בשטח A (איור 3), ממזרח לשביל, נפתח ריבוע קטן (כ-4  4 ×מ') משני עברי קיר טרסה (W23; איור 4). נחפרה אדמת גן בצבע חום שבה מעט מאוד אבנים בחלקה העליון ויותר אבנים בחלקה התחתון שהגיעו עד לסלע האם. נאספו בה שברי כלי חרס שתוארכו לתקופות הביזנטית–העות'מאנית. במילוי שמדרום לקיר הטרסה נמצא כפתור של חייל בריטי מגדוד סקוטי ועליו בצדו הקדמי סמל היחידה ושמה 'The Royal Highlanders-Black Watch' (איור 1:5) ושם היצרן 'Smith Wright LTD' בצדו האחורי (איור 2:5). היחידה שהתה בארץ במהלך מלחמת העולם הראשונה (1917–1918) ובשנים 1937–1939. נראה שהכפתור הגיע למקומו בתקופה השנייה כיוון שקווי החזית בזמן מלחמת העולם הראשונה היו רחוקים מאזור שטח החפירה.
בשטח B, גם הוא ממזרח לשביל, נחשפה בשני ריבועים מחצבה קדומה שבחלקה הדרומי נבנה בשלב מאוחר קיר (W20; איורים 6, 7). נחפרה אדמה חומה מעורבת באבנים קטנות ובינוניות ותחתיה שכבת פסולת חציבה. נאספו שברי כלי חרס שתוארכו ברובם לתקופות האסלאמית הקדומה והביזנטית ומיעוטם תוארכו לתקופת הברזל. בשכבת פסולת החציבה נמצא פעמון מתכת נושא כתובת:'VICTORIA NO22'  בין שני צלבים קטנים (איור 8).
בשטח C, ממערב לשביל, נחפרו שני ריבועים ונחשפה תעלת מים (איור 9). בריבוע הצפוני נחפרה אדמה חומה עם מעט אבנים עד לסלע האם שבו נחשפה תעלה חצובה (איור 10). בריבוע הדרומי נמצאו מפלסי טיח הידראולי שבו חרסים קטנים רבים שהעניקו לו צבע ורדרד (איור 11). מפלסי הטיח הם כנראה שרידי רצפת בריכה או מתקן קדום שקירותיו לא שרדו; ייתכן שלתוכו נוקזו מים באמצעות התעלה החצובה.

בטרסה שמדרום ומתחת לריבועי החפירה נחשף ונוקה מתארה של תעלת מים שכיוונה מערב–מזרח, שהובילה מים מהמעיין אל השדות להשקיה ואולי אף לבריכה נוספת שטרם נחשפה (איור 12). תעלת המים שנוקתה לאורך כ-17 מ', נבנתה בתחתית קיר הטרסה וחלקה המזרחי חצוב בסלע. על גבי התעלה ניכרים שרידי שיפוץ מאוחר שכלל מריחת טיח על בסיס מלט אפור, אולם ליבת התעלה נבנתה מטיח הידראולי ורוד קדום.
נמצאו שברי כלי חרס שתוארכו ברובם לתקופות הביזנטית והאסלאמית הקדומה ומיעוטם לתקופת הברזל. עוד נמצאו שישה מטבעות שאפשר לזהותם: 351–361 לסה"נ (זיהוי לא בטוח; ר"ע 143598); קונסטנטיוס הב' (355–361 לסה"נ; ר"ע 143597); 383–395 לסה"נ (שני מטבעות; ר"ע 143594, 143596); פלס אומאי פוסט רפורמה (ר"ע 143595) ומיל מהבנק האנגלו-פלסטיני (1943).
מדרום לשטח C ומצפון-מערב לפיצול דרכים נחשף חלק מבריכת מים גדולה מטויחת בטיח ורדרד עבה. הדופן הצפונית שלה מושתתת על מדרגת סלע ואפשר היה לעקוב אחרי תחתית הבריכה לאורך של כ-6.5 מ' לכיוון דרום (איור 13). החלקים הדרומי והמזרחי של הבריכה נהרסו ככל הנראה בעת סלילת שביל ולפיכך מתארה אינו ברור אולם גובה הטיח בחתך בדיקה מעיד שעומקה עלה על מטר אחד.
בכל שטחי החפירה נמצאו אבני פסיפס מרובות וכן שברי רעפים המעידים אולי על מבנה ציבורי כלשהו.
מכלול כלי החרס בכל שטחי החפירה אחיד למדי ובו קערות (איור 1:14–8) שחלקן מעוטרות בחריטה, בסירוק או בצביעה על גבי השפה ו/או גוף הכלי, מכסה (איור 9:14), אגן (איור 10:14), קנקני אגירה (איור 11:14, 12), פערור (איור 13:14) ונר עשוי בתבנית (איור 14:14). המכלול מתוארך לתקופות הביזנטית והאומיית, המאות הו'–הז' לסה"נ. עוד נמצאו פיטס מתקופת הברזל (איור 15:14) ומקטרת עות'מאנית (איור 16:14).
 
נראה שבשטחי החפירה סמוך לעין לבן הייתה פעילות אנושית אינטנסיבית סביב השימוש במי המעיין. שברי כלי החרס הרבים והמטבעות מהתקופה האסלאמית הקדומה במפלסי הרצפות בכל שטחי החפירה מעידים על יישוב סמוך בתקופה זו. שברי כלי החרס המאוחרים מהתקופה העות'מאנית וכן כפתור החייל, הפעמון והמטבע מתקופת המנדט הבריטי מעידים על המשך שימוש במערכות החקלאיות בתקופות מאוחרות. עדות נוספת לכך היא שכבת השיפוץ במלט אפור על גבי תעלת המים הקדומה וכן עדויות היסטוריות על שימוש במערכת השלחין של חקלאי הכפר וולאג'ה.