שלב 6. נחשף קטע קטן של רצפת פסיפס לבנה (L125; איור 5), הניגשת אל קיר מטויח

(W60) שתוחם אותה ממזרח. רצפה זו יצאה מכלל שימוש עם בניית אמת המים (L116) ורצפת טיח הניגשת אליה (L121) במאה הו' לסה"נ (להלן). הקיר המערבי של האמה

(W57w) נבנה על קיר 60.

 
שלב 5. נחשפו שני קטעים של אמת מים בכיוון כללי צפון–דרום (L116 ,L114) וביניהם בריכה מלבנית תת-קרקעית (7×14 מ', כ-9 מ' עומק; היא לא נחפרה) שתקרתה קמרון חבית. שני חלקי אמת המים נחצבו בחלקם התחתון ונבנו באבני שדה גדולות ובינוניות בחלקם העליון; הדפנות (W57w ,W57e) כוסו בלוחות אבן גדולים. התעלה, שחתכה דמוי U, טויחה בשכבה עבה של טיח. בקטע הדרומי של האמה (L114) דופנותיה נמוכות (W59w ,W59e), והיא מתחברת אל הבריכה במרזב עגול (0.17 מ' קוטר). הקטע הצפוני של האמה (L116) פונה בזווית ישרה אל הבריכה. מעל מקום הפנייה נבנה פיר כניסה עגול (L105), כנראה לניקוי סחף שהצטבר באמה. אל פתח הפיר ניגשת רצפת טיח לבנה (L121), שהובחנה בחתך הצפוני-מזרחי של החפירה.
האמה בקטע זה ורצפה 121 מבטלים את רצפת הפסיפס 125 משלב 6. במילוי חתום מתחת לרצפה 121 התגלה ממצא קרמי מהמאה הו' לסה"נ, המלמד כי האמה נבנתה לכל המוקדם בתקופה זו.
 
שלבים 4, 3. נחשף קטע של אמת מים (L115b ,L115a; אורך חשיפה 34 מ'), שהתפצל מאמה 114 ובו הובחנו שני שלבים. בקטע זה עוקפת האמה את בריכת המים המלבנית ממזרח וממשיכה לצפון על מדרגת סלע גבוהה החשופה לאורך הגדה המערבית של גיא בן-הינום. בשלב הקדום (שלב 4) נבנתה האמה (L115b) באבני שדה גדולות, מעובדות למחצה, כמעט ללא חומר מליטה; כיום ניתן לראות רק את הפן המזרחי החיצוני של האמה (איור 6). מפלס התעלה של אמה זו ניכר בשרידי טיח וטרוורטין שנותרו בחלקה הגבוה של דופן האמה. בשלב המאוחר (שלב 3) נבנתה אמה נוספת (L115a), שהושתתה בחלקה הדרומי על האמה מהשלב הקודם ובחלקה הצפוני על הסלע ועל הדופן המזרחית של אמה 116 משלב 2. בחלק הצפוני של החפירה אמה115b  לא התגלתה, וייתכן שהיא פורקה עם הקמתה של אמה 115a. דופנות האמה משלב 3
(W50w ,W50e) נבנו באבני שדה בינוניות וביניהן יציקה של אבנים קטנות ועפר. התעלה של האמה משלב 3, שחתכה מלבני, טויחה בשכבה עבה של טיח (L108). המרווח בין הדופן המערבית של האמה לבין בריכת המים המלבנית מולא ביציקה של אבנים קטנות ועפר בצבע חום-בהיר (L103). בתשתית של דופנות האמה
(W50w ,W50e) וביציקה (L103) התגלו כמה חרסים מן התקופה העות'מאנית.
 
שלב 2. מתחת לקרקעית של אמה 115a הותקן צינור חרס שחור (L129) שנקבע ביציקת בטון. בקרקעית האמה נקדחו פתחים עגולים לפתיחת סתימות ולשחרור לחץ אוויר בצינור. צמוד לדופן המזרחית של האמה נבנה מגדל מלבני קטן (L51; מידות 0.9×2.2 מ', 2.2 מ' גובה), שהושתת על רובד עפר (כ-0.5 מ' עובי) שהצטבר מעל הסלע. בתוך המגדל הותקן צינור חרס שחור, ששימש להטיית מים מאמה 115a אל בריכת הסולטן וכן אל סביל (רהט) נאה שבנה סולימאן הראשון בשנת 1536 על הגשר בדרך חברון.
 
שלב 1. בימי המנדט הבריטי נבנה מעל בריכת המים המלבנית בית ספר לבנים. בצילומי הגדה המערבית של גיא בן-הינום נראה במקום מבנה מלבני שלו תקרת רעפים דו-שיפועית. בית הספר נהרס כמעט כליל. הקיר הדרומי של בית הספר (W54), רצפת הבטון שלו ו'רעפי מרסיי' שהתגלו על פני השטח הם השרידים האחרונים של המבנה. שרידים אלה נחשפו מעל הקטע הדרומי של אמת המים הקדומה 114 וכן מעל לקטע הדרומי של אמת מים 115a.
 
בשנת 1847 צייר וויליאם הנרי ברטלט את אזור החפירה מגג בריכת המים המלבנית לכיוון בריכת הסולטאן. אמת המים מהתקופה העות'מאנית והבריכה המלבנית מופו על ידי צ'ארלס וילסון (Wilson C.W.1866. Ordnace Survey of Jerusalem, 1865. London), על ידי פ"ג בליס וא"ק דיקי (Bliss F.J. and Dickie A.C. 1898. Excavations at Jerusalem 1894–1897, General Plan N. II. London) ועל ידי ק' שיק (Schick C. 1898. Birket es Sultan, Jerusalem, PEFQS, 1898:224–229). האחרון מיפה אף את המגדל המלבני ואת צינור החרס המחבר אותו לסביל ולבריכת הסולטן.
האמה הקדומה (שלב 5) נבנתה לכל המוקדם בתקופה הביזנטית ואילו שלושת השלבים הבאים (4–2) נבנו כנראה בתקופה העות'מאנית. בימי המנדט הבריטי (שלב 1) יצאה אמת המים משימוש ומעליה נבנה בית ספר לבנים. אמות המים והבריכה עתידים להשתלב במוזיאון אוסף משה מונטיפיורי שיוקם במקום.