נפתחו חמישה שטחי חפירה (E–A; איור 2) בשטח שבין החפירות הקודמות. נתגלו מערת קבורה מן התקופה הביזנטית, וכן מתקנים חצובים וספלולים, שהשתייכו למכלול הגתות והחציבות שחשפו הרטל וברון (2013), שתיארוכם אינו ברור. עוד אותרו ערמות סיקול, קירות שדה ומדרגה חקלאית — חלק ממערך חקלאי מסורתי ששימש את תושבי הכפר הערבי מע'אר אל-ח'יט ( El-Mughâr; Mughar el-Kheit) עד סוף שנות ה-40 של המאה הכ' לסה"נ.

 
שטח A
נחפר גל אבנים סגלגל (6.5 × 8.5 מ', 0.7 מ' גובה; איור 3), שמתארו מוקפד, מוקף בקיר אבן, ותחילה נראה כמבנה קבורה קדום (טומולוס; שטקליס תש"ח). בחפירתו הסתבר שזוהי ערמת סיקול של חקלאי המקום שסיקלו והכשירו את אדמות המדרון. ממצא כלי החרס בערימה — שברי גוף שחוקים ברובם — מעיד כי היא אינה מוקדמת לתקופה הביזנטית.
 
שטח B
על שפת הערוץ, החוצה את שטח החפירה ממזרח למערב, נחפרה מדרגה חקלאית (5 × 11 מ') מוקפת קירות אבן (איור 4) הרוסים ברובם בעקבות שנות עזובה והיעדר תחזוקה וטיפול. בחפירת ההצטברות בתוך המתחם אותרו מעט שברי כלי חרס שחוקים מן התקופות הרומית, הביזנטית והעות'מאנית; בחפירת הקירות לא אותרו ממצאים. ניכר שהמדרגה החקלאית נבנתהכתוספת שטח מעובד לאזור הטרשי שבאתר, תוך שהיא גורעת משטחי הזרימה הטבעיים של הערוץ במקום.
 
שטח C
נחפרה מערת קבורה (איורים 5, 6), מלאה כמעט עד תקרתה באדמת סחף, והובחנו בה שלוש שכבות ממצא (איור 7):
שכבה III. מבואה מדורגת חצובה בסלע (1.3 מ' עומק מפני השטח) הובילה אל פתח כניסה מלבני (1 מ' רוחב, 1.4 מ' גובה), שהיה כנראה סגור בדלת או באבן גולל; זו לא אותרה בחפירה, אולי משום שנשדדה ונלקחה לפני מאות שנים. חלל המערה (L309; כ-3.5 מ' קוטר) נחצב בסלע הגיר הרך, ובדופנותיו הצפונית, המערבית והדרומית-מזרחית נחצבו מקמרים ומשכבים דמויי אמבט (L312 ,L308 ,L306), שנמצאו הרוסים כמעט לגמרי; אותרו בהם שרידי עצמות אדם. שרידים רבים של עצמות אדם אותרו גם בשכבת ההצטברות שמעל רצפה 309. בדופן המזרחית נחצב כוך קבורה מוארך (L310; כ- 0.8 × 2.0 מ', 0.8 מ' גובה; לא נחפר). במקמר 312 נחשף מעבר שהוביל לחלל נוסף ולמחילה שנמשכה מזרחה; המחילה והחלל לא נחפרו. פתח המעבר המקורי נהרס והורחב מעבר לגודלו המקורי, אך לא ברור אם היה זה הרס מכוון או תוצאה של בליה טבעית. בחלל המרכזי של המערה נמצאו פזורים לוחות אבן אחדים (0.1 × 0.4 × 0.4 מ' גודל ממוצע). נראה שחלקם שימשו לכיסוי הנקברים במשכבים ולחסימת הכוך, אך הוזזו ממקומם, אולי במהלך שוד מערת הקבורה. נמצאו מעט חרסים, רובם המכריע שברי גוף קטנים מצולעים במצב השתמרות ירוד, שאינו מאפשר תיארוך.
בשל היעדר ממצא מתארך, נקבע זמן חציבתה של המערה והשימוש בה על סמך סגנונה לשלהי התקופה הרומית או לתקופה הביזנטית (לדרמן ואביעם 1997; פורת 1997; שטרן 1997; זינגבוים 2001; פורת 2007).
שכבה II. על שכבה III הושתת קיר אבן (W311) שנבנה בגסות; שולבו בו בשימוש משני לוחות אבן, דוגמת אלה הנזכרים לעיל. בפתח המערה נמצא חציו התחתון של קנקן מן התקופה הממלוכית (איור 8) חתום תחת סלע גדול יחסית (0.45 × 0.50 × 0.60 מ'). לאחר רפאות שברי הקנקן ובדיקת שבריו נראה שכבר היה שבור עת הונח בפתח המערה כדי לשמש מעין קערה עמוקה. מערות קבורה משמשות כיום, ושימשו גם בעבר, לאחזקת צאן ולמחסה לרועיהם (גרן תשמ"ז: 252; צינמון 2014). ייתכן שהקערה המאולתרת הונחה עם מי שתייה עבור כלב רועים.
שכבה I. נחפרה הצטברות של אדמת סחף שחדרה מפני השטח, כשפתח המערה היה פרוץ והמערה לא הייתה בשימוש. נראה כי מאז תום השימוש במערת הקבורה הצטברו בה עצמות בעלי חיים. העצמות זוהו באמצעות האוסף המשווה של המעבדה לארכיאוזואולוגיה באוניברסיטת חיפה ונמדדו (21=N; טבלה 1; Driesch 1976).רוב העצמות שייכות לשני מיני כלביים: כלב גדול או זאב (Canis lupus subsp.) ושועל. במכלול גם מעט עצמות של צבי, עז, חמור וצב. שלוש עצמות — הומרוס של חמור, הומרוס של כלב ופמור של שועל — נושאות סימני לעיסה ברורים. סימני בליה שמקורם בחשיפה לפגעי השמש והאקלים אינם נראים על העצמות. זוהי עדות להרבדה ראשונית או שניונית של פגרים בתוך המערה, ולא להרבדה של עצמות שנסחפו אל תוך המערה עם הסדימנט שבתוכו נמצאו. חיזוק למסקנה זו אפשר לראות בממצא הטפונומי (סימני שיניים על העצמות), המרמז כי העצמות הצטברו במערה בעקבות פעילות של טורפים כלביים; עם זאת, אין בכך כדי ללמד על מינם של הטורפים (זאב או שועל). החיה האחרונה שמצאה במערה בית ומחסה הייתה נקבת דורבן.


