שטח החפירה היה מכוסה בעצי אורן שנשתלו למניעת סחיפת קרקע. העצים נכרתו לפני תחילת החפירות. כלי מכני הסיר את הצטברות אדמת הסחף מעל הסלע ובחפירה נחשף כל השטח עד הסלע. העבודה התמקדה במקומות שבהם נתגלו שרידי עתיקות או מקומות שנראה היה כי יימצאו בהם עתיקות.

 
שרידי עתיקות התגלו בעיקר במזרח השטח (איור 2), שם נחשפה מחצבה – שרידי חציבה הכוללים משטחי אבן מפולסים, תעלות ניתוק חצובות וכן דפוסים של אבני גזית מלבניות ורבועות שהופקו מן המחצבה (איורים 3–6).
בצפון-מזרח השטח נתגלו קירות שדה פשוטים אחדים שהושתתו בחלקם על גבי הסלע (איורים 7, 8) ונראה כי הוקמו בעיקר כדי למנוע סחף של הקרקע.
בדרום-מערב השטח נתגלה ספלול קטן חצוב בסלע, סמוך למחסה סלע טבעי (איור 9). חרסים אחדים שנלקטו בחפירה מתוארכים למן תקופת הברזל 2 ועד לתקופה העות'מאנית. אי אפשר לתארך את המחצבות ואת קירות השדה.
 
החפירות לא העלו ממצא מרשים במיוחד אך הן מוסיפות נדבך לידע על העורף התעשייתי והחקלאי של ירושלים העתיקה.