בריבועים 1–3 (איור 3) נחשף נדבך יסוד של קיר (W118; איור 4) שהשתמרותו דלה ורובו נשדד. מדרום-מערב לקיר, בהצטברות במפלס פני השטח (L100), נמצאו שברים של קנקן מן התקופה הביזנטית (איור 3:5), וכן של קערה מטיפוס Fine Byzantine Ware (איור 5:5), סיר בישול מן התקופה האסלאמית הקדומה (איור 6:5), פך ברבוטין מן התקופה העבאסית (איור 10:5) ושבר נר מן התקופה האסלאמית הקדומה (איור 1:6). ממזרח לקיר, בהצטברות במפלס פני השטח (L101), נמצאו שברים של קנקן עזה מן התקופה הביזנטית (איור 2:5), קערה מטיפוס Late Byzantine Ware (איור 4:5) וכלי זואומורפי מן התקופה האסלאמית הקדומה (איור 2:6). במפלס שמתחת להצטברות 101 נחשפה תשתית של תעלה (L110; איור 7), עשויה מאבני גיר קטנות. ממזרח, בהצטברות במפלס פני השטח (L102) נמצא שבר של פך עשוי בתבנית מן התקופה האסלאמית הקדומה (איור 11:5) ושבר של כלי זואומורפי מן התקופה האסלאמית הקדומה (איור 3:6). במפלס שמתחת להצטברות 102 נחשף קטע קטן של תשתית רצפה (L113; איור 8) עשויה מאבני גיר קטנות, ועליה נחשפו שרידים של אבני גוויל בינוניות, שביניהן נמצאו שברים של קדרות המתוארכות לתקופה העבאסית (לא צוירו), וכן שבר של קנקן זיר מן התקופה האסלאמית הקדומה (איור 7:5). בחפירת הצטברות מסביב לתשתית (L115) נמצא שבר נוסף של כלי זואומורפי מן התקופה האסלאמית הקדומה (איור 4:6).

בריבועים 4 ו-5 נחשפה תשתית לרצפה (L108; איורים 9, 10), כנראה לרצפת טיח. הרצפה השתרעה כמעט על פני כל שטח הריבועים, ונראה כי היא נמשכת דרומה אל מחוץ לשטח החפירה. בדרום-מערב היא ניגשת אל קיר (W107), היוצר פינה עם קיר נוסף (W111); בין אבני קיר 107 נמצא מקבץ של 14 מטבעות פולוס מן התקופה הממלוכית (קול, להלן). קיר 111 ניגש אל קיר (W112), שממשיך כנראה דרומה אל מחוץ לגבולות החפירה. בחפירת תשתית 108 נמצאו שבר נר מקורצף מן התקופה הרומית הקדומה (איור 1:5), ושברי קנקנים מן התקופה הפאטימית (איור 8:5, 9). בחתך (L120; איור 9: חתך 1–1) שנחפר לצד קירות 111 ו-112 נמצא כי הם השתמרו לגובה שני נדבכים הבנויים על החול; כן נתגלו פך אנטיליה מן התקופה האסלאמית הקדומה (איור 12:5) וחרסים מן התקופה העבאסית (לא צוירו).
בריבועים 6 ו-7 לא נמצאו שרידי בניה (איור 11). בריבוע 6 נחפרה שכבת אדמת חמרה עבה (L105), ובה חרסים מן התקופה העבאסית (לא צוירו). בריבוע 7 נחפרה שכבת אדמת חמרה עבה (L106), ובה שברי גוף רבים של קנקני שק, מעט סירי בישול וכלי בית נוספים מן התקופה הביזנטית (לא צוירו); בין השברים נמצא מספר קטן של ידיות, ובסך הכל נמצאו שלוש שפות. כן נמצאו פכית מחופה מן התקופה האומיית (איור 13:5), חרסים אחדים מן התקופה העבאסית ושבר אחד מן התקופה הממלוכית (לא ציורו), וכן כלי זואומורפי שלם מן התקופה האסלאמית הקדומה, מעוטר בחיפוי אדום; לאורך גב החיה ניתן להבחין בשרידים של פסי צבע שחורים (איור 5:6). נראה כי ממצאים אלה ומצבם מלמדים כי במקום היה ריכוז של פסולת של בית יוצר מן התקופה הביזנטית, ככל הנראה בתוך בור אשפה גדול, שהשתרע על פני כל ריבועי החפירה, וכי מאוחר יותר נחפר אל תוך ריכוז זה בור קטן יותר, שאל תוכו הושלכה קרמיקה מן התקופות העבאסית והממלוכית.
 
