וממדי החדרים, מעידים על איכות ירודה בהרבה מהבניינים שנחפרו מצפון לו; שם נעשה שימוש רב באבני גזית ואילו כאן השימוש בהן נדיר מאוד. מקובל להניח שכל היישוב בחלק זה של טבריה נהרס ברעידת אדמה עזה, שפקדה את האזור בשנת 1033 לסה"נ.
שרידי השכבות מתקופת הברונזה הקדומה ייחודיים ונדירים. כלי החרס והממצא הקטן דומים לממצאים מתל בית ירח. תרומת החפירה היא בחשיפת מבנים גדולים מתקופת הברונזה הקדומה 1ב' ושכבות באתרן מתקופת הברונזה הקדומה 1א'. בעוד שהשרידים משתי תקופות אלו בתל בית ירח נחשפו במקוטע, ללא השתכבות ברורה וללא שרידים אדריכליים ברורים, נמצאה באתר גני מנורה אדריכלות נרחבת בהשתכבות המעידה על שלבי בנייה שונים ותהליכי שינוי, לצד מכלול קרמי עשיר שמצב השתמרותו מצוין. נראה כי בניית האבן לגובה עשרה נדבכים ויותר בגני מנורה מעידה כי מצאי האבן הנוחה לבנייה באזור אפשר לתושבי היישוב בנייה מסיבית באבן.
בשני המבנים הגדולים בשכבה VI נמצאו שלושה פתחים שנסתמו בקפידה באבני בנייה; לא נמצאו פתחים ללא סתימה, כנראה במכוון. על רצפות שני המבנים נמצאו עשרות כלי חרס מנופצים, שניכר כי הושארו באתרם בטרם נפגעו במפולות האבן. לפיכך, אפשר להניח שהמבנים נעזבו במסודר ובכוונה תחילה, וכי יושביהם התכוונו לשוב אל הבתים, אך אלה קרסו ונהרסו ברעידת אדמה בעת שהם לא שהו במקום. לפי ממצאים אלה אפשר לשער שהיישוב היה זמני או עונתי.