בחודש ספטמבר 2011 נערכה חפירת בדיקה ברמת ישי (הרשאה מס' 6281-A; נ"צ 216190-225/734630-70; איור 1), לקראת בניית בית מוגרים. החפירה, מטעם רשות העתיקות ובמימון עוז שלומי, נוהלה על ידי ב' חנא (צילום), בסיוע י' לבן (מנהלה) וט' מלצן (מדידות ושרטוט).
נפתח שטח חפירה (75 מ"ר; איור 2) בחלק הוותיק של רמת ישי, והתגלו מחצבה מהתקופה הביזנטית (שכבה VI) ושרידי בנייה מן התקופות האומיית (שכבה V), העבאסית (שכבה IV) והממלוכית (שכבה II); השכבות מבוססות על רצף סטרטיגרפי כללי של רמת ישי.
בסביבה נערכו חפירות רבות, ובהן נחשפו שרידי יישוב, מחצבות ומתקנים למן התקופה הרומית ועד לתקופה העות'מאנית (
חדשות ארכיאולוגיות 124). בסקר מפת נהלל תועדו בקרבת מקום שרידי יישוב נרחב ולוקטו חרסים רבים למן התקופה הרומית ועד לתקופה העות'מאנית (
מפת נהלל [28], אתר 48).
שכבה VI. בפינה הדרומית-מזרחית של החפירה נחשפה מחצבה לאבני בנייה מגיר (1.3×3.5 מ'; איור 3). במחצבה ניכרות שתי מדרגות חציבה, ובהן סימני האבנים שנחצבו ותעלות חצובות לניתוק האבנים (0.5×1.3 מ' מידות האבנים). מעל המחצבה התגלה מילוי של אדמה (L103), ובו שברי קנקנים וקערות המתוארכים לתקופות הביזנטית והאומיית. במרחק של כ-6 מ' מצפון למחצבה זו התגלתה חציבה קטנה בסלע (0.7 מ' אורך, 0.3 מ' עומק), כנראה חלק מהמחצבה. נראה שהמחצבה יצאה מכלל שימוש בשלהי התקופה הביזנטית – ראשית התקופה האומיית.
שכבה V. נחשפו שרידי מבנה, ובו שני קירות (W11 ,W10), התוחמים שני מרחבים (B ,A). שני הקירות נבנו משתי שורות של אבני גיר שסותתו היטב והשתמרו לגובה נדבך אחד. קיר 11 וכן חלקו המערבי של קיר 10 הושתתו על הסלע ואילו חלקו המזרחי של קיר 10 הושתת על מילוי אדמה; מילוי זה הונח על הסלע כדי לפלס את השטח. חלקו הצפוני של קיר 11 נבנה צמוד לסלע. במרחב B נחשפו שרידי רצפה (L110 ,L105), שהושתתה על הסלע, עשויה מאדמה חומה כהה מהודקת, ובה מעורבים אבני גיר בינוניות וקטנות וחרסים מהתקופות הביזנטית והאומיית. הרצפה ניגשת אל לקיר 10. במרחב A נחשף מילוי של אדמה, הרבה גיר כתוש, אבנים קטנות וחרסים מהתקופות הביזנטית והאומיית (L106). מילוי זה התגלה בחלקו מעל החציבה משכבה VI.
שכבה IV. נחשפו שרידי מבנה, ובו שלושה קירות (W18 ,W16 ,W15), התוחמים שני מרחבים (D ,C). שלושת הקירות נבנו על מילוי אדמה, משורה אחת של אבנים, חלקן סותתו היטב וחלקן סותתו באופן חלקי. הקצה המזרחי של קיר 15 נקטע, כנראה כתוצאה משוד. קיר 16 נבנה מעל שרידי קיר 10 משכבה V; בקצהו הצפוני הוא מתחבר לקיר 18 ואילו בקצהו הדרומי הוא ממשיך אל מחוץ לתחום החפירה. חלקו המזרחי של קיר 18 נמשך אל מחוץ לתחום החפירה. במרחב C, שתוכניתו אינה רגילה, נחשפו שרידי רצפה (L114) עשויה מאדמה כבושה, שמעורבים בה גיר כתוש, אבנים קטנות וחרסים מהתקופות הביזנטית, האומיית והעבאסית. רצפה 114 התגלתה מעל ראש קיר 10 משכבה V, והיא ניגשת אל קירות 15, 16 ו-18. במרחב D נחשפו שרידי רצפה (L117), עשויה מאדמה כבושה, שמעורבים בה גיר כתוש, אבנים קטנות וחרסים; הרצפה ניגשת לקירות 15 ו-16. החרסים שהתגלו ברצפה כוללים שברי קנקנים ופכים מהתקופות הביזנטית, האומיית והעבאסית.
שכבה II. נחשפו שרידי מבנה, ובו שני קירות (W17 ,W13), התוחמים שני מרחבים (F ,E). שני הקירות נבנו משורה אחת של אבני גזית מגיר והשתמרו לגובה נדבך אחד. קיר 17 נבנה על שרידי קיר 10 משכבה V; הוא השתמר באופן חלקי בלבד, והתגלו בו שרידי סף כניסה. נראה כי קיר 17 ניגש בחלקו המערבי אל קיר 13. קיר 13 נמשך בשני קצותיו אל מחוץ לשטח החפירה. הקיר נבנה על שרידי קיר 18 משכבה IV. תוכניתו של מרחב E אינה רגילה. במרחב זה התגלה מתקן בישול משולש (L111; כ-0.8 מ"ר), שנבנה משני קירות (W14 ,W12), הניגשים אל קיר 13. בתוך המתקן התגלה אפר, ובו מעורבים חרסים מן התקופות העבאסית והממלוכית. במרחב F התגלו שרידי רצפה (L113), עשויה מאבני גיר, הניגשת אל קיר 13. מעל הרצפה התגלה מילוי של אדמה אפורה, ובה אפר וחרסים, המתוארכים לתקופות העבאסית והממלוכית.
מהחפירה עולה כי שטח זה שימש כמחצבה לאבני בנייה בתקופה הביזנטית והפך לשמש כאזור מגורים בתקופות האומיית, העבאסית והממלוכית.