שטח A

בראש המדרון הדרומי של ההר נפתח שטח (5×20 מ'; איור 2) ונחשפו מחצבת אבן ובור מים חצוב בשכבת סלע גיר רך המשוכבת אופקית.
מפני הסלע החשוף ברובו משתפלים שלושה מפלסי חציבה מדורגים (עד 1.6 מ' עומק). בחלק מן המדרגות נחשפו אבנים בשלבי חציבה ראשוניים (איור 3); אפשר לשחזר את מידותיהן על סמך מידות תעלות החציבה (0.4×0.6 מ' בממוצע). המחצבה הייתה מכוסה ברובה באדמת טרה רוסה שמתוכה נלקטו חרסים ספורים המתוארכים לתקופה הביזנטית, ובהם בסיסים של קערות שטוחות (איור 1:4, 2) ושפת קנקן (איור 3:4).
בדופן הצפונית העליונה של המחצבה נחשף בור מים דמוי בקבוק עם צוואר מאורך ופתח מעוגל (L18; כ-1.3 מ' קוטר; איור 5), שאליו מחובר ממזרח בור שיקוע מלבני (0.55×0.65 מ', 0.4 מ' עומק). הבור היה מלא עפר ואבנים במגוון גדלים, בחלקן אבנים חתוכות ומרובעות הקשורות לפעילות במחצבה. מתוך מילויי הבור לוקטו חרסים מן התקופה הרומית שבהם סיר בישול סגור (איור 4:4), שלוש שפות קנקנים (איור 5:4–7) ופך עם שפה פשוטה (איור 8:4).
 
שטח B
נפתחו שלושה בורות בדיקה (1–3) ובכולם נחשפו מחצבות אבן.
בבור 1 (4×6 מ'; איור 6) זוהו שלושה מפלסי חציבה מדורגים (1.5 מ' עומק). במדרגה האמצעית נחשפה שורת אבנים במגוון גדלים (הגדולה מהן כ-0.4×0.8 מ', 0.5 מ' עובי) שחציבתן לא הושלמה והן מוקפות בתעלות ניתוק. הבור היה מלא באדמת טרה רוסה עם מעט מילוי גירי קרוב לתחתיתו. מתוך המילויים נלקטו שברי כלי חרס ספורים מן התקופה הביזנטית, כגון שפת קנקן (איור 9:4).
בבור 2 (3×3 מ'; איור 7) זוהו שני מפלסי חציבה. במפלס העליון, על פני השטח, זוהתה אבן גדולה (0.4×0.7 מ') שחציבתה לא הושלמה. במפלס התחתון (כ-1.2 מ' עומק) נחשף משטח חציבה מפולס המכוסה במילויי אדמת טרה רוסה. מן המילויים נלקטו שברי גוף ספורים של כלי חרס מן התקופות הרומית והביזנטית (לא צוירו).
בבור 3 (4×10 מ'; איורים 8, 9) זוהו שלושה מפלסי חציבה (1.5 מ' עומק). הבור היה מלא אדמת חרסית כהה שבה שברי כלי חרס ספורים המתוארכים לתקופה הביזנטית, כגון קערה מיובאת (איור 10:4) וסיר בישול (איור 11:4). על רצפת המחצבה (L23) התגלו שני מטבעות, האחד מטבע ברונזה ממטבעה לא ידועה מימי הקיסר גורדיאנוס הג' (238–244 לסה"נ; ר"ע 106175), והשני מטבע כסף שנטבע בונציה מימי הדוכס אנטוניו וניר (1382–1400 לסה"נ; ר"ע 106176).
 
שטח C
נפתחו שני רבועים צמודים (3×3 מ' כל אחד) ובשניהם זוהו סימני חציבה המעידים על מחצבה רדודה (כ-0.5 מ' עומק). מצפון וממערב לריבועים נבדק קטע מקיר טרסה הבנוי מנדבך אחד של אבני שדה גדולות ומושתת ברובו על מילוי אדמה.
מתוך המילויים שנחפרו נלקטו חרסים ספורים מן התקופות הרומית והביזנטית (לא צוירו).
 
השריד הקדום ביותר שנחשף הוא בור המים, שככל הנראה יצא משימוש כבר בתקופה הרומית. אפשר שבאותה תקופה התחילו בחציבת אבני גזית ופעילות זו נמשכה כנראה גם בתקופה הביזנטית. לאחר מכן מולאו המחצבות ושימשו לנטיעות חקלאיות, כפי שמסתבר מחרסי השדה מהתקופה הביזנטית שנמצאו במחצבות ובסביבתן.