מחודש דצמבר 2013 ועד מרס 2014 נערכו חפירות ביסודות הכותל המערבי בשטח הגן הארכיאולוגי בירושלים (הרשאות מס' A-7016 ,A-6971; נ"צ 222305-20/631442-70), במטרה לחשוף את יסודות הפינה הדרומית-מערבית של הר הבית. החפירות, מטעם רשות העתיקות ובמימון עמותת אלע"ד, נוהלו על ידי ג' עוזיאל, בסיוע מ' חג'בי (ניהול שטח), ו' אסמן וי' שמידוב (מדידות וסרטוט), א' פרץ (צילום), ג' ברקוביץ' (מנהל עבודה), נ' נתנאל וב' כהן (בטיחות) וע' כהן וי' רוזנטל (ליווי הנדסי). הסינון הרטוב נערך בעמק צורים בפיקוחם של ג' זגדון וא' נובוסלסקי.
יסודות הכותל המערבי נחשפו לראשונה בשנת 1867 על ידי צ' וורן (Warren 1884). הוא חפר בשתי מחילות שיוצאות מתוך תעלת הניקוז מימי הבית השני, העולה מאזור בריכת השילוח לכיוון צפון אל הר הבית ואל הרחוב שלרגליו. שתי המחילות הוליכו מתעלת הניקוז אל יסודות הכותל המערבי. מעל המחילה הצפונית נמצא המקום שבו פרץ וורן את הרחוב כדי לרדת אל תעלת הניקוז, וזו אותה פרצה שדרכה יוצאים כיום המבקרים אל פני הרחוב שמתחת לקשת רובינסון במרכז המבקרים של הגן הארכיאולוגי. המחילה הדרומית מרוחקת כ-10 מ' מדרום לזו הצפונית.
בשנת 2012 החלה חשיפה מסודרת של יסודות הכותל המערבי (
שוקרון ורייך 2011;
שוקרון 2012). החפירות נערכו דרך תעלת הניקוז, מהמחילה הדרומית אל המחילה הצפונית שחפר וורן והלאה לצפון עד מעלה המוגרבים. נחשפו יסודות הכותל ושרידי בנייה שקדמו לבנייתו.
בחפירה הנוכחית נמשכה חשיפת יסודות הכותל מהמקום שבו החלה החפירה בשנת 2012 ולכיוון דרום. שטח החפירה (2.5 × 10.0 מ'; איורים 1, 2) משתרע בגדה המערבית של גיא הטירופיאון, בעומק מרבי של 6 מ' מתחת לרחוב מימי הבית השני. פרט ליסודות הכותל (W101) נחשפו בשטח החפירה מערכת של קירות שתחמו תאים (C1–C3), שנועדו לתמיכת הרחוב שלרגלי הר הבית המתוארך למחצית הראשונה של המאה הא' לסה"נ, חציבות במשטח סלע, שחלקן קדמו לבניית הכותל וחלקן נערכו כהכנה לבניית הכותל ומערכת הקירות, וכן תעלת ניקוז. עיקר הממצא בחפירה מתוארך למאה הא' לסה"נ.
משטח סלע חצוב. בכל שטח החפירה נחשף סלע האם, שפולס כהכנה לבנייה של הכותל וקירות התמך (איור 3). על פני הסלע ניכרים סימני סיתות שנעשו באמצעות אזמל מסרק; בכלי זה נעשה גם סיתות השוליים של אבני הכותל. גובה הסלע אחיד בכל שטחם של שני התאים הצפוניים C1 ו-C2. סמוך לאבני הנדבך התחתון של הכותל, המונח על הסלע, ניכרים סימני סיתות והחלקה של הסלע וכן אבנים קטנות ושטוחות שישרו את מפלס הסלע. בתא C2 התגלתה חציבה רדודה בסלע, אולי מתקן (L14026; כ-2 מ' רוחב, 8 ס"מ עומק); על קרקעית החציבה התגלתה רצפה של גיר דחוס, שהונחה על רובד של אדמה בהירה (L14027). חציבה זו נחתכת במזרח בחציבה לאורך הנדבך התחתון של הכותל המערבי. עוד הובחנו על הסלע תעלות ניתוק של אבנים שנחצבו במקום. מחצבות דומות התגלו בכמה מקומות לאורך הכותל המערבי. בשלב זה לא ברור אם המחצבה שימשה בזמן בניית הכותל המערבי או בוטלה בעת בנייתו. עם זאת ברור כי מערכת קירות התמך ביטלה את השימוש במחצבה. על פני הסלע בתאים C1 ו-C2 ניכר קו חציבה ישר, המקביל לכותל המערבי, ובקרבתו יש סימני סיתות באזמל מסרק. עוד התגלו ארבע גומחות קטנות (10 ס"מ אורך, 7 ס"מ רוחב, 8 ס"מ עומק בממוצע), שנחצבו בסלע במרחקים קבועים מהכותל; נראה כי השתמשו בהן לדחיפה ומיקום של אבני היסוד של הכותל.
