שטח A

נבדקו שבע נקודות, חמש מהן ללא ממצא (שתיים הם חללים טבעיים בסלע) ובשתיים נמצאו שרידים קדומים (A7, A3; איור 2).
A3. בערך באמצע תוואי הצינור המתוכנן נחתך בתעלת הבדיקה מתקן מלבני שנחצב בסלע הקירטון הרך (L105; מידות 0.6×2.0 מ', כ-1.4 מ' עומק; איור 3). שולי המתקן העליונים מגיעים עד לפני השטח. בתחתית המתקן, מתחת לאדמת סחף חומה, נתגלו אבני שדה ספורות ומעט שברי כלי חרס שחוקים המתוארכים לשלהי התקופה הרומית (לא צוירו). תכלית המתקן לא ברורה.
A7. נחשף מתקן (3×3 מ', 1.5 מ' עומק מתחת לפני השטח; איור 4) ששוליו במזרח ובמערב חצובים ומוחלקים היטב. בתוך המתקן, בצדיו הצפוני והדרומי, נחפרה אדמת סחף חומה מעורבת עם אבני שדה קטנות ובינוניות. רצפת המתקן מוחלקת ועליה נחשפה מפולת אבני שדה צמודות זו לזו (L106), כנראה התמוטטות קיר שעמד מעל המתקן. במתקן נתגלו מעט שברים שחוקים של קנקנים מצולעים שאינם מאפשרים תיארוך מדויק. מטרת המתקן אינה ברורה וייתכן כי היה חלק ממבנה ששילב בנייה עילית מעל מפלס תחתון חצוב, אולי מחסן.
 
שטח B
נחפרו ארבעה משטחי סלע שבהם חצובים ספלולים ואגנים (איור 5).
B1. משטח סלע רחב בתחתית הגבעה שבו חצובים 78 ספלולים ואגן אחד (איורים 6, 7). הספלולים נחלקים לשלושה טיפוסים: שטוחים ורדודים בעלי מתאר עגול, מלבני או דמוי סנדל; חרוטיים (כ-0.15 מ' עומק); וצינוריים (עד 0.3 מ' עומק). האגן (0.9 מ' קוטר, 0.6 מ' עומק) נמצא בקצה הצפוני-המערבי של הסלע.
בחלקו התחתון של סלע הקירטון משולבים גושי צור. נמצאו גם מעט נתזי צור, כנראה פסולת תעשייה.
B2. על משטח סלע במרכז הגבעה, מצפון-מזרח ל-B1, נמצאו חצובים שבעה ספלולים עגולים (0.2–0.4 מ' קוטר, 0.1–0.3 מ' עומק; איורים 8, 9).
B3. על משטח סלע מצפון-מזרח ל-B2 התגלו שני ספלולים עגולים (כ-0.5 מ' קוטר, 0.2 מ' עומק; איורים 8, 10) צמודים זה לזה.
B4. משטח סלע שעליו חצובים אגן (1 מ' קוטר, 0.75 מ' עומק) ובצדו ספלול (0.4 מ' קוטר, 0.22 מ' עומק; איורים 8, 11). מצפון-מערב לספלול יש סימני חציבה של ספלול או אגן נוסף (0.9 מ' קוטר, כ-5 ס"מ עומק) שנראה כי הכנתו לא הושלמה. גם בסלע זה משולבים גושי צור.
 
שטח C
במרכז מדרון הגולש לדרום, מול חורבת חדת, הובחנו שתי מערות חצובות צמודות, במזרח (C1) ובמערב (C2), ומתקנים חצובים (C3; איור 12).
C1. מתחת לפתח המערה הפונה לצפון התגלה סלע גבוה שטוח ומפתן כניסה (כ-0.6 מ' גובה). מעבר לסלע שרד חלק ממדרגה המובילה פנימה אל בור עמידה. חלל המערה מלבני (2.0×2.6 מ') ונמשך ממזרח למערב. דופנות המערה הוחלקו בידי אדם, אולם סימני עובש וטחב מעידים על חלחול מים מהתקרה. על הדפנות במזרח ובמערב נראים סימני התמוטטות של מדף הסלע שבו הן חצובות. מתחת לאדמת סחף חומה (L201; כ-0.5 מ' עובי) הובחן במרכז הדופן הדרומית חלקו העליון של פתח, כנראה כוך קבורה. חפירת המערה הופסקה בשל חשד ששימשה לקבורה, והיא נחתמה.
במרכז בור העמידה נתגלו שרידי סירי בישול (איור 1:13, 2) ופכית (איור 3:13) המתוארכים לתקופה הרומית הקדומה. כמו כן נתגלה נר הרודיאני תמים (איור 4:13) ונמצאו סימנים לשוד בן ימינו שכללו שרידי ביגוד, דליים, נרות שעווה ואף מכוש חלוד.
C2. לפתח המערה (כ-1.5 מ' גובה) מפתן נמוך. מצב השתמרות הדפנות גרוע בהרבה מבמערה C1. הדפנות במזרח ובמערב התמוטטו ותקרת המערה גלשה במעין מדף
(L202) הנוטה בשיפוע אל חלל המערה (2×2 מ'). חפירת המערה הופסקה בשל חשד שגם היא שימשה לקבורה, והיא נחתמה.
C3. מצפון-מערב למערה C1 ומעליה, על סלע שטוח גבוה, חצוב מתקן הכולל אגן גדול
(0.8 מ' קוטר, 0.75 מ' עומק) וצמוד אליו ספלול חרוטי. מצפון-מזרח למתקן נחשפו ארבעה ספלולים, שניים עגולים (כ-0.1 מ' עומק) ושניים מלבניים (עד 4 ס"מ עומק).
 
בחפירה התגלו שרידים ממגוון תקופות. את משטחי הספלולים שנמצאו בשטחים B ו-C יש לייחס, למרות העדר ממצא קרמי, לתקופה הכלקוליתית. הם מצטרפים למשטחי ספלולים (חדשות ארכיאולוגיות 119; חדשות ארכיאולוגיות 120), מפלסי חיים (הרשאה מס' 5551-A), ומערה (הרשאה מס' 5666-A) שנחפרו סמוך ומצביעים על פעילות כלקוליתית נרחבת למדי באזור.
מערות הקבורה מן התקופה הרומית הקדומה שהתגלו בשטח C מעידות על מגורים של אוכלוסייה יהודית בקרבת מקום. האזור ידע פעילות ענפה בתקופת בית שני, למשל בח' אום אל-עומדאן המזוהה על ידי החופרים כמודיעין הקדומה, ובבית חווה נרחב ממערב לה שבתחומו מקוואות טהרה (חדשות ארכיאולוגיות 114: 74–78; חדשות ארכיאולוגיות 119).
השרידים בשטח A לא תוארכו ותפקידם אינו ברור, אך שברי כלי החרס מעידים על פעילות בשטח זה גם בתקופות הרומית המאוחרת והביזנטית. בחורבת חדת נחפרה כנסייה מן התקופה הביזנטית (חדשות ארכיאולוגיות ה: 17–18; ו: 17) ויש לשער כי באזור שסביבה הייתה פעילות חקלאית בתקופה זו.