בשטח A (כ-1 דונם; איור 3), על גבעה נמוכה ששימשה בעבר לחניה, נתגלו שרידים של שני מבנים מהתקופה הביזנטית ובורות אחדים. השטח פולס בתקופה הביזנטית לקראת בניית המבנים באדמת לס מעורבת בלבני בוץ שבורות ובחרסים מהתקופות הברזל 2ב, הרומית המאוחרת והביזנטית. עובי המילוי אינו אחיד (0.4–0.9 מ'). מעל המילוי הובחנו שני מבנים (א' וב') וקטעי קירות של מבנים נוספים.

 

מבנה א' (כ-112 מ"ר) השתמר רע. הוא נמצא תחום בשלושה יסודות של קירות מאבני גוויל, שהשתמרו לגובה של 1–3 נדבכים. ממערב למבנה נחשפו קירות שנבנו בשיטה דומה והשתמרו לגובה של עד שלושה נדבכים. לא זוהו רצפות.
מצפון ומדרום למבנה א' וסמוך לו נחשפו שני בורות שנחפרו לאחר שהמבנה יצא מכלל שימוש. הבורות מולאו במפלסים של אבני שדה ובשכבות אפר ולס אדמדם, ונמצאו בהם כלי חרס מהתקופות הביזנטית והאסלאמית הקדומה.
מבנה ב' נחשף בחלקו המזרחי של השטח (איור 4). קירותיו נבנו משורות של אבני גוויל בינוניות שביניהן מילוי של אבנים קטנות. מהמבנה שרדו ארבעה חדרים ונחשפו בהם רצפות עשויות מלוחות קירטון מסותתים על תשתית של טיח בוץ מעורב בגיר כתוש. על הרצפות נמצאו כלי חרס מהתקופה הביזנטית. קשה לאמוד את ממדי המבנה בשל השתמרותו החלקית.
מילוי האדמה שנחפר בכל שטח A כלל לבנים, אבני גוויל, כלי חרס ממגוון תקופות, שברי בטון קדום ופסולת מהתקופה המודרנית, עדות לכך שהשטח הופרע בתקופה המודרנית ולבנייה שהייתה במקום ולא השתמרה.
 

 

שטח B (כ-925 מ"ר; איור 5), על גבעה טבעית שמשתפלת דרומה (273.65 מ' גובה). הובחנו שתי שכבות בנייה: קדומה (שכבה II) ומאוחרת (שכבה I). שרידי שכבה II נמצאו מתחת לשכבה I בצפון האתר (13 × 16 מ'), ובהם מילויים, קטעי קירות ורצפות המתוארכים לתקופה הביזנטית. ההשתמרות החלקית של השרידים אינה מאפשרת לעמוד על היקפם ומהותם. על שרידי שכבה II נבנו הקירות והרצפות של שכבה I, ומילאו את השקעים בשפכים או במילויי אדמה. נחשפו שני מבנים צמודים (א' ו-ב') מהתקופה הביזנטית (המאות הו'–הז' לסה"נ) והובחנו בהם שני שלבי בנייה: קדום (שלב 2) ומאוחר (שלב 1), הניכרים בשינויים אדריכליים, כגון הגבהת רצפות, ביטול קירות או הוספה של קירות ומתקנים ושינויים תפקודיים של חדרים (איור 6). התקרות בחדרים הגדולים נתמכו בקשתות שנבנו מאבני גזית על גבי אומנות הצמודות לקירות. רצפות החדרים נמצאו מכוסות במפולות של אבני הקשתות וכן ברעפים רבים ששימשו לקירוי החדרים.

 

