בחודש יולי 2015 נערכה חפירת הצלה מדרום למושב עזריקם (הרשאה מס' 7451-A; נ"צ 171411-50/628012-30), לקראת סלילת כביש עוקף חדש למושב. החפירה, מטעם רשות העתיקות ובמימון מועצה אזורית באר טוביה, נוהלה על ידי א' קוגן-זהבי, בסיוע י' אלעמור (מנהלה), ו' אסמן וי' שמידוב (מדידות וסרטוט), י' יולוביץ (צילום), א' שמואלי (בטיחות), א' לידסקי-רזניקוב (ציור כלי חרס) ונ' מיכאל (תעלות בדיקה). תודה לס' גנור וד' אייזנברג-דגן על סיועם במהלך החפירה.
החפירה נערכה בשטחים החקלאיים של מושב עזריקם, מצפון לח' ברדע'ה (איור 1). טרם החפירה נחפרו במקום תעלות בדיקה באמצעות מחפרון, ובהן נמצאו חרסים רבים מהתקופה הביזנטית ואבני גוויל. בעקבות חפירת תעלות הבדיקה נפתחו חמישה ריבועי חפירה בשטח של כ-3 דונם, ונחשפו שרידי מתקן (איורים 2, 3), המתוארך לשלהי התקופה הביזנטית וראשית התקופה האסלאמית הקדומה.
בסקר שנערך בשנים 2011–2013 נמצאו בסביבת החפירה שברי כלי חרס מהתקופה הביזנטית (י' לנדר, מידע בעל פה). בימי המנדט הבריטי, בשנות ה-30 של המאה הכ', נסלל מצפון לשטח החפירה מנחת מטוסים שפעל ממלחמת העולם השנייה ועד לקום המדינה. במהלך חריש השדות באזור התגלו בעבר שברי שיש ופריטים אדריכליים עתיקים. עיבוד מוגבר של השדות בימינו גרם לנזק כבד של שרידים עתיקים, ונראה כי שטח החפירה הופרע קשות מעיבוד זה.
בדרום-מערב שטח החפירה הוסרה תחילה שכבת פני שטח (כ-0.2 מ' עובי) באמצעות כלים מכניים. נחשף מתקן מלבני בנוי, ובו שני שלבי בנייה; השתמרותו גרועה. בשלב הקדום כלל המתקן רצפת טיח (L103) שנתחמה מצפון, מדרום וממערב בקירות (W122 ,W115 ,W109). מן הקירות השתמרו רק היסודות, שנבנו מאבני גיר וכורכר שהוקצעו גס. קיר 109 המערבי (כ-1 מ' אורך, 0.25 מ' גובה השתמרות) יוצר פינה עם קיר 122 הצפוני (כ-1.5 מ' אורך, כ-0.2 מ' גובה השתמרות). הקצה המזרחי של קיר 122 לא השתמר. אפשר שקיר 115 (כ-1.5 מ' אורך, 0.65 מ' גובה השתמרות) תוחם את המתקן מדרום ואפשר שהוא קיר מחיצה פנימי שחילק את המתקן. רצפה 106 עשויה מטיח ורדרד-לבן, והיא השתמרה בעיקר בחלק הצפוני של המתקן. הרצפה הונחה על תשתית של אבני גוויל קטנות וטיח (L107), שהונחה על אדמה. במרכז הרצפה שולבו אריחי חרס מלבניים אחדים (0.20 × 0.27 מ'; איור 4). נראה כי אריחים אלה נלקחו ממתקן קדום באזור ושולבו במתקן זה בשימוש משני. במרכז רצפת המתקן הותקנה תעלה בכיוון צפון–דרום (L118; איור 5). בתחתית קיר 122 הונח צינור חרס בכיוון צפון–דרום להוצאת נוזלים מהמתקן לכיוון צפון (איור 6).
בשלב המאוחר של המתקן נבנו מחדש הרצפה ושניים מהקירות. מעל לרצפה מהשלב הקדום נבנתה רצפת טיח חדשה (L100), שכיסתה את קירות 109 ו-122 מהשלב הקדום. בשל קרבת רצפה זו אל פני השטח השתמרותה מקוטעת.במקום קיר 122 נבנה צמוד אליו מצפון קיר חדש (W108; כ-4 מ' אורך), שתחם את המתקן מצפון. צינור החרס שהיה בתחתית קיר 122 בוטל גם הוא. מקיר 108 השתמר רק יסוד (0.5 מ' גובה), שנבנה באבני גוויל; הוא נהרס בצדו המזרחי. מעל קיר 109 מהשלב הקדום נבנה עתה קיר חדש (W105; גובה השתמרות 0.25 מ'), שגם ממנו השתמר רק יסוד, שנבנה באבנים מסותתות גס. קירות 108 ו-105 יצרו פינה. בהצטברות אדמה מעל רצפה 100 מהשלב המאוחר התגלו שלושה מטבעות, ובהם מטבע מהתקופה הרומית מאוחרת (351–361 לסה"נ; ר"ע 154903), מטבע ביזנטו-ערבי ג' (691–697 לסה"נ; מטבעת יבנה; ר"ע 154901) ומטבע מהתקופה האומיית (סביב 737 לסה"נ; מטבעת רמלה; ר"ע 154904).
