להלן תיאור סטרטיגרפי משוער של מבנה D (מבנה A בפרסומי ייבין).  

שכבה III היא שכבת היסוד של הבניין, עשויה אבני בזלת גדולות וקירות שלרוב עמדו בפגעי הזמן והמשיכו לשמש עד תום חיי הבניין. לבניין מסגרת כמעט ריבועית של קירות, התוחמת סדרה של חדרים היקפיים: שורה אחת של חדרים ממזרח וממערב ושתי שורות חדרים בצפון ובדרום. סביר שהחדרים הקיפו חצר פנימית. על פי הממצאים הראשוניים מהחפירה ומתיאור חפירות ייבין (תשס"א), ניתן להציע כי שכבה III היא מסוף המאה הג' או ראשית המאה הד' לסה"נ.
בשכבה II נוספו קירות בנויים היטב מאבני גזית בינוניות. נחפרו קטעים מהמילויים העליונים של השכבה ונחשפו קטעי רצפות (0.3–0.4 מ' עומק מראשי הקירות). השכבה חדלה לשמש במאות הט'–הי' לסה"נ. ייתכן כי בין השכבות II ו-III הייתה שכבה נוספת שאולי נפגעה מרעידת האדמה של שנת 749, עניין זה יתברר בהמשך.
שכבה I מציגה תמונה שונה: בין מפולות אבנים גדולות ניתן לזהות קווי קירות הבנויים ברישול מאבנים גדולות. לשכבה זו קשה לשייך מילויים מתארכים, אך נראה כי היא מייצגת יישוב דל מהתקופה העות'מאנית.
יש לשייך לשכבה זו את הממצא המאוחר בחפירה, מטמון בן 22 מטבעות זהב וכסף מנוקבים ואיתם מדליון, שנמצאו בראש מילויי שכבה I. התאריך המוטבע על רוב המטבעות הוא 1223 להג'רה (1844/5 לסה"נ; איור 5). סיבת ההטמנה אינה ידועה.
 
כאמור, זהו שלב מוקדם להבנת הארכיטקטורה ולתיארוך שלבי המבנה. עם זאת, נראה כי יש להאריך את המסגרת הכרונולוגית שהציע ייבין לשלב מאוחר בתקופה האסלאמית הקדומה. בהמשך יש לנסות ולברר את מהותן ותיארוכן של שכבות II ו-I.