ריבוע A1  (איורים 2, 3)

לשלב הקדום מיוחסים מילויי אדמה בהירים (L115 ,L112) שהתגלו בהם שברי זכוכיות (ר' להלן) וחרסים המתוארכים למאה הח' לסה"נ. בחרסים בסיס קערה מחופה וממורקת אדום ממשפחת LRC (איור 1:4), קערה עם שפה מקופלת החוצה מטין צלהב (איור 2:4), שבר ספל ממשפחת FBW (איור 3:4), שבר גוף של קנקן מעוטר בפסי משיחה לבנים ונקודות לבנות (איור 4:4), שפת פך מטין צלהב ממשפחת buff ware, עשוי בתבנית (איור 5:4), בסיס מעוטר בדפוס (איור 6:4), כלי מטיפוס דמוי רימון (איור 7:4), ושבר כלי זואומורפי ששרדו ממנו שתי רגלים וחלק מן הבטן, ועליו שרידים שחוקים מאוד של שני פסים שחורים ועיטור במשח לבן (איור 8:4).   
לשלב המאוחר מיוחס בור אשפה גדול (L109 ,L104) שהתגלה בצפון-מזרח הריבוע. הבור היה בולט בצבעו השחור על פני המילויים הבהירים מן השלב הקדום שלתוכם הוא נחפר. במילוי הבור שכבות אפר ועפר שחור המעידות על שרפה ופיח. בתוך הבור נמצאו חרסים רבים המתוארכים לתקופה האסלאמית הקדומה (המאות הט'–הי' לסה"נ), בהם שתי קערות מטין צלהב עם דופן דקה ושפה נוטה החוצה, אחת לא מזוגגת (איור 1:5) ואחת מזוגגת בצהוב (איור 2:5), קנקן (איור 3:5), פכים (איור 4:5–6), ידית פך מעוטרת בעיטור פלסטי (איור 7:5), ונרות עשויים בדפוס עם עיטורים בדגמים צמחיים וגיאומטריים האופייניים לתקופות העבאסית והפאטימית (המאות הט'–הי"א לסה"נ; איור 8:5–11). כמו כן נמצאו פזורים בכל שטח החפירה טריזי כבשן רבים (איורים 12:5, 6) הדומים לטריזי הכבשן שהתגלו בטבריה (עתיקות 57:26–59). מוטות אלה מעידים על בית יוצר לקרמיקה בסביבה הקרובה. 
מעל בור האשפה התגלתה שכבת אדמה (L103) שהתרבדה ככל הנראה אחרי תום השימוש בבור.
 
ריבוע A2 (איורים 2, 7)
לשלב הקדום מיוחס משטח לבן עשוי מגיר כתוש (L105) שהשתמרותו גרועה. לא התגלו קירות או ממצאים אדריכליים אחרים היכולים להסביר את המשטח; ייתכן שזוהי רצפה. בחלקו הדרומי-מערבי של הריבוע נעשה חתך בדיקה (3.25 מ' עומק; איור 2: חתך 2–2) שהובחנו בו שכבות מילוי של שכבות שרפה ואדמה בהירה לסרוגין, באי-סדר. בחלק העליון של החתך נמצאו קטעים מהמשטח הלבן (L105) בהשתמרות גרועה. נחשפה קרמיקה רבה ומגוונת ובה קערות, פכים וקנקנים שרובם תוארכו לתקופה האסלאמית הקדומה; נר שלם עשוי בדפוס, מעוטר בעיטור צמחי, שבתעלה המקשרת בין עין הנר לפי הנר יש עיטור גיאומטרי (איור 8); ושבר גוף של כלי חרס עם חורי תיקון שבתוכם השתמרו טבעות ברונזה לחיבור שני חלקי כלי (איור 9). כמו כן נמצאו כלי עצם מעוטר (איור 10), שברי כלי זכוכית (ר' להלן), עצמות בעלי חיים, ומטבע שאי אפשר לזהות. עם העמקת חתך הבדיקה התמעטו החרסים והשברים השכיחים יותר היו שברי גוף של קנקני שק. החפירה לא הגיעה לקרקע סטרילית ונפסקה מטעמי בטיחות.
