בחודשים ינואר–פברואר 2015 נערכה חפירת הצלה בקיבוץ להב (הרשאה מס' 7303-A; נ"צ 187412-556/587364-604), לקראת הקמת שכונה. החפירה, מטעם רשות העתיקות ובמימון קיבוץ להב, נוהלה על ידי ס' טליס, בסיוע י' אלעמור (מנהלה), מ' קאהן (מדידות) וא' לידסקי-רזניקוב (ציור ממצא).
האתר שוכן בנגב הצפוני-מזרחי, במורדות המערביים של הר חברון, כ-600 מ' מדרום לתל חליף, כ-840 מ' מדרום-מערב לחורבת תילה (ח' חוויליפה) וכ-800 מ' מצפון לחורבת רימון (ח' א-רמאמין; איור 1). שטח החפירה (175 מ"ר) משתרע על מדרון מתון המשתפל לדרום-מזרח, בתוך בקעה המכוסה בקרקעות חרסיתיות שבהן תלכידי גיר. בסקרים שנערכו באזור בשנות ה-70 של המאה הכ' עלו שרידים רבים מהתקופה הביזנטית. הובחנו גתות, מערות מגורים, מערות קולומבריום, ונסקרו האתרים חורבת ברוד, אבו ח'ף ורימון. מתוצאות החפירה בחורבת רימון נראה כי היישוב היה מרכז אזורי בתקופה זו.
לאחר הקמתו של קיבוץ להב בשנות ה-50 נערכו בתל חליף ובסביבתו הקרובה חפירות וסקרים רבים. התל נחפר בשנים 1976–1999 על ידי משלחת אמריקנית (Lahav Research Project), שחשפה שרידים של 19 שכבות יישוב מתקופות הברונזה הקדומה והמאוחרת ולמן תקופת הברזל ועד לתקופה הצלבנית (סיגר 490:1992–496; Dessel 2009; Hardin 2010). מדרום לתל נחפר בית קברות מתקופת הברזל. מערות קבורה נתגלו לראשונה ב-1965 על ידי בירן וגופנא (Gophna 1970). בשנים 1977 ו-1988 חשף בורובסקי קברים נוספים (Borowski 1992). בשנים 1994–1996 חשפה משלחת אמריקנית בראשות ת' לוי וד' אלון שרידים מתקופת הברונזה התיכונה 1 ומערת קבורה גדולה בסגנון מצרי באתר נחל תילה, שבשיפולי תל חליף (Levy et al. 1997). בשנת 2007, לקראת הרחבת קיבוץ להב, חשף א' פרץ מערות מגורים ומערות קבורה שזמנן למן תקופת הב"ת 2 ועד תקופת הברזל 2, וכן התקופות ההלניסטית, הרומית ואף הביזנטית (פרץ 2011). קברים מהתקופה הרומית ומראשית התקופה הביזנטית נחשפו על ידי ע' קלונר בחורבת תילה (ח' חוויליפה) שממזרח לתל חליף (קלונר תשמ"ד). בראש הגבעה של חורבת רימון, מדרום לחפירה הנוכחית, נחפרו בית כנסת ושטחים נוספים מן התקופה הביזנטית על ידי ע' קלונר (תשל"ט, תש"ם, תשמ"א) ונ"ש פארן (פארן וטליס 2009).
נפתחו שני שטחים (A ו-B) והובחנו בהם שרידים קדומים (איור 2).
בשני השטחים (A – כ-65 מ"ר, איורים 3, 4; B – כ-85 מ"ר, איורים 5, 6), כ-0.6 מ' מתחת לפני השטח, התגלה מילוי אדמת חרסית ובו אבני שדה קטנות וכלי חרס (L207–L201, L107–L101). האבנים נחשפו בריכוזים מפוזרים, אולי מפולות. לא הובחנו שרידים ארכיטקטוניים ברורים.
