בחודש ינואר 2016 תועדה מערת קבורה חצובה מצפון לחורבת חוקוק (הרשאה מס' 7603-A; נ"צ 24534/75515), שנפגעה על ידי עוברי אורח. התיעוד נערך על ידי ע' דללי-עמוס (צילום, מדידות וסרטוט) מטעם רשות העתיקות.
המערה נחצבה במדרון הדרומי-מערבי של הר חבקוק, ממזרח לכביש 65 ולקבר חבקוק (איורים 1, 2). היא תועדה לראשונה בסקר שנערך בשנת 2009 לקראת הרחבת כביש 65 (צינמון 2013 : אתר 12). המערה נפגעה בעבודות להרחבת הכביש בשנים האחרונות. בחורבת חוקוק הסמוכה שכן יישוב גדול בתקופות הרומית והביזנטית, ובאזורים שממזרח, מדרום ובעיקר מצפון לחורבה, לרבות במדרונות הר חבקוק, תועדו מערות קבורה חצובות או טבעיות, קברי ארגז ומחצבות (טפר, דרעין וטפר 72:2000). בשנים האחרונות נערכות חפירות נרחבות במרכז היישוב בחורבת חוקוק ונחשפים שרידיו של בית כנסת (מגנס ואחרים 2016). בחפירה נרחבת שנערכה בשנת 2011 בשוליים הצפוניים-מערביים של חורבת חוקוק התגלו מערות קבורה, קברי ארגז, מקווה, מחצבות וחציבות (דללי-עמוס 2014; איור 1: 6359-A).
ממערת הקבורה השתמר כוך קבורה חצוב (כ-1.55 × 1.95 מ', 1.27 מ' גובה; איורים 3, 4), ובו שני קברי ארגז (A ו-B). במדרון ההר לרגלי המערה שרועות אבני גיר מסותתות (כ-0.23 × 0.65 × 1.20 מ'; איור 5), חלקן שבורות. נראה שאבנים אלה שימשו במקור לכיסוי קברי הארגז. בכוך ובשפכים שמחוץ למערה התגלו עצמות אדם; לא התגלו ממצאים אחרים. אנשי אתרא קדישא החזירו את העצמות והשפכים לתוך קברי הארגז וסגרו את הכוך. נראה כי כוך קבורה זה היה חלק ממערת קבורה חצובה גדולה, שכללה כמה כוכי קבורה ובהם קברי ארגז. מערת הקבורה היא אחת מיני רבות שתועדו במדרונות הדרומי והמערבי של הר חבקוק, והן היו חלק מבית הקברות הנרחב של היישוב חוקוק בתקופות הרומית והביזנטית (טפר, דרעין וטפר 73:2000–78).
טפר י', דרעין ג' וטפר י' 2000. אזור נחל עמוד: פרקים על ההיאחזות היישובית. תל אביב. עמ' 72–86.