בחודש מאי 2014 נערכה חפירת הצלה בשכונת שועפט בירושלים (ח' אל-מוע'רם; הרשאה מס' 7122-A; נ"צ 221648-750/635689-764), לקראת בניית מבני חינוך. החפירה, מטעם רשות העתיקות ובמימון עיריית ירושלים, נוהלה על ידי ד' יגר (צילום), בסיוע נ' נחמה (מנהלה), כ' ארביב ור' פורסטני (פיקוח), א' האג'יאן (מדידות וסרטוט), ד' תנעמי (גלאי מתכות), ד' לוי (GPS), ר' בר-נתן (כלי חרס), א' לידסקי-רזניקוב (ציור כלי חרס) וב' טורי (ארכיאולוג נפת מזרח ירושלים).
החפירה נערכה בשטח ציבורי ממערב לפינת הרחובות דרך שועפט ואל-מערי, בחלקו העליון של אחד מיובליו המערביים של נחל עטרות. טרם החפירה נערך חישוף באמצעות כלי מכני של קירות שהובחנו על פני השטח. נפתחו שלושה שטחי חפירה (C–A; איור 1) והתגלו שני קירות תמך של מדרגות עיבוד, צפוני ודרומי.
ממזרח למגרש, לאורך דרך שועפט, נחשפו בעבר שרידי יישוב המתוארכים למן ימי הבית השני ועד לתקופה הביזנטית. שיא ההתיישבות באתר הייתה בפרק הזמן שבין המרידות (70–130 לסה"נ); בזמן זה היישוב כלל מבני ציבור, מקוואות, בורות מים ובנייה פרטית מתוכננת. לאחר מרד בר-כוכבא, עם ניצחון הרומאים, האתר ננטש או נחרב, ומאוחר יותר בתקופה הרומית הוא יושב מחדש בהיקף מצומצם (המאות הב'–הד' לסה"נ). בתקופה הממלוכית נבנו באזור מדרגות עיבוד (בר-נתן וסקלר-פרנס 57:2007). ממערב לשטח החפירה נמצאים מבנים עתיקים שהם חלק מגרעין הכפר הקדום של שועפט, ובהם מבנה המכונה 'כניס' המתוארך לתקופה הצלבנית וכמה מערות קבורה מהתקופה הרומית (קלונר תשס"ב: אתר 119; עדוי תשע"ד).
שטחים A ו-B נפתחו מעל קיר המדרגה הצפוני ושטח C נפתח מעל קיר המדרגה הדרומי. בחלק הצפוני של השטח יש הצטברות של אדמת סחף וכמה מחשופי סלע ובחלק הדרומי — אדמת גן; בין החלקים מפרידה מדרגה גבוהה (4 מ' גובה), שנוצרה כתוצאה מפעילות חקלאית ממושכת באזור.
בשטח A התגלה קיר תמך רחב של מדרגת עיבוד (איורים 2, 3), שנבנה בכיוון כללי מזרח–מערב משתי שורות של אבני שדה בינוניות (W15 ,W12) וביניהן מילוי של אדמה ואבני שדה קטנות (L8). הקיר השתמר לגובה של נדבך אחד. אבני הקיר הושתתו על הסלע וניצלו בליטות ושקעים על פניו. במילוי שבין שתי שורות האבנים התגלו חרסים מהתקופה הרומית (המאות הג'–הד' לסה"נ), המתארכים כנראה את זמנו של הקיר.מעל מילוי 8 נבנה בשלב מאוחר יותר קיר נוסף (W13) מאבני שדה גדולות. מדרום לקיר מדרגת העיבוד נחשפה אדמת גן (L9) ומצפון לו — אדמת סחף (L6). מצפון לקיר, מתחת לאדמת הסחף, התגלתה חציבה בסלע האם (איור 4). המשכו של קיר המדרגה למערב, מעבר לגבולות השטח, נפגע מחפירת קו ביוב.
בשטח B התגלה קיר (W11; איורים 5, 6), שנבנה מאבני שדה גדולות ובינוניות. קיר זה הוא המשכו של קיר 15 משטח A. מדרום לקיר 11 התגלתה אדמת גן (L4) ומצפון לו התגלה מילוי של אדמה חומה ואבני שדה קטנות צפופות (L5). במרכז שטח B התגלתה הפרעה מימינו (L7), שפגעה בקיר. המשכו של הקיר נראה על פני השטח למערב, בין שני השטחים.