ממצא זכוכית
יעל גורין-רוזן
 
בחפירה נמצאו 11 שברים של כלי זכוכית הניתנים לזיהוי ולתיארוך. השברים קטנים ולכן לא צוירו ולא צולמו, אך תיאורם, שיוכם ותיארוכם מסוכמים בקצרה להלן. הכלים מייצגים טיפוסים המאפיינים את הרפרטואר המקומי מתקופות אחדות.
השברים הקדומים ביותר מתוארכים לשלהי התקופה הרומית המאוחרת ולראשית התקופה הביזנטית (L108 ,L106). הכלים המאפיינים שלב זה הם קערה שלה שפה חלולה מקופלת חוצה ובסיס טבעתי חלול; קערה שלה כפל דו-צינורי חלול מתחת לשפה; ובקבוק שלו שפה משפכית מעוגלת באש, המעוטרת בחוטים דקים ועבים לסירוגין. כלים אלה מוכרים מחפירות רבות באזור, כמו למשל בח' אל-נענה, שם הם היו חלק ממכלול כלים שיוצר בבית מלאכה מקומי שתוארך למאה הד' ולראשית המאה הה' לסה"נ (Gorin-Rosen and Katsnelson 2007:79–83, 100–103).
שברים אחדים אופייניים לתקופה האומיית. אלה כוללים קערה שלה בסיס טבעתי חלול שעל פי טיב החומר והעיבוד ניתן לשייך לפרק זמן זה (L114). בסיסים כאלה נמצאו ברמלה במכלולים שתוארכו לתקופה האומיית, למשל בחפירה מצפון למסגד הלבן (Gorin-Rosen 2010:220, Pls. 10.1:9, 10.2:7, ור' שם הפניות נוספות). שבר נוסף, המאפיין את ראשית התקופה האסלאמית ברמלה, קטן ובקצהו צלקת מוט הזגג; זהו שבר של חפץ דמוי פרסה עשוי מזכוכית בגוון ירקרק-כחלחל כהה (L101). שברים של חפצים מטיפוס זה נמצאו בחפירות רבות שנערכו בתחומה של העיר, למשל מצפון למסגד הלבן (Gorin-Rosen 2010:252, 254, Pl. 10.11:9), שם נמצא חפץ אחד מטיפוס זה, ובפינת הרחובות הרצל וההגנה (כצנלסון 2013: איור 1:123), שם נמצאו שלושה חפצים. עם זאת, טרם נמצא הסבר לשימוש שנעשה בהם.
שני כלים תוארכו לתקופה העבאסית. הראשון הוא שבר של צוואר צר וקצר המסתיים בחיתוך חד ולא אחיד, השייך לבקבוק מזכוכית כחולה (L110). לבקבוקים אלה גוף גלילי, לא סימטרי, המסתיים בבסיס דמוי ביצה. תפוצתם רחבה, והם מוכרים היטב ממכלולים ברמלה וביישובים אחרים (Gorin-Rosen 2010:227–228, Pl. 10.1:19); שימושם אינו ידוע, אך משך השימוש בהם היה מוגבל, ועיקרו בתקופה העבאסית. נוסף על אלה נמצא שבר בקבוק מעובה ושטוח, שלפי טיב החומר יש לייחס גם אותו לתקופה העבאסית (L115).
השבר המאוחר ביותר הוא בסיס טבעתי חלול וגס מזכוכית שגונה ירקרק-צהבהב, שעל פי טיב החומר והצורה משויכת לתקופה הממלוכית (L104).
 
