יחידה 1

היחידה משתרעת על שטח קטן יחסית (איורים 1–3). בקצה הדרומי העמיקה החציבה וניתן להבחין בחמש מדרגות (0.5–2.0 מ' גובה; איור 2: חתך 1–1). ברצפות המחצבה נחשפו תעלות רבות של חציבה וניתוק אבנים (1.5–2.0 מ' אורך, 0.1–0.2 מ' רוחב, 0.15–0.50 מ' עומק) המאפשרות לשחזר את מידות האבנים שהוצאו (עד כ-1.1×1.5 מ').
בין יחידה 1 לבין מערת קבורה שלא נחפרה הנמצאת ממערב לה נחשף מתקן ריבועי חצוב בסלע (L560; מידות 1.5×1.5 מ') ששלוש מדופנותיו השתמרו היטב (1.5–2.0 מ' גובה) ודופנו הצפונית (0.45 מ' גובה השתמרות) נחתכה על ידי המחצבה. בדפנות הדרומית והמערבית, כ-0.8 מ' מעל הרצפה, נחשפו שני שקעים משולשים (כ-10 ס"מ גובה, כ-4.5 ס"מ עומק) ששימשו ככל הנראה לירידה למתקן. ברצפת המתקן בדרום נחשפה גומת שיקוע עגולה (L561; קוטר 0.2 מ', עומק 0.15 מ'). על הרצפה ועל הדפנות נותרו קטעי טיח אפור (איור 4). ככל הנראה המתקן הוא בור איסוף של גת, שקדמה למחצבה וששאר חלקיה נהרסו בפעולות החציבה.
 
יחידה 2
מצפון-מזרח למערת הקבורה נחשף הגבול המזרחי (כ-10 מ' אורך לפחות) של יחידה הנמצאת ברובה מחוץ לתחומי החפירה. נחשפו 4–5 מדרגות חציבה (0.5–1.0 מ' גובה) הפונות לצפון ולמערב (איור 5) וכן תעלות (עד 0.5 מ' עומק).
בצפון, מתחת למדרגות החציבה, נתגלו שרידי קבר בנוי (L567) שלא נחפר. הקבר כוסה במילויי עפר ופסולת חציבה, שבתוכם נתגלו שברי כלי חרס מהתקופה הרומית.
 
יחידה 3
היחידה נחצבה סביב גבנון סלע בולט שממנו משתפלות לדרום ולצפון מדרגות חציבה (כ-1.5 מ' גובה; איורים 2: חתך 2–2, 6). הגבול הצפוני של היחידה נמצא מחוץ לתחומי החפירה.
בצפון נחשפה באתרה אבן שנותקה חלקית מן הסלע (L562; אורך 1.5 מ', רוחב 0.8 מ', גובה 0.5 מ'; איור 7). מלבד אבן זו לא נותרו במחצבה אבנים.
 
יחידה 4
נחשף בעיקר המפלס התחתון של היחידה, המכיל פסולת חציבה שבה אבנים קטנות (איור 2: חתך 4–4). ברצפה נותרו תעלות חציבה רדודות יחסית (עד 0.15 מ' עומק; איור 8). בדופן הדרומית-מערבית נחשף גבול היחידה (כ-12 מ' אורך לפחות), שבו נחצבו מדרגות חציבה גדולות מאוד (עד 2 מ' גובה; איורים 2: חתך 3–3, 8) הפונות לצפון.
בצמוד למדרגות, בשכבה של שבבי אבנים שכיסתה את הרצפה, נתגלו שני עמודי אבן שבורים; סדקים שנמצאו בהם גרמו לשבירתם במהלך חציבתם (איור 9).
 
על שכבת הסלע שבתחתית המחצבה ובין מילויי העפר ופסולות שבבי האבן, נמצאו שברי כלי חרס מהתקופה הרומית. בשכבות המילוי הקרובות לפני השטח, שהצטברו על המילוי הקדום, נמצאו שברי כלי חרס מהתקופה הביזנטית שהגיעו ככל הנראה ממבנים או מתקנים שמחוץ לשטח החפירה.
 
המחצבה שנחשפה היא חלק מאזור נרחב של מחצבות שהשתרע במחשופי סלעי הגיר הקשה שמצפון לחומות ירושלים. מחצבות אלה סיפקו אבני בנייה לשכונות הצפוניות של העיר בתקופת בית שני ולאחריה.