לשלב המאוחר מיוחס בור אשפה קטן (L107; קוטר 0.5 מ', עומק כ-0.3 מ'; איור 11) שהכיל אפר ועפר שחור, וכן שכבת מילוי שהתגלתה מעליו (L102). כל החרסים מהמילוי שמעל הבור מתוארכים לתקופות העבאסית והפאטימית (המאות הט'–הי' לסה"נ), בהם קערה שבתוכה שרידי חומר אדום מעורב בחומר נוצץ הדומה למיקה (איור 1:12), קנקן (איור 2:12), נר פתוח עם שפה צבוטה (איור 3:12), נר עשוי בדפוס (איור 4:12), ונר 'קערית' (Saucer Lamp) מטין צלהב (איור 5:12). גם כלי הזכוכית מהמילוי שמעל הבור מתוארכים לתקופות העבאסית והפאטימית (המאות הט'–הי"א לסה"נ; ר' להלן).החרסים מתוך בור האשפה (L107) מתוארכים לתקופה העבאסית (המאה הט' לסה"נ), בהם שתי קערות שלמות לא מזוגגות: לאחת דופן דקה נוטה החוצה (איור 1:13) ולשנייה שפה זקופה (איור 2:13), קערה מזוגגת בזיגוג צהוב-ירוק עם כתמים חומים (לא צוירה), פך מעוות, כנראה פסולת של בית יוצר (איור 3:13), שבר נר מעוטר בדפוס בדגם צמחי (איור 4:13), שבר ידית של פך מעוטרת בעיטור פלסטי (לא צויר), שברי טריזי כבשן, שברי כלי זכוכית לא אינדקטיביים, ועצמות בעלי חיים.
 
ממצא הזכוכית
יעל גורין-רוזן
 
בחפירה נתגלו כמאה שברי כלים שאפשר לזהות ולתארך. תנובת הממצא הייתה גדולה יחסית לשטח הנחפר ובה שתי קבוצות כלים עיקריות – אחת מתוארכת למאה הח' לסה"נ ומייצגת את ראשית ההתיישבות ברמלה (איורים 14, 15), ואחת מיוחסת לתקופות העבאסית והפאטימית (איור 16). כמו כן התגלתה פסולת של תעשיית זכוכית.
 
כלים מן המאה הח' לסה"נ
בלוקוס 112 (סל 1096) התגלו שברים של מבחר כלים בעלי מאפיינים דומים מבחינת טיב החומר, גוני הזכוכית וסוג הבלייה. על סמך השוואה עם מכלולים רבים שהתגלו ברמלה ובערים אחרות כמו קיסריה, בית שאן וטבריה, נראה שיש לתארך אותם למאה הח' לסה"נ ובעיקר למחצית הראשונה של מאה זו.
הממצא מלוקוס 112 (איור 14):
קערה עם שפה מקופלת פנימה ומהודקת, עשויה זכוכית בגוון כחלחל-ירקרק ומכוסה בלייה כסופה (11 ס"מ קוטר; איור 1:14). קערות מסוג זה שימשו גם נרות והן טיפוסיות מאוד למכלולים מהתקופה האומיית.
בסיס מנופח לדפוס בדגם של שלושה מעגלים סביב מרכז הבסיס וצלעות רדיאליות יוצאות מהמעגל החיצוני (איור 2:14). גון הזכוכית כחלחל-ירקרק והיא מכוסה בלייה כסופה וחולית. הזכוכית עצמה מאיכות ירודה ומכילה הרבה בועיות וגופיפים שחורים, ואף על פי כן אופן העיבוד ואיכות הדפוס גבוהים.