נמצאו כלי חרס מתקופות הברונזה הקדומה, הברזל 2ב והביזנטית המאוחרת–האסלאמית הקדומה,בהם קערות, קדרות, סירי בישול, קנקנים, פכים ופערורים. מתקופת הברונזה הקדומה נמצאו שברי גוף אחדים ובסיס שטוח, לא ברור של איזה כלי (איור 1:7). מתקופת הברזל נמצאו טיפוסים מקומיים וטיפוסים האופייניים לאזור החוף הדרומי, דומים לאלה שנתגלו בתל חליף ובסביבתו (Borowski 1994: figs. 1–4). חלק מכלי החרס מחופים אדום וממורקים מירוק אובניים, בהם קערות פתוחות שלהן שפה מעובה כלפי פנים ודופן ישרה (איור 2:7), ושפה מעובה ומשולשת כלפי חוץ (איור 3:7, 4), בסיס שטוח של קערה פתוחה (איור 8:7), קערות מעוגלות ששפתן מעובה ומקופלת חוצה (איור 5:7–7), קדרות שלהן דופן מתכנסת פנימה ושפת מדף (איור 9:7, 10), קדרות מעוגלות שלהן שפה מעובה ומתקפלת חוצה (איור 11:7, 12), סיר בישול ללא צוואר ששפתו מעובה בפנים ומחורצת בחוץ (איור 13:7), קנקנים שצווארם גבוה (איור 14:7, 15), פכים ששפותיהם מעובות ופשוטות (איור 16:7–19) ופערורים ששפתם מעובה בחוץ (איור 20:7, 21). מסוף התקופה הביזנטית–תחילת התקופה האסלאמית נמצאו קערות רדודות ועמוקות שלהן שפות מדף ישרות ואלכסוניות (איור 1:8–5), בסיס קערת יבוא מחופה אדום (איור 6:8), סיר בישול שצווארו זקוף (איור 7:8) וחלק מקנקן שק (איור 8:8).
מן הממצא עולה כי המילוי שנחפר הוא חלק מן השרידים העתיקים של תקופות רבות שהופרעו בעת הקמת הקיבוץ. תקופת הברזל 2 בתל חליף הייתה תקופת צמיחה והתפשטות. החפירות בתל חשפו עדויות ברורות ליישוב נרחב שכלל מבני מגורים, מתקנים רבים ומכלולים גדולים של כלי חרס ואבן. ייתכן שהממצאים מן החפירה מצביעים על ההתיישבות מחוץ לחומות התל שפעלה לאספקת תוצרת חקלאית לעיר בתקופת הברזל, ועל יישוב או מתקנים חקלאיים מן התקופה הביזנטית.
סיגר ג"ד 1992. חליף, תל. האנציקלופדיה החדשה לחפירות ארכיאולוגיות בארץ ישראל.
כרך 490:2–496. ירושלים.
קלונר ע' תשל"ט. חורבת רימון. חדשות ארכיאולוגיות סז–סח:52–53.
קלונר ע' תש"ם. חורבת רימון. חדשות ארכיאולוגיות עב:32–34.
קלונר ע' תשמ"א. חורבת רימון - 1980. חדשות ארכיאולוגיות עו:34–35.
קלונר ע' תשמ"ד. בית קברות מחורבת תלה. ארץ ישראל י"ז: מחקרים בידיעת הארץ ועתיקותיה. עמ' 325–332.
Borowski O. 1992. The Iron Age Cemetery at Tel Halif. Eretz-Israel 23: Archaeological, Historical and Geographical Studies. Pp. 13*-20*.
Borowski O. 1994. Finds from the Iron Age Cemetery at Tel Halif, 1988. Atiqot 25: 45–62.
Dessel J.P. 2009. Lahav I: Pottery and Politics: the Halif Terrace Site 101 and Egypt in the Fourth Millennium B.C.E. Winona Lake, Ind. Eisenbrauns.
Gophna 1970. An Iron Age Burial Cave at Halif. IEJ 20:151–169.
Hardin J.W. 2010. Lahav II: Households and the Use of Domestic Space at Iron II Tell Halif: an Archaeology of Destruction. Winona Lake.
Levy T.E., Alon D., Smith P., Yekutieli Y., Rowan Y., Goldberg P., Porat N., van den Brink E.C.M., Witten A.J., Golden J., Grigson C., Dawson L., Holl A., Moreno J. and Kersel M. 1997. Egyptian-Canaanite Interaction at Nahal Tillah, Israel (ca. 4500-3000 B.C.E): An Interim Report on the 1994-1995 Excavations. BASOR 307:1–51.