בחודשים ינואר ופברואר 2012 נערך סקר פיתוח ממזרח לאליפלט (רישיון מס' 328/2012-S; נ"צ 25255-450/76075-200), לקראת איסוף אבנים לבניית שובר גלים. הסקר, מטעם רשות העתיקות ובמימון חברת נמלי ישראל, נוהל על ידי א' זינגבוים (צילום שטח), בסיוע ג' יפה וה' ברון (סקר), א' שפירו (GPS) וי' סטפנסקי (ייעוץ).
בסקר שנערך בשטח סלעי סמוך לח' דובשן תועדו 120 אתרים, בהם שרידי דולמנים, שטחי מרעה, התיישבות ארעית ודרכים קדומות (איור 1; רק האתרים המשמעותיים יותר מופיעים בטקסט). בסקרים שנערכו בעבר הובחנו דולמנים, רגמים, גלי אבנים, תאי קבורה, שרידי דרכים, שרידי מבנים, כלי צור וחרסים המתוארכים לתקופות הפליאוליתית התיכונה, התרבות המוסטרית והרומית (מפת ראש פינה [18], אתרים 281, 282, 284, 285). ממצאי הסקר הנוכחי בלטו גם בסקר כורזים (חדשות ארכיאולוגיות 120). רמת כורזים הייתה אזור מעבר והדרך החשובה בה הייתה 'כביש' קהיר–דמשק, המכונה לעתים 'דרך הים', שחצתה את רמת כורזים מדרום-מערב לצפון-מזרח, מאזור עמיעד לגשר בנות יעקב.
דולמנים (אתרים 3, 4, 6, 7, 13, 14, 18–20, 22–26, 34, 35, 38–40, 44–50, 56, 58, 61–64, 67–70, 73, 77–80, 87, 89, 91, 94, 96, 97, 99, 104, 106, 111, 112, 114, 115, 117). אותרו שרידי מבנים מגליתיים, רובם קברים קדומים כנראה מתקופת הברונזה הביניימית, שאפשר להבחין בתאי הקבורה שלהם, דולמנים או גלי אבנים שכנראה מכסים תאי קבורה או שרידיהם. באתרים 3ב, 4ג ו-78 זוהו תאי קבורה עם לוחות כיסוי באתרם (1×1 מ', 2×2 מ', 2.0×2.5 מ' בהתאמה; איורים 2–4). שלושת התאים נשדדו בעבר.הדולמנים ברובם שמורים היטב והם מהטיפוס הבינוני בגודלו (סטפנסקי י' 2005. הדולמנים ברמת כורזים. הגולן – אדם ונוף, קובץ מחקרים. המכון לחקר הגולן: 37–50).
שטחי מרעה והתיישבות ארעית (אתרים 5, 11, 12, 15, 27, 54, 102, 110). אותרו מתקנים חצובים, מכלאות, קירות שדה וקירות תמך שנבנו מאבני גוויל מבזלת. אפשר לשייך שרידים אלה להתיישבות חצי-נוודית מתקופות קדומות (לפחות מהתקופה הכלקוליתית, האלף הרביעי לפסה"נ) ועד ימינו. לעתים היו אלה שבטים (כגון שבט הזנגרייה) שעסקו במרעה ובחקלאות מקומית. נמצאו שתי חורבות: מבנה בנוי אבני בזלת מהוקצעות שפתחו משוער למזרח (אתר 11; איור 5) וסמוך לו מכלאות (אתר 12; כ-20×25 מ') בנויות אבני גוויל, שניהם מהעת החדשה ומבנה בנוי מאבני גוויל גדולות, ששרדו ממנו שני חדרים (אתר 110; 3×6 מ' מידות החדרים; איור 6).
דרכים קדומות (אתר 72). קטע מ'דרך הים', השתמר היטב (7–8 מ' רוחב; איור 7). נראה שדרך זו שימשה בתקופות הממלוכית והעות'מאנית (המאות הי"ג–הי"ט לסה"נ), הייתה דרך מרכזית שקישרה בין ערי הבירה, קהיר ודמשק, ולאורכה הוקמו החאנים תוג'אר (ליד בית קשת), חאן מניה, ג'וב יוסף וחאן בנות יעקב. הדרך נראית היטב בתצלום אוויר מראשית שנות ה-90 של המאה הכ' (איור 8).
השתמרות השרידים שאותרו טובה מכיוון שבחלק גדול מהשטח לא נעשו עבודות פיתוח והכשרה בכלים מכניים ואתרי העתיקות עומדים ברובם על תלם מאז שניטשו. זהו מצב נדיר יחסית בנוף ארצנו והוא ראוי להתייחסות מיוחדת.