יסודות הכותל המערבי. נחשפו ארבעה נדבכי יסוד (U–R על-פי וורן; איור 2: חתך 1–1) של קטע מהכותל המערבי, לרבות הפינה הדרומית-מערבית של הר הבית (W101; כ-10 מ' אורך, 3.5 מ' גובה מרבי). הבנייה נעשתה בחלקה מאבנים ארוכות, כמוהן ניכרות גם בקטעים שמעל מפלס הרחוב. שני הנדבכים האמצעיים שנחשפו S ו-T אחידים בגובה לכל אורך הנדבך (S — גובה 1.15 מ'; T — גובה 0.99 מ'). גובה נדבך R אינו ידוע, שכן רק חלקו התחתון נחשף. גובה נדבך U, המונח על הסלע, משתנה בהתאם לסלע, והוא משמש כנדבך פילוס לנדבכים העליונים. חלקה הדרומי של האבן הדרומית ביותר בנדבך U, בפינת הר הבית, מונח על נדבכים נמוכים יותר שהם חלק מהכותל הדרומי. פני האבנים עובדו באופן חלקי, פרט לאבנים הארוכות של הפינה שעובדו באופן מלא. נראה כי נדבכי יסוד אלה היו מתחת למפלס הרחוב, ולכן פני האבנים עובדו באופן חלקי. כן הובחנו בקיר מילויי טיח בסדקים שבין אבני הכותל ובמקומות שבהם סיתות השוליים ניזוק. מילויי הטיח הוחלקו, ובכמה מקומות אף נחרת בטיח קו, המציין את ההפרדה בין האבנים. לא ברור למה נעשו תיקוני טיח אלה אם האבנים בנדבכי היסוד היו מתחת לפני השטח.
מערכת קירות תמך. לאורך הכתלים המערבי והדרומי של הר הבית התגלו מערכות של קירות תמך. החפירה סמוך לכותל המערבי העמיקה כדי 2.5 מ' מתחת לפני הרחוב ועד לסלע האם. במרחק של כ-2 מ' מהכותל המערבי, במקביל אליו, נבנה קיר ארוך (W102). הקיר נמשך מצפון לחפירה, בשטחים שנחפרו בעבר. בדיוק מעל הקיר נמצאות אבני השפה המזרחיות של הרחוב שלרגלי הר הבית; בין הקיר לאבני השפה מפריד רובד אדמה דק (
רייך ושוקרון 221:2012). בין קיר 102 לכותל נבנו קירות קצרים (W14045 ,W14030 ,W14016 ,W14001; איור 4), שיצרו את התאים (2.0 × 2.2 מ' מידות ממוצעות) שלאורך הכותל המערבי. קיר 14045, הדרומי ביותר (1.3 מ' רוחב), רחב משלושת הקירות האחרים (0.8 מ' רוחב בממוצע). קירות אלה ניכרים היום מעל פני הרחוב, ואפשר שהם תחמו חנויות קטנות שנבנו לאורך הרחוב מימי הבית שני (
רייך וביליג 1999). הקירות התוחמים את התאים נבנו מאבני גוויל, אבני גזית ופריטים אדריכליים בשימוש משני. ייתכן כי האבנים והפריטים בשימוש משני נלקחו ממבנים ומתקנים קדומים שעמדו במקום, ששרידיהם נחשפו מצפון לשטח החפירה. מפלס הסלע בשני התאים הצפוניים
C1 ו-
C2 גבוה כדי 0.8 מ' ממפלס הסלע של התא הדרומי C3. קיר 14030 נבנה צמוד למדרגת הסלע שבין התאים הגבוהים לתא הנמוך. בכל הקירות שנחשפו ניכרות עדויות לבנייה בשלבים. הנדבכים התחתונים של קירות 14001, 14016 ו-14030 ניגשים אל קיר 102 במפלס אחיד לכל אורך שטח החפירה, ואילו הנדבכים העליונים של קירות אלה שולבו בקיר 102. צמוד לקיר הרחב 14045, הסמוך לפינת הר הבית והתוחם את מערכת קירות התמך מדרום, נבנה קיר נוסף (W14047), שמטרת בנייתו אינה ברורה. במהלך חשיפתו של קיר 14045 הובחן כי הנדבכים העליונים של הקיר, בחלק הצמוד לכותל המערבי, פורקו באופן מכוון. במקום אבני הבנייה התגלה מילוי של עפר ואבנים קטנות, השונה מהמילוי שהתגלה בתאים (להלן). זהו גם מיקומו של בסיס פיר 22, שנחפר על ידי וורן בפינה הדרומית-מערבית של הר הבית (L14046), ונראה על כן שוורן פירק את הנדבכים העליונים של קיר 14045 במהלך חפירת הפיר.