טבלה 1. שכיחות העצמות המזוהות ומידותיהן (Driesch 1976)
טקסון
חלק שלד
שכיחות
מדידות (מ"מ)
כלב
לסת עליונה, ניב
1
 
 
הומרוס
1
 
 
עצמות כף (מטפודיאל)
4
11.1=Bd; 77.7=GL:MCIII
 
חוליית צוואר
1
 
 
אצבע 2
1
28.1=GL
שועל
הומרוס
1
108.3=GL; 18.3=Bd; 12.6=BT
 
אולנה
1
 
 
פמור
2
18.7=Bd
 
טיביה
1
 
 
עצמות כף (מטפודיאל)
2
 
חמור
שיניים
2
 
 
הומרוס
1
 
צבי
אצבע 1
1
35=GLpe
 
הומרוס
1
 
עז
אצבע 1
1
 
סה"כ
 
21
 
 
 
שטח D
נחפר מתחם סגלגל (10 × 20 מ', עד 0.3 מ' גובה; איור 9), מוקף בקיר שדה ארוך (כ-100 מ' אורך; איור 10). לא ברור לְמה שימש המתחם — מכלאה או חלקת עיבוד תחומה. ממצא כלי החרס בשטח היה דל, וכלל חרסים שחוקים למדי, רובם מן התקופה הביזנטית, שאין בהם די כדי להעיד על זמן בנייתו של הקיר או על זמן השימוש במתחם. דגם בניית הקיר ומצב השתמרותו הטוב יחסית דומים לקירות שדה אחרים באתר, המתוארכים לשלהי התקופה העות'מאנית ולימי המנדט הבריטי, ועל כן נראה כי הקיר שייך לקבוצת קירות זו.
 
שטח E
על משטחי סלע גיר, מעט ממערב לגבול שטח חפירות 2005 (הרטל וברון 2013), נחשפו ונחפרו שישה ספלולים וכן אגן חצוב (1.5 × 2.5 מ', 1 מ' עומק), ששימש כנראה לאגירת מי גשמים ונגר עילי בגבעה.
 
בתצלומי אוויר משלהי ימי המנדט בארץ (Royal Air Force 1946) נראה כי בשטח החפירה היו בעבר קירות שדה, מדרגות חקלאיות, ערמות סיקול ומערכת נרחבת של מתחמים חקלאיים, שרק מעט מהם שרד, 70 שנה לאחר צילומן. עם הקמת שכונת מגורים במקום לא ייוותר כל זכר לנוף הקדומים החקלאי שהיה פה בעבר. מערת הקבורה נאטמה, כוסתה ותישמר במצבה הנוכחי תחת כבישי השכונה ההולכת ונבנית, חרף פעילות הפיתוח ההרסנית במקום.