ממצא מתכת
ניצן עמיתי-פרייס
 
בחפירה נמצאו שבעה פריטי מתכת: חלק משיבוץ (איור 1:12), פיסת ברונזה גזורה (איור 2:12), פיסת עופרת (איור 3:12), שלוש משקולות (איור 4:12–6) וכדור עופרת (איור 7:12).
1. חלק משיבוץ עשוי ברונזה, דמוי מפתח, המורכב מריבוע וממלבן מוארך. במרכז הריבוע עוצב חור מרובע גדול למדי, ואת כל אחת מארבע פינותיו מעטרת נקודה משוקעת מעט . ייתכן שפריט זה שובץ בידית עץ של סכין או בקופסת עץ. בחפירות ברמלה נתגלה פריט דומה עשוי ברזל שזוהה כחלק משיבוץ, אולי לקופסה או לארון מעץ (Amitai-Preiss 2017:186, Fig. 8.1.9, Plate 187).
2. פינה גזורה מלוח ברונזה (5 מ"מ עובי) — עדות לקיומו של בית מלאכה לעבודת מתכת, שאפשר שיוצרו בו תכשיטים או חלקי שיבוץ.
3. פיסת עופרת לא רגולרית, דמוית מעוין. פיסת עופרת דומה נתגלתה באתר סמוך (Yehuda 2016:89, Fig. 5.1.1), ושתי פיסות דומות מברונזה נתגלו בחפירה בברכת אל-ג'מוס ברמלה (עמיתי-פרייס 2017).
4. משקולת לב מברונזה (2.78 גרם). משקולת לב מעופרת התגלתה בחפירה סמוכה (48.8 גרם; Tal 2008:208, No.13).
5. משקולת מלבנית מברונזה (2.6 גרם) של דרהם אחד. משקולת דומה במשקל 2.93 גרם נתגלתה בחפירה סמוכה (Tal 2008:207, No. 10).
6. משקולת עגולה פחוסה מברונזה (3.79 גרם) של דינר אחד. משקולת במשקל 3.98 גרם נתגלתה בחפירה ברחוב שמשון הגיבור (עמיתי-פרייס 2016).
7. כדור עופרת (9 מ"מ קוטר, 6.66 גרם). כדוריות לפגזי שראפנל — שהוכנסו לשימוש רק במלחמת העולם הראשונה — זהות בצורה, ולעתים גם בקוטר, לכדורים שנורו מרובי מוסקט ומאקדחים מן המאות הי"ז–הי"ט לסה"נ; לפיכך, קשה לקבוע את זמנו של כדור זה (א' פרץ, מידע בעל פה).
 
מטבעות
רוברט קול
 
בחפירה נתגלו 17 מטבעות מן התקופות האיובית (שלהי המאה הי"ב והמאה הי"ג לסה"נ) והממלוכית, וכולם זוהו. המטבע הקדום ביותר שאפשר לתארך בדייקנות הוא דרהם כסף שחוק של השולטן האיובי אל-עדיל א' (596–615 להג'רה; 1199–1218 לסה"נ; ר"ע 161755); המטבע מנוקב, ככל הנראה כדי לשמש תכשיט. כל המטבעות מן התקופה הממלוכית עשויים נחושת, וזמנם המאה הי"ד לסה"נ; פאלס אחד אפשר לתארך ביתר דיוק לימי שלטונו של ברקוק (792–801 להג'רה; 1390–1399 לסה"נ; ר"ע 161750). 14 פולוס מנחושת מן התקופה הממלוכית נתגלו יחד בין אבני קיר 107, אולי מטמון קטן (B1021).
 
שרידי המבנים שנחשפו בחפירה היו כנראה בשולי יישוב גדול מן המאות הז'–הט' לסה"נ. חלק מן האתר נחפר בעבר בידי משלחות מטעם אוניברסיטת תל אביב ורשות העתיקות (גורזלזני, יהודה וטורגה 2010: טבלה 1), ותועדו בו מבני מגורים רבים ומגוון מתקני תעשייה שחרבו ברעידת אדמה עזה שפקדה אותו בתקופה האומיית. היישוב נבנה מחדש, אך הוא לא שב לגדולתו, ואת מקומו תפס יישוב חדש שנבנה מצפון בתחומי העיר רמלה של היום. השרידים שנחשפו בחפירה הנוכחית בני אותו זמן, ועל כן נראה שהם חלק מאותו יישוב.