בשטח C נפתחו שישה ריבועי חפירה צמודים זה לזה, והתגלה קיר תמך רחב של מדרגת עיבוד (30 מ' אורך חשיפה; איורים 7, 8). המשך הקיר למזרח ולמערב, מחוץ לשטח החפירה, ניכר על פני השטח. הקיר נבנה על סלע האם בכיוון כללי מזרח–מערב, והובחנו בו שני שלבי בנייה. בשלב הקדום התגלה קיר (W10; איור 9), שהושתת על אבני שדה קטנות (1.5 מ' עובי), שהונחו על סלע האם, ונבנה משתי שורותשל אבני שדה גדולות, מהוקצעות. הקיר השתמר לגובה של שלושה נדבכים. מדרום לקיר 10 נחשפה אדמת גן (L12), מגובה ראש הקיר ועד לסלע האם, ומצפון לקיר הצטברו אדמת סחף ואבני שדה קטנות (L3). בשלב המאוחר הורחב הקיר לדרום (2–3 מ' רוחבו). במרחק של כ-2 מ' מדרום לקיר 10 נבנה קיר מקביל (W14; איור 10) משורה אחת של אבני שדה בינוניות; הוא השתמר לגובה של שניים–שלושה נדבכים (0.5 מ' גובה). בשטח שבין קיר 10 לקיר 14 התגלה מילוי של אבני שדה בינוניות–קטנות (L10; איור 11), שהונח על אדמת הגן (L12). קיר 14 חותך מתקן מעוגל (L11; איור 12), שנבנה מאבני שדה בינוניות לגובה של ארבעה נדבכים. בתוך המתקן התגלתה אדמת גן חומה מפולמת. באדמה שהצטברה מצפון לקיר 10 (L3) התגלו קדרה שלה שפת מדף (איור 1:13) ואגן שלו שפת קשת (איור 3:13) מהתקופה הרומית (המאות הב'–הד' לסה"נ). במילוי שבין קיר 10 לקיר 14 (10L) התגלו קדרה (איור 2:13), אגן שלו שפה מרוכסת (איור 4:13) וקנקן (איור 5:13) מהתקופה הרומית (המאות הב'–הד' לסה"נ). באדמה שהצטברה מדרום לקיר 14 (L2) התגלו שברי קנקנים (איור 6:13–8) מימי החשמונאים ומהתקופה הרומית הקדומה, חרסים מזוגגים מימי הביניים וחרסים מהתקופה העות'מאנית. על סמך הממצא הקרמי יש לתארך את השלב המאוחר בקיר המדרגה בשטח C לתקופה הרומית (המאות הב'–הד' לסה"נ).
שועפט שוכנת על רמה מישורית, המוקפת במדרונות תלולים, ועל כן מראשית ההתיישבות במקום נבנו במדרונות מדרגות עיבוד לצורך ניצול מרבי של הסביבה לחקלאות. קיר המדרגה הצפוני שהתגלה בשטחים A ו-B תוארך על סמך הממצא הקרמי למאות הג'–הד' לסה"נ. השלב המאוחר של קיר המדרגה הדרומי שהתגלה בשטח C תוארך על סמך הממצא הקרמי למאות הב'–הד' לסה"נ. שני הקירות אם כן מתאימים בזמנם לזמנו של היישוב הקדום ששרידיו נחשפו סמוך לשטח החפירה. השלב הקדום של קיר המדרגה הדרומי לא תוארך, אך בנייתו מלמדת על תכנון מוקדם וארגון חברתי (דוידוביץ' ואחרים 473:2012), ועל כן אפשר לשער כי השלב הקדום של הקיר נבנה בתקופה שבין המרידות (השנים 70–130 לסה"נ), אז היה היישוב במקום בשיאו.
בר-נתן ר' וסקלר-פרנס ד' 2007. יישוב יהודי באורינה בין שתי המרידות. בתוך י' פטריך וד' עמית, עורכים. חידושים בארכיאולוגיה של ירושלים וסביבותיה, קובץ מחקרים (כרך א). ירושלים. עמ' 57–64.
דוידוביץ' א', פורת נ', גדות י', אבני י' וליפשיץ ע' 2012. שיטה חדשה לתיארוך טרסות: מקרה מבחן מרמת רחל. בתוך א' ברוך, א' לוי-רייפר וא' פאוסט, עורכים. חידושים בחקר ירושלים (הקובץ השבעה-עשר). רמת גן. עמ' 473–492.
עדוי ז' תשע"ד. מערת קבורה ומדרגה חקלאית בח'ירבת אל-מוע'רם שבשכונת שועפט, ירושלים. עתיקות 76:*1–*9.
קלונר ע' תשס"ב. סקר ירושלים: האזור הצפוני-מזרחי (102) (סקר ארכיאולוגי של ישראל). ירושלים.