ארבעה בקבוקים המייצגים את הטיפוסים הנפוצים ביותר בתקופה האומיית: בקבוקון קטן מאוד עם צוואר קצר ושפה מעוגלת באש, מזכוכית בגוון כחלחל-ירקרק מכוסה בלייה כסופה (1 ס"מ קוטר השפה; איור 3:14); בקבוק ששפתו מקופלת פנימה ומהודקת בחוסר אחידות, צווארו גלילי קצר וכתפו שמוטה, מזכוכית בגוון כחלחל-ירקרק באיכות נמוכה ובתוכה הרבה בועיות וגופיפים שחורים, מכוסה בלייה כסופה-זהובה (איור 4:14); בקבוק ששפתו מקופלת ברישול קיפול חלקי, היוצר רכס פתוח לא אחיד בחלק הפנימי, הצוואר גלילי רחב וקצר והכתף קצרה, עשוי מזכוכית בגוון כחלחל בהיר (איור 5:14); בקבוק של טיפוס נפוץ מאוד שצווארו עשוי ארבעה רכסים, העליון שבהם צר, והם הולכים ומתעבים כלפי מטה, הדופן דקה יחסית, הזכוכית בגוון ירקרק-צהבהב מכוסה בלייה כסופה (איור 6:14).
שני בסיסים, אחד מהם מעובה, עשוי מזכוכית בגוון כחלחל-ירקרק (איור 7:14), והשני ללא צלקת, עשוי מזכוכית בגוון כחלחל בהיר (איור 8:14). על פי הגוון וטיב החומר של שני הבסיסים נראה שהבסיס באיור 7:14 הוא הבסיס של הבקבוק באיור 4:4, והבסיס באיור 8:14 הוא הבסיס של הבקבוק באיור 5:14. העדר הצלקת בבסיס באיור 8:14 מחזק את התאמתו לבקבוק באיור 5:15 כיוון שהוא מעיד כי הכלי לא הועבר למוט זגג לאחר הניפוח ומסביר בכך את הקיפול המרושל של השפה.
שפת צנצנת נוטה חוצה ומקופלת פנימה, עשויה מזכוכית בגוון כחלחל-ירקרק בהיר ומכוסה בלייה כסופה (איור 9:14). צנצנות כאלה אופייניות מאוד לתקופה, הן חסרות צוואר או עם צוואר קצר, הגוף שלהן כדורי או פחוס והבסיס שלהן דומה לבסיסים באיור 7:14, 8.
בסיס נר כלילה עם חוליית קצה צבוטה, מעובד ברישול, עובי דופנותיו משתנה וגם הציבוט אינו אחיד, עשוי מזכוכית בגוון כחלחל-ירקרק עם בלייה חולית כסופה (איור 10:14). נרות מסוג זה נפוצים מאוד בתקופה האומיית. טיב החומר והגוון הכחלחל-ירקרק מבדיל אותם מנרות מאוחרים שצורתם דומה.
מקל ערבוב מעוטר בדגם צלעות מסובב רדוד מאוד, קצהו מעוגל וחתכו עגול, עשוי מזכוכית בגוון כחלחל-ירקרק עם עורק בגוון חום בהיר (איור 11:14). המקל משלים את הכלים האופייניים לתקופה. 
 
כלי זכוכית מן המאה הח' התגלו גם בלוקוסים אחרים (איור 15). חמישה כלים נמצאו יחד (L115; איור 1:15, 3–6); שני כלים נוספים (L114; איור 2:15, 7); וכלי אחד (L105; איור 8:15).
קערה נוטה חוצה עם שפה מקופלת החוצה ומהודקת, עשויה מזכוכית בגוון כחלחל-בהיר מאיכות נמוכה המכילה הרבה גופיפים שחורים ובועיות (14 ס"מ קוטר; איור 1:15). בצורתה היא דומה לקערות מהתקופה הרומית, אך על סמך טיב החומר והמכלול שבו נמצאה היא מתוארכת לתקופה האומיית.
