שטח A (מידות 65×75 מ')

במרכז השטח נחשפה גת (ריבועים I8–G7; איורים 3, 4) ששרדו ממנה חלקים ממשטח דריכה, שלושה בורות איגום, תעלה מטויחת וצינור חרס. ממשטח הדריכה השתמרו קטע מהתשתית (L321) וקטע מהמשטח עצמו (L342). התשתית בנויה מאבנים קטנות ושברי חרסים היוצרים דגם אִדרה ומלוכדים בחומר מליטה, והמשטח עשוי מאבנים קטנות שלוכדו בחומר מליטה וטויחו בטיח הידראולי. במשטח הדריכה התגלה שקע רדוד שממנו יוצאים תעלה מטויחת (L309) מערבה וצינור חרס דרומה. התעלה מובילה אל בור איגום שממערב למשטח הדריכה (L308; מידות 2.4×2.7 מ', 0.82 מ' עומק; איור 5), והצינור מוביל אל בור איגום שמדרום למשטח הדריכה (L325; מידות 0.85×1.53 מ', 0.67 מ' עומק; ר' איור 5). ייתכן שבנקודת המוצא של התעלה והצינור עמד מתקן סחיטה. בקיר המערבי של בור 325 משולב צינור חרס (0.06 מ' קוטר, 0.1 מ' אורך) שהוליך את התירוש לבור איגום הסמוך לו ממערב (L307; מידות 1.6×2.5 מ', 1.1 מ' עומק; איור 6).
בורות האיגום נחצבו בתוך סלע הכורכר, דופנו באבני כורכר מהוקצעות מלוכדות בחומר מליטה וטויחו בשתי שכבות טיח הידראולי אפור-ורוד (1–2 ס"מ עובי). רצפות הבורות עשויות אבני פסיפס לבנות המונחות בשורות אלכסוניות בתוך מסגרת מרובעת. במרכז הבורות נחשפו שקעים חצובים. השקע שבמרכז בור 307 (0.31 מ' קוטר, 0.18 מ' עומק; ר' איור 6) מרוצף בפסיפס, ובתחתיתו הונחה קדרת חרס. השקע שבמרכז בור 308
(1.22 מ' קוטר, 0.5 מ' עומק) דופן בשברי כלי חרס מלוכדים בחומר מליטה ובסיסו רוצף באבני כורכר בינוניות שלוכדו אף הן בחומר מליטה.
 
ממערב לגת (ריבועים I7–G6; ר' איור 3) נחפרו בור אשפה סגלגל חצוב (L350 ,L333; קוטר מזרח–מערב 2.95 מ', קוטר צפון–דרום 5.1 מ', עומק 0.5 מ') ושרידי מבנה. בשכבות המילוי בבור התגלו אפר, עצמות, אבנים, גוש זכוכית וכלי חרס המתוארכים לסוף התקופה הביזנטית ולראשית התקופה האסלאמית הקדומה. לאחר שהבור יצא מכלל שימוש נבנו מעליו שני קירות (W33, גובה 0.6–1.0 מ'; W39, גובה 0.5 מ') היוצרים פינה. משניהם השתמרו היסודות בלבד. קיר 33 נמשך דרומה מעבר לגבולות בור האשפה, והוא בנוי בבנייה יבשה מאבני שדה בתוך תעלת יסוד חצובה. קצהו הדרומי יוצר פינה עם תעלת יסוד חצובה (0.2 מ' עומק) של קיר שדוד (W44). רצפת המבנה לא השתמרה.
 
בחלק הדרומי-מערבי של שטח A נפתחו ארבעה ריבועים (D4–C3; ר' איור 3). מתחת לפני השטח נחפרה שכבת אדמה מעורבת בחרסית ובחומר אורגני שמקורו בגזעים ושורשים של עצי פרדס (L508 ,L507; עובי 0.11–0.26 מ'). בתוך מפלס זה נתגלו שרידי בנייה דלים ובסיסי תעלות יסוד של קירות שלא השתמרו.
 
בצפון שטח A (ריבועים P9–O7; איור 7) התגלה משטח מטויח (L348; מידות 3.5×6.0 מ', 0.1 מ' גובה; איור 8), בנוי מיציקת בטון על גבי תשתית של אבני כורכר בינוניות מעורבות באדמת חרסית. המשטח ניגש אל קירות התוחמים אותו ממזרח (W43) ומדרום (W45) שנבנו מאבני גוויל, חלקן מונחות בשתי שורות וחלקן לא מסודרות, והשתמרו לגובה נדבך אחד (0.13–0.16 מ' גובה). בחלקו הדרומי של המשטח נמצא שקע קטן ברצפה (0.1 מ' קוטר, 0.06 מ' עומק). ייעוד המתקן אינו ברור אך ייתכן שהוא חלק מגת שלא השתמרה. ממצא כלי החרס מן המתקן (איור 9) מייצג את מכלול כלי החרס מהחפירה כולה, וראה פירוט להלן.
 
בחלקו הצפוני-מערבי של שטח A (ריבועים P6–N4; ר' איור 7) נחפרה באמצעות כלים מכניים שכבת חרסית וכורכר שבה מעט חרסים ואבני פסיפס של מתקני תעשייה. מתחתיה נחשפה בריבועים P5–N5 שכבת חוסמס סטרילית וסלע כורכר טבעי, ובריבועים P4–N4 נחשפה שכבה חרסיתית שניגשת אל סלע הכורכר. תחת שכבת החרסית התגלה קיר (W11) שכיוונו מזרח–מערב, ומדרום לו מקבצי אבנים שצורתם לא רגולרית (L113 ,L112 ,L110 ,L109) ובור קטן (L121, כ-0.9 מ' קוטר, 0.76 מ' עומק) עם חרסים רבים. סמוך לקיר 11 ממזרח נמצא מוקד אש שניגש לקיר ולסלע הטבעי.
 
