בחודש פברואר 2012 תועדה מערכת תת-קרקעית חצובה מצפון לח' ח'לת קייס (נ"צ פתח המערכת 189401/611128), לאחר שנערך בה שוד עתיקות. התיעוד, מטעם רשות העתיקות, נערך על ידי א' קליין (סרטוט וצילום), בסיוע מפקחי היחידה למניעת שוד עתיקות א' קליין, ג' פיטוסי ול' ריקמן (ציור ממצא).
המערכת (90 מ' אורך; איור 1) נמצאת בשפלת יהודה, במרחק של כ-500 מ' מצפון לח' ח'לת קייס (נ"ט 270) ובמרחק כ-5 ק"מ מבית גוברין וכ-2.5 ק"מ מצפון-מערב לתל גודד. היא כוללת מסדרון כניסה (A), שישה חדרים (G–B) וארבע מחילות (H ,g-h ,d-g ,d1). סמוך לפתח המערכת נתגלה קיר גדול, שנבנה מאבנים מהוקצעות גדולות; אפשר שהוא חלק ממבנה עתיק, או חלק מגדרה או מקיר של מדרגת עיבוד. המערכת נמצאת במורד שלוחה, שבראשה מצויים שרידי מבנה עתיק גדול. ח' ח'לת קייס, השוכנת בשלוחה מדרום למערכת, כוללת מבנים, מערות קבורה, קולומבריה, בתי בד, בורות מים ומחסנים. מראשית שנות ה-80 של המאה הכ' סובל האתר משוד עתיקות מתמשך. בשנת 1984 תועדה באתר מערכת מסתור מסועפת באורך של כ-150 מ' (יעקבי ומירון תשמ"ו; קלונר תשמ"ז:240–242).
מסדרון A וחדרים B ו-C. מסדרון A (כ-6 מ' אורך, כ-1.7 מ' רוחב) מוליך מפני השטח אל שלושה חדרים (D–B), וייתכן שהוא כלל גרם מדרגות. המסדרון נסתם ברובו באדמת סחף ונראה כי הוא נמשך לכיוון דרום-מזרח. תכנית המסדרון והחדרים דמוית עלה תלתן, והיא אופיינית לאתרים בשפלת יהודה מהתקופות ההלניסטית והרומית הקדומה (Kloner and Zissu 2013). בדופן המערבית של המסדרון נחצב פתח המוביל לחדר B (מידות 2.0 × 3.8 מ'). זהו חדר מלבני, ששימש כנראה מחסן; הוא התמלא באדמת סחף. בדופן המזרחית של המסדרון, מול הפתח לחדר B, נחצב פתח (2 מ' גובה) המוביל לחדר (כ-7 × 7 מ'). זהו חדר רבוע גדול, ששימש מחצבה לאבני קירטון. מן הפתח מוליך גרם מדרגות (1 מ' רוחב), שנחצב צמוד לדופן החדר, אל הקרקעית; בגרם המדרגות נחצב מעקה מדורג. בתחתית החדר ניכרים סימנים של חציבת אבנים וניתוקן מהסלע (איור 2).