 
מבנה א' נחשף בדרום השטח (325 מ"ר). בשלב 2 נמצא המבנה תחום בקירות היקפיים בצפון ובמזרח, הקירות הדרומי והמערבי לא השתמרו, וכלל 14 חדרים הבנויים על הלס הטבעי סביב חצר מרכזית (חצר 15; 0.8 מ' רוחב פתחי החדרים). קירות המבנה נבנו משורות של אבני גוויל, ובהן בולבוסי צור גדולים וחלוקי נחל קטנים. במקומות אחדים השתמרו נדבכים עשויים מלבני בוץ. רצפות החדרים, עשויות מאדמת לס מהודקת שפולסה לקראת הבנייה, ניגשו אל בסיסי הקירות וכוסו בטיח בוץ. 
בשלב 1 חלו שינויים אדריכליים הניכרים בהגבהת הרצפות ובתוספות בנייה. במרבית היחידות נוספו רצפות חדשות מעל הקדומות, פרט לחדרים 3 ו-5, שבהם המשיכו לשמש הרצפות משלב 2. מרבית הרצפות משלב זה נחשפו מתחת למפולות ולאדמת מילוי והן עשויות מאדמת לס מהודקת. החצרות הפתוחות רוצפו באבן. נוספו מתקנים: טבונים ואבני שחיקה וכתישה, שונו פתחים אחדים לחדרים ובחצר המרכזית (15) נבנו קירות הפרדה, שיצרו אזורי עבודה חדשים (יחידות 16–20; איור 7), ששימשו להכנת המזון ולבישולו.
מבנה ב' (600 מ"ר) הוקם בשלב 2, צמוד למבנה א' ומצפון לו. בחלקו הדרומי הוא נבנה על הלס הטבעי ובחלקו הצפוני על שכבה II. השרידים שקדמו למבנה מולאו באדמת לס מעורבת בשפכים ובאפר בני התקופה כדי ליישר את השטח לקראת הבנייה. לעתים יסודות הקירות נבנו אל תוך שקעים או בורות מהשכבה הקודמת.במקומות אחרים, שבהם הלס הטבעי מתרומם מעל פני השטח הקדומים, הוקמו הקירות מעל הלס ורצפות החדרים הושתתו למרגלות התלוליות, מתחת לבסיס הקירות. במבנה 14 חדרים, והוא נמצא תחום בקירות היקפיים מדרום וממזרח. הקירות בנויים משורות של אבני גוויל, ובהן בולבוסי צור גדולים, אבני קירטון וחלוקי נחל קטנים. רצפות החדרים נמצאו מתחת למילוי לס רך. הן עשויות מאדמה מהודקת המצופה בטיח בוץ. רצפות החצרות של המבנה עשויות מלוחות מאבני גיר מהוקצעות (איור 8). במרכז המבנה, בציר צפון–דרום, הובחנו שלושה קירות בטור. לא זוהו בהם פתחים ונראה כי חילקו את המבנה לשני אגפים – מזרחי ומערבי. בחלקו הצפוני-מזרחי של המבנה, על מפלסי חיים משכבה II, הובחנו אגף ששימש לאחסון ובו תאי אחסון אחדים (40–43; איור 9) וכניסה למרתף תת-קרקעי (44; איור 10).
בשלב 1 מולאו החדרים מהשכבה הקודמת ונבנו קירות שיצרו חלוקה חדשה לחדרים. רצפות החדרים בנויות מעל מילויים של אדמה טבעית גרוסה, מעורבת באבני קירטון קטנות, ושל לס רך. מרבית הרצפות נתגלו מתחת למפולות של אבני קירטון, חלוקים ואבני שדה.
 
ממצא כלי חרס
ולדיק ליפשיץ
 
בין כלי החרס שנתגלו באתר נמצאו כלים האופייניים לאתרי הנגב במאות הו'–הז' לסה"נ. לצד כלים אלו נמצאו טיפוסים אחדים שהחלו להופיע באזור במאה הה' לסה"נ. התגלו כלי אגירה גדולים, ובהם אמפורות וקנקנים – כמחצית מהם קנקנים מטיפוס 'שק' וכמחצית מטיפוס 'עזה'; מגוון גדול של קערות, שחלקן מתוצרת מקומית וחלקן יבוא מרחבי אגן הים התיכון; קדרות רבות שעליהן מגוון עיטורי סירוק, האופייניות למסורת הקדרות המקומית באזור באר שבע; כלי בישול, הכוללים מגוון של סירי בישול, קדרות ופכים; ונרות שמן מטיפוס נרות סנדל ופכיות קטנות, ששימשו כנראה לשמנים או לבשמים. כלי החרס באתר מצביעים על פעילות אינטנסיבית של אגירת מזון והכנתו.

 


 בחפירה נחשפו שרידי יישוב מהתקופה הביזנטית (המאה הו' לסה"נ). נראה כי בשטח B עמדו שני בתי אמידים או מבני ציבור, שהתגלו בהם חדרים ששימושיהם מגוונים: הכנת מזון ובישולו, מגורים או אחסון. החצרות הפתוחות של המבנים רוצפו באבני שדה מהוקצעות או בלוחות אבן.