 
בחלק המזרחי של שטח A (ריבועים M12–J11; איור 10) מתחת למפלס פני השטח נחפרה שכבת חרסית ובה אבני כורכר בינוניות ועליהן שרידי חומר מליטה
(L522 ,L520 ,L519 ,L517 ,L516 ,L515).
 
שטח B (מידות 55×75 מ')
בחלק הצפוני-מערבי של שטח B (ריבועים T14–S14; איורים 11, 12) נמצא חדר תחום בארבעה קירות (W74–W71; רוחב 0.4–0.5 מ', גובה 0.23 מ'), בנויים מאבני גוויל בינוניות (0.20×0.35–0.08×0.12 מ'). הקירות השתמרו לגובה נדבך אחד וניגשה אליהם תשתית רצפה (L745; עובי 0.07 מ') מאדמה מהודקת מעורבת באבנים קטנות, צדפים ושרידי חומר מליטה. הקירות ותשתית הרצפה הונחו על גבי שכבה חרסיתית. הרצפה עצמה לא השתמרה, ומקום הכניסה לחדר לא זוהה עקב מצב ההשתמרות הגרוע של הקירות.
 
בצפון-מזרח שטח B (ריבועים P24–P22 ,N22 ,L21; איורים 11, 13) התגלתה בעומק 0.15 מ' מפולת של אבני כורכר קטנות ובינוניות המלוכדות בחומר מליטה (L708 ,L704; עובי 0.19–0.28 מ') על גבי קרקע חרסית-חולית טבעית.
 
בריבועים M16–L16 נתגלו שתי שורות קנקנים ניצבות זו לזו (איורים 13, 14). הקנקנים נמצאו מונחים על ראשם, בסיסם חסר, משוקעים 0.35–0.44 מ' בתוך מפלס חוסמס טבעי (L742). בשורה שכיוונה צפון–דרום 16 קנקנים, ובשורה הניצבת לה 11 קנקנים. מפלס חיים ניגש אל שורת הקנקנים הארוכה ממזרח (L746; עובי 0.18 מ') וממערב
(L738; עובי 0.2 מ'), והוא מתאפיין באבנים קטנות, חומר מליטה, שברי לבנים וחרסים. מפלס חיים 746 הצטבר על הכורכר הטבעי ומפלס חיים 738 הצטבר על שכבת החוסמס.
 
בשני הריבועים הדרומיים (F20–F19) של שטח B (ר' איור 13), כ-0.2 מ' מתחת לפני השטח, נתגלו רבדים של אדמת חרסית וחרסים רבים מן התקופה הביזנטית שהם כנראה מילוי של בור אשפה גדול (L737 ,L733 ,L726).
 
בריבוע I17, בעומק 0.53 מ' מפני השטח נחשף רובד חורבן (L728, עובי 0.19 מ'; ר' איור 13) המתאפיין בריכוז אבנים קטנות המפוזרות על פני כל הריבוע ומלוכדות בחומר מליטה. האבנים הן ככל הנראה, שרידי מפולות של קירות שלא השתמרו. מפלס האבנים נמצא על גבי שכבת חוסמס טבעי (L729).
 
בשני השטחים שנחפרו נמצאו כלי חרס האופייניים למישור החוף הדרומי במאות הו' והז' לסה"נ, בהם קערות (איור 1:9–3), חלקן מעוטרות בסירוק ישר וגלי, קדרות מעוטרות בסירוק (איור 4:9, 5), פך (איור 6:9), כלי בישול (איור 7:9, 8), קנקני שק (איור 9:9, 10) וקנקני עזה (איור 11:9).
 
ממצא כלי הזכוכית, במצב השתמרות גרוע, כלל טיפוסים הנפוצים בתקופה הביזנטית, מסוף המאה הד' עד המאה הו' לסה"נ, בהם מעט קערות, הרבה בקבוקים פשוטים, בקבוקים מעוטרים בחוטים, נרות כלילה ושברי חלונות. בבור אשפה 350 התגלה גוש זכוכית – חומר גלם או שבר של משקולת גדולה.
נמצאו שני מטבעות ביזנטיים מהמאה הד' לסה"נ (ר"ע 120661, 120662) ושלושה מטבעות אומיים מהמחצית הראשונה של המאה הח' לסה"נ (ר"ע 120660, 120663, 120664).
 
ממצאי החפירה הם שרידי הפעילות התעשייתית הרבה שהייתה באזור בתקופה הביזנטית. בשל פעילות חקלאית מודרנית השתמרו רק יסודות המבנים והמתקנים שנחצבו אל תוך סלע הכורכר או נחפרו אל תוך אדמת החרסית. עקב ההשתמרות הגרועה והרס המרכיבים העל-קרקעיים של הגת קשה לזהות את טיפוסה ומורכבותה. שטח החפירה מאופיין בריבוי מפלסי חורבן הכוללים אבני כורכר קטנות ובינוניות המלוכדות בחומר מליטה ומופיעות בפזורות או בריכוזים קטנים. גוש הזכוכית, שנמצא בתוך בור 350 מעיד אולי על תעשיית זכוכית ביישוב. נראה שהממצאים הם שרידי אחוזה חקלאית או כפר, שיצא מכלל שימוש בסוף התקופה הביזנטית או בראשית התקופה האסלאמית. הממצאים בחפירה מעידים על פעילות כלכלית משגשגת שמוקדה היה ככל הנראה באשקלון.