בתוך התאים נחשף מילוי מכוון, שהונח כנראה בזמן בניית הרחוב (איור 2: חתך 2–2). חלקו התחתון של המילוי כולל שבבי אבן, שמקורם אולי בסיתות הסופי של אבני הכותל להתאמתן זו לזו במהלך הבנייה. חלקו העליון של המילוי כולל אדמה, שמעורבים בה שברים רבים של כלי חרס, כלי חרס שלמים, שברי טבון, מטבעות, שברי כלי זכוכית, פחם, עצמות שלמות ועצמות מעובדות. בהנחת המילויים ניכר תכנון: בחלק התחתון הונח מילוי אופקי ואילו בחלק העליון נשפך המילוי מלמעלה, ונערמו רבדי אדמה משופעים ממערב למזרח. בתא C3, שמפלסו נמוך יותר, התגלה מעל מילוי האדמה מילוי של אבני גוויל וגזית ופריטים אדריכליים. לא ברור אם גם בחלק העליון של שני התאים הצפוניים היה מילוי דומה. מניתוח ראשוני של ממצא כלי החרס במילויי התאים, הכולל ברובו סירי בישול, קנקני אגירה וצפחות, נראה כי יש לתארך את מערכת קירות התמך למאה הא' לסה"נ. תיארוך דומה ניתן לקירות התמך על ידי חופרים בעבר (
מזר תשל"א). מכלולי הכלים מחפירות מזר דומים למכלולי הכלים בחפירה זו (
מזר תשל"א: איור 8).
תעלת ניקוז. בדרומה של החפירה נחשף קיר נמוך שמהלכו מעוגל (W14044; כ-0.85 מ' גובה; איור 5). הקיר עובר מתחת לקיר 102, במקביל לכותל המערבי, ופונה למזרח ועובר מתחת לקירות 14045 ו-14047 ובהמשך הוא נצמד אל הכותל הדרומי של הר הבית. הקיר נבנה לאורך תעלת הניקוז הראשית שנחשפה בעבר (
שוקרון ורייך 2011), הוא מכסה את אבני הקמרון המקרה את התעלה ומגן על הקמרון. בקטע זה תעלת הניקוז חצובה בסלע, אך המשכה למזרח נבנה צמוד לנדבכים התחתונים של הכותל הדרומי.
מזר ב' תשל"א.
החפירות הארכיאולוגיות ליד הר הבית – סקירה שנייה, עונות תשכ"ט–תש"ל. ארץ ישראל י: 1–34.
רייך ר' וביליג י' 1999. חפירות ליד הר הבית ו'קשת רובינסון' בשנים 1994–1996. קדמוניות 33:117–40.
רייך ר' ושוקרון א' 2012. חפירות באזור 'קשת רובינסון' 2011, ממפלס הרחוב ועד הסלע הטבעי. בתוך א' ברוך, א' לוי-רייפר וא' פאוסט, עורכים. חידושים בחקר ירושלים: הקובץ השבעה-עשר. רמת גן. עמ' 219–238.
שוקרון א' 2012. יסודות הכותל המערבי, האם הורדוס בנה אותם? בתוך א' מירון, עורך. מחקרי עיר דוד וירושלים הקדומה 7. עמ' 15–29.
Warren C. 1884. Plans, Elevation, Sections: Showing the Results of Excavations at Jerusalem, 1867–1870. Executed for the Committee of the Palestine Exploration Fund. London.