חדרים F–D. בדופן הצפונית של מסדרון A נחצב פתח רחב (כ-1.1 מ' רוחב) המוביל לחדר D (מידות 4.4 × 11.5 מ', 2.2–3.0 מ' גובה; איור 3). על המזוזה המזרחית של הפתח נתגלתה חרותת סכמטית קטנה של סירת מפרש (6 × 14 ס"מ; איורים 4, 5), שסיפונה מוארך וצר וחרטומה פונה לשמאל. מהקצה השמאלי של הסיפון נמתח קו אלכסוני עד לראש הירכתיים; נראה שזהו מפרש שכוב. ייתכן שקיים מפרש נוסף, משולש, מעל לסיפון. חרותת הסירה דומה לציורי סירות מפרש מהתקופה הרומית, ובייחוד לציור ספינת המסחר שנתגלה בקפלת סנט ורטן שבכנסיית הקבר, המתוארך למאות הב'–הד' לסה"נ (Broshi and Barkay 1985:125–128). לכלי שייט יוחס תפקיד של שמירה מפני רוחות רעות (Kashtan 2001), וייתכן כי החרותת בפתח החדר נועדה להגן על תכולתו. בשליש התחתון של דופנות החדר נחצבו 12 לולאות, וצמוד לדופן הדרומית של החדר, ממערב לפתח, נחצבה שוקת קטנה; לכן נראה שבמקור שימש החדר מכלאה לבהמות. על קרקעית החדר נתגלו שברים של יותר ממאה קנקנים המתוארכים לשליש האחרון של המאה הא' לסה"נ ולשליש הראשון של המאה הב' לסה"נ (איור 1:6–8). קנקנים דומים נתגלו במערות מסתור ובמערות מפלט מימי מרד בר כוכבא. עוד נתגלו בחדר D שברים של כלי בישול, ובהם קדרת בישול ששפתה נוטה פנימה ויוצרת שקע פנימי לקליטת מכסה (איור 1:7), סירים שלהם שפה משולשת הנוטה החוצה (איור 2:7, 3) מהמאה הא'–ראשית המאה הב' לסה"נ ופך בישול מהמאה הא'–ראשית המאה הב' לסה"נ (איור 4:7), וכן שלושה שברי נרות: חרטום נר הרודיאני מקורצף מהמאה הא'–ראשית המאה הב' לסה"נ (איור 5:7), שבר ידית של נר דרום האופייני לתקופה שבין המרידות ברומאים (איור 6:7) ושבר נר דיסקוס עגול משלהי המאה הא'–ראשית המאה הג' לסה"נ (איור 7:7). כן נתגלו בחדר D שברי כלי זכוכית האופייניים לימי מרד בר-כוכבא, ובהם קערה שלה שפה מקופלת החוצה ועליה רצועה אופקית עם טביעות (איור 2:8), קנקית (איור 3:8), צנצנת (איור 4:8) ושברי פכית שלה שפה נוטה החוצה וידית אוזן רחבה שבה שלושה קפלים (איור 5:8). על סמך הקנקנים הרבים שהתגלו בחדר נראה כי הוא הוסב לשמש מחסן.
בדופן הצפונית של חדר D נחצב פתח (0.6 מ' רוחב, 2 מ' גובה) המוליך לחדר E. מתארו של החדר אינו סדור ונראה שמתחילה הוא היה מחצבה. סמוך לפתח נחצבה לולאה לקשירת בהמה. בפינה הצפונית-מערבית של חדר D נחצב בקרקעית חדר אחסון קטן מעוגל דמוי בקבוק. סביב פתח החדר (0.5 מ' קוטר) נחצבה מגרעת לקליטת אבן כיסוי עגולה. בחדר נתגלה מפתח ברונזה קטן, ששימש כנראה לפתיחת קופסה (איורים 9, 1:10). ייתכן שמפתח זה קשור לכמה חפצי ברונזה (איור 2:10–7) שהוצאו מהמערכת על ידי שודדים והתגלו בשרידי מבנה מעל לפתח מערכת המסתור. בדופן חדר האחסון נחצב פתח קטן (0.5 × 0.5 מ') המוליך לחדר F (כ-3 × 3 מ'), שמתארו סגלגל.
חדר G רבוע (3.8 × 3.8 מ', 2.2 מ' גובה), ולו שני פתחים המוליכים למחילות. הפתח הדרומי מהשניים מוקף במסגרת המותאמת לקליטת אבן סגירה דמוית פקק, שנתגלתה מוטלת סמוך לפתח (איור 11). האבן ננעלה באמצעות מתקן בריח משוכלל, המורכב משתי אומנות חצובות משני צדי הפתח ובמרכזן חור מפולש (0.15 מ' קוטר; איור 1: חתך C–C) לקורת עץ עבה שנועדה לנעול את האבן. בדופן הצפונית של חדר G נחצב פתח מוקף במסגרת, המוליך למחילה (g-h; להלן). חלק מדופן הסלע של החדר מעל הפתח נשבר במכוון, ואפשר ששודדי עתיקות עקרו כאן חרותת או כתובת (איור 12). בדופנות החדר נחצבו שקעים משולשים להנחת נרות שמן. על קרקעית החדר התגלו שברים רבים של קנקנים המתוארכים לשליש האחרון של המאה הא' ולשליש הראשון של המאה הב' לסה"נ (איור 9:6–13) וכן שברי צלחת זכוכית (איור 1:8). החדר נחצב בשלב בו הוסבה המערכת למערכת מסתור, כנראה כחלק מההכנות למרד בר-כוכבא.