בצפון-מזרח שטח החפירה (איור 7) נתגלה משטח של אבני גוויל מלוכדות בטיח לבן (L119 ,L112), כנראה המשך של תשתית 107 שהתגלתה בדרום-מערב השטח. במרכז המשטח נחשף בור רבוע (L120; מידות 0.8 × 0.8 מ', 0.4 מ' עומק), שנבנה באבן וטויח בטיח לבן. במערב המשטח נבנה בור נוסף (L121), ממנו נחשפו רק הדפנות הדרומית והמזרחית (0.5 מ' עומק חשיפה), והן מטויחות בטיח לבן. דופנות הבור לא נחפרו עד לתחתיתן. במפלס נמוך בבור התגלה מטבע מהמאה הד' לסה"נ (ר"ע 154902). לא נתגלו קירות שתחמו את המשטח בחלק זה של שטח החפירה. ממזרח למשטח נתגלה בור אשפה, ובו ריכוז של שברי קנקנים מטיפוס עזה מהתקופה הביזנטית.
הממצא בחפירה מועט. התגלו ארבעה מטבעות, מהם שניים מתוארכים למאה הד' לסה"נ ושניים למאות הז' והח' לסה"נ. כן התגלו שברי כלי חרס משלהי התקופה הביזנטית וראשית התקופה האסלאמית קדומה. בשל ההפרעה בשטח כתוצאה מעיבוד חקלאי אי אפשר היה להפריד את המכלולים הקרמיים של שני שלבי הבנייה של המתקן. הממצא הקרמי בחפירה כולל בסיס של קערת
FBW (איור 1:8), הנפוצה במאות הז'–הח' לסה"נ (Magness 1993:197–198, Form F1), שתי קדרות ששפתן מעובה והן עוטרו בעיטור סרוק (איור 2:8, 3), האופייניות למאות הו'–הח' לסה"נ (
Magness 1993:209–210, Form 3), קנקני עזה (עיקר הממצא; איור 4:8–6), המתוארכים למאות הו'–הז' לסה"נ (
Majcherek 1995:169, Form 4, Pls. 3:4, 7:2), קנקן שק שלו שפה מעובה וצוואר בגובה בינוני (איור 7:8;
Magness 1993:225, Form 4B), כלי אנטיליה (איור 8:8), המתוארך למאות הה'–הז' לסה"נ (
Ayalon 2000:223, Fig. 3:4), שפת משפך אולי של קנקן שלא נמצאה לו הקבלה (איור 9:8) ופיית נר סנדל עשוי באובניים (איור 10:8), הנפוץ במאות הה'–הז' לסה"נ (
Rosenthal and Sivan 1978:122, Nos. 506–509).
בחפירה התגלו שרידי מתקן שנבנה כנראה בשלהי התקופה הביזנטית ושימש גם בראשית התקופה האסלאמית הקדומה. צינור החרס שהתגלה בשלב הקדום של המתקן וכן השברים הרבים של קנקני עזה שהתגלו בחפירה מלמדים אולי כי מתחילה היה המתקן חלק מגת תעשייתית גדולה ובראשית התקופה האסלאמית הקדומה גת זו בוטלה.
Ayalon E. 2000. Typology and Chronology of Water-Wheel Pottery Pots from Israel.
IEJ 50:216
–226.
Magness J. 1993. Jerusalem Ceramic Chronology: Circa 200–800 CE (JSOT/ASOR Monograph Series 9). Sheffield.
Majcherek G. 1995. Gazan Amphorea: Typology Reconsidered. In. H. Meyza and J. Mlynarczyk eds. Hellenistic and Roman Pottery in the Eastern Mediterranean—Advances in Scientific Studies (Acts of the II Nieborów Pottery Workshop; Nieborów, 18–20 December 1993). Warsaw. Pp. 163–178.
Rosenthal R. and Sivan R. 1978. Ancient Lamps in the Schloessinger Collaction (Qedem 8). Jerusalem.