קערה עם שפה נוטה מעט פנימה ומקופלת החוצה, הדופן די עבה ויש עליה סימנים של צילוע רדוד מרווח מאוד (איור 2:15). קערות כאלה במגוון עיטורים שימשו לרוב קערות נר.
כוס גלילית, שפתה מעוגלת באש, נופחה לדפוס ועל גופה עיטור רדוד מאוד, עשויה מזכוכית בגוון כחלחל-ירקרק באיכות נמוכה המכילה הרבה בועיות וגופיפים שחורים (איור 3:15). כוסות גליליות שעליהן עיטורים עשויים בניפוח לדפוס או בהוספת חוטים מוצמדים נפוצות בתקופה האומיית והתגלו באתרים רבים.
שני בסיסים מאופיינים בקפל פנימי בהיקף הבסיס. באחד קפל דו-צינורי שנצבט בהיקף הבסיס, עשוי מזכוכית בגוון ירקרק-כחלחל מכוסה בלייה כסופה וחולית, ועל התחתית יש צלקת של מוט הזגג (איור 4:15). בשני קפל פנימי הבולט מהדופן פנימה בהיקף הבסיס, עשוי מזכוכית בגוון צהבהב-ירקרק, מכוסה בלייה שחורה-כסופה, ועל התחתית אין שרידי צלקת (איור 5:15). הבסיס השני שונה בצבעו מיתר כלי הזכוכית שהתגלו בחפירה. בסיסים עם קפל פנימי שימשו לכוסות גליליות ולקערות ונפוצו מאוד במאה הח' לסה"נ.
שבר גוף קטן ועליו דגם לא ברור שנעשה במצבט דו-צדדי עשוי מזכוכית בגוון כחלחל-ירקרק (איור 6:15). ייתכן שהדגם השלם היה מעוין המורכב מנקודות או שתי שורות מקבילות של צמדי נקודות – דגם אופייני לתקופה.
בקבוק עם שפה מקופלת פנימה ברישול רב, עשוי מזכוכית בגוון כחלחל-ירקרק מכוסה בלייה כסופה וחולית (איור 7:15). הבקבוק דומה לבקבוק שהתגלה בלוקוס 112 (ר' איור 4:14), אבל מעט גדול יותר.
שפת צנצנת עם פה גלילי רחב, המחובר ישירות לכתף, ללא צוואר, שפה מעוגלת באש, עשויה מזכוכית בגוון כחלחל-ירקרק והבלייה שלה כסופה זהובה וחולית (איור 8:15).
 
כלים מן המאות הט'–הי"א לסה"נ
הקבוצה השנייה מיוחסת לתקופות העבאסית והפאטימית (איור 16). קבוצה זו כוללת כלים פשוטים לצד כלים מעוטרים, והיא נבדלת מהקבוצה הקדומה בטיב החומר, בגוון הזכוכית, בצורת הבלייה וכן בטיפוסים ובעיטורים. הקבוצה מאופיינת בזכוכית חסרת צבע המכוסה בבלייה שחורה עבה וקשה המאכלת את הדופן. שלושה כלים (L102; איור 1:16–3); כלי אחד (L100; איור 4:16); כלי אחד (L103; איור 5:16); וכלי אחד (L109; איור 6:16).
קערה נמוכה בעלת דופן זקופה, שפה מעובה מעט ותחתית ישרה ומעובה (איור 1:16). קערות מסוג זה במגוון גדלים נמצאו כמעט בכל שטחי החפירות ברמלה וכן באתרים אחרים ברחבי הארץ, והן מייצגות את הטיפוס האופייני ביותר למאות הט' והי' לסה"נ.
בסיס דיסקוס קטן מעובה מאוד עם קפל מעובה בתוך הכלי (איור 2:16). קפל פנימי בבסיס החל להופיע כבר במאה הח' לסה"נ (ר' איור 4:15, 5), אך הפריט הזה תוארך על סמך טיב החומר, עובי הבסיס ואופן העיבוד למאות הט'–הי"א לסה"נ.
