בעומק 0.5 מ' התגלתה שכבת אדמת חמרה כבדה ובה מפולת אבני בנייה מסותתות, שברי כלי חרס מהתקופה הצלבנית ומעט חרסים מהתקופה ההלניסטית. לאחר הסרת המפולת התגלה ראש קיר בנוי אבני גזית מכורכר (W1) שהיה חלק ממבנה שכללו פינת חדר (עם קיר W4; איור 3) ומסדרון צר מצפון לו, מרוצף לוחות אבן כורכר מסותתות ומסודרות גס (איור 4), התחום בקיר (W2). קירות המבנה בנויים שתי שורות אבני כורכר מסותתות גס ומילוי אבני גוויל קטנות ובינוניות ביניהן. אל המבנה צמודה מדרום לכל אורך קיר 4 תעלת מים בנויה אבן (איור 5) שכיוונה מזרח–מערב. התעלה (0.2 מ' רוחב, 0.15 מ' עומק) מטויחת בטיח הידראולי על בסיס סיד בגוון אפור בהיר ובנויה על תשתית תלכיד של אבני גוויל קטנות וחומר מליטה על בסיס סיד (0.4 מ' רוחב, 5 ס"מ עובי). בתשתית התעלהובהצטברויות בה (L103), נלקטו שברי כלי חרס רבים, בעיקר 'קערות עכו' המתוארכות לתקופה הצלבנית (המאה הי"ג לסה"נ).

בחתכים שנעשו מתחת למסדרון המרוצף ובמבנה מעל הרצפות (L106 ,L102) נלקטו שברי כלי חרס מהתקופה הצלבנית (המאה הי"ג לסה"נ) שעיקרם כלי חרס מקומיים שיוצרו בעכו ובהם 'קערות עכו' בעלות שפה קצרה ורחבה (איור 1:6, 2), צלחת (איור 3:6), כלי בישול פתוחים וסגורים (איור 4:6, 5), פך (איור 6:6) וקערה מזוגגת מיובאת מקפריסין (איור 7:6).
 
על פי מפות עכו מזמן מצור נפוליאון (מפת ז'קוטן) השתרעו בשטח זה ביצות. על פי מפות מהתקופה הצלבנית והמידע היום על גבולות העיר הצלבנית, החפירה היא מחוץ לגבולות העיר הצלבנית. ניתן להניח כי המבנה שנחשף הוא מבנה מחסנים או בית חווה בודד מחוץ לגבולות העיר שתוארך על סמך כלי החרס למאה הי"ג לסה"נ. נראה כי כלי החרס הפשוטים שנועדו להכנת מזון ולהגשתו שימשו את העובדים.