המחילות. מהדופן המזרחית של חדר D יוצאת מחילה מפותלת (d1; אורך 15 מ', רוחב ממוצע 0.5 מ', גובה 0.7 מ'). במרחק כ-5 מ' מראשיתה היא מתרחבת, ודומה שבמקום ניצב בעבר לוח אבן גדול לנעילת המחילה. המחילה אינה מוליכה אל חלל כלשהו, ועל כן נראה כי חציבתה הופסקה באמצע העבודה.
מהדופן הצפונית של חדר D, בצד מערב, יוצאת מחילה נוספת (d-g; אורך 23 מ'). פתח המחילה נחצב בגובה של כ-1.7 מ' מעל קרקעית החדר. במחילה יש כמה פניות חדות בזווית ישרה. המחילה מסתיימת בפנייה חדה בזווית ישרה שצמוד אליה נחצב פתח צר המוליך לחדר G; בשל הפנייה החדה הכניסה אל החדר קשה.
הפתח הצפוני בחדר G מוליך למחילה נוספת (g-h; כ-22 מ' אורך). צמוד לפתח נחצבה במחילה פנייה חדה בזווית ישרה, המקשה על הכניסה לחדר. בהמשך המחילה נחצבו עוד כמה פניות חדות בזווית ישרה. המחילה מסתיימת במעבר צר, המוליך למחילה H, שמתארה אינו סדור ובקצותיה הצטברו אדמת סחף ומפולות אבנים. בדופנותיהן של המחילות הותקנו שקעים רבים שנועדו להנחת נרות שמן.
נראה שתושבי היישוב שהשתרע מעל המערכת התת-קרקעית, כנראה חווה חקלאית הסמוכה ליישוב המרכזי ח' ח'לת קייס, חצבו מתחילה את מסדרון A וחדרים F–B לשימושים שונים, ומאוחר יותר, בהכנות למרד בר-כוכבא, הוסב חלל D ששימש מכלאה למחסן לקנקני אגירה, ונחצבו המחילות וחדר G ששימש למסתור ובו מתקן הנעילה. עיקר חשיבותה של המערכת במכלול הממצאים שהתגלה במחילות ובחדר G, המתארכים את חציבתם לתקופה שבין המרידות ברומאים (השליש האחרון של המאה הא'–השליש הראשון של המאה הב' לסה"נ). על סמך הממצאים במערכת נראה כי לאחר המאה הב' לסה"נ, כנראה בעקבות מרד בר-כוכבא, לא נעשה עוד שימוש במערכת ורק בימינו היא הופרעה על ידי שודדי עתיקות. במערכת התגלו מגוון פריטים אדריכליים המאפיינים מערכות מסתור מימי מרד בר-כוכבא, שרבות מהן התגלו באזור.
יעקבי ח' ומירון י' תשמ"ו. מערכת מסתור בנ"ג 270. נקרות צורים 11–54:12–63.
קלונר ע' תשמ"ז. מסתורים נוספים בשפלת יהודה. בתוך ע' קלונר וי' טפר, עורכים. מערכות המסתור בשפלת יהודה. תל-אביב. עמ' 237–260.
Broshi M. and Barkay G. 1985. Excavations in the Chapel of St. Vartan in the Holy Sepulchre. IEJ 35:108–128.
Kashtan N. 2001. The Ship as Reality and Symbol: How It was Perceived in Hellenistic and Roman Palestine. In H. Tzalas ed. 6th International Symposium on Ship Construction in Antiquity [Tropis VI]. Thessaloniki. pp. 317–329.