בסיס טבעתי נמוך עם תחתית מעובה וצלקת גסה של מוט הזגג. דופנות הכלי משופעות החוצה. השבר הוא מכוס גדולה או מכלי סגור – פך או פכית (איור 3:16).
כוס גלילית עם בסיס מעובה, דחוף פנימה, עם צלקת גסה של מוט הזגג, עשויה מזכוכית בגוון סגלגל בהיר, מכוסה בלייה שחורה-כסופה עבה מאוד (איור 4:16). לחלק הפנימי של הכלי הוצמד בית פתיל קצר שהפך את הכלי לנר. הכלי התגלה קרוב לפני השטח לצד בקבוק עם גרוגרת בצוואר המתחיל להופיע רק במאה הי"א, ונראה שהם המאוחרים במכלול ומייצגים את השלב המאוחר של הפעילות באתר. ייתכן שיש לאחר את תיארוכם לתקופה הצלבנית או הממלוכית.
שני כלים שעוטרו בחיתוך וגילוף עשויים זכוכית חסרת צבע מאיכות די טובה ומצופים בשכבת בלייה שחורה עבה (איור 5:16, 6). הכלי באיור 5:16 – בקבוקון מרובע באיכות גבוהה מאוד שפאותיו גולפו ובמרכזן הושאר זיז בולט. החיבורים שבין פאות הבקבוק גולפו בגילוף עמוק יותר בפסים אנכיים רחבים שנמשכים כלפי מטה אל הבסיס ויוצרים עליו דגם X מגולף שזרועותיו מחברות את פינות הבקבוק. בקבוקים מעוטרים בטכניקה זו החלו להופיע במאה הט' ונעשו נפוצים מאוד במאה הי' לסה"נ. כלים כאלה נמצאו בכמה אתרי חפירות ברמלה ובמקומות אחרים.
הכלי באיור 6:16 – בקבוק שצווארו עוטר בשני פסים אופקיים חתוכים ומעליהם דגם מגרעות שרק חלקן התחתון שרד, אך ניתן לשחזרו על סמך השוואות עם בקבוקים אחרים. הבקבוק מזוהה עם קבוצה מוכרת של בקבוקים בינוניים וגדולים שצווארם, כתפיהם ולעתים קרובות גופם עוטרו בדגמים חתוכים. בקבוקים אלו החלו להופיע במאה הי' והיו נפוצים מאוד במאה הי"א לסה"נ.
 
פסולת תעשיית זכוכית
פסולת תעשיית זכוכית נמצאה בארבעה לוקוסים והיא כוללת גושים קטנים של זכוכית גולמית נקייה ומוכנה להתכה וגושי פסולת כבשן שצמודה אליהם זכוכית באיכות נמוכה. גוש זכוכית בגוון כחלחל-ירקרק מכוסה בלייה כסופה וחולית (2.8 ס"מ אורך מרבי), נמצא עם קבוצת הכלים המופיעה באיור 14 ותוארכה למאה הח' (L112); גוש זכוכית קטן נמצא עם שלושה כלים שתוארכו למאה הח' לסה"נ (L115; איור 1:15, 3, 6); גוש זכוכית בגוון ירקרק מכוסה בלייה שחורה מאכלת התגלה בבור אשפה המיוחס למאות הט' והי' לסה"נ (4.3 ס"מ אורך מרבי; L109); שני גושי פסולת כבשן שצמודה אליהם זכוכית באיכות נמוכה התגלו בלוקוס 103 המיוחס לשלב המאוחר באתר.
כמות פסולת תעשיית הזכוכית שהתגלתה אינה מספיקה כדי לקבוע שבשטח הנחפר פעל כבשן זכוכית. כמו כן לא נמצאה פסולת אופיינית לניפוח שיכלה לאשש השערה כזו, ולכן יש להניח שמקור פסולת התעשייה שהתגלתה בחפירה אינה בשטח החפירה עצמה אלא בתעשיית זכוכית שהתקיימה בסביבה הקרובה ושרידיה נפוצו באזור.