בחודשים יולי 2018 ומאי 2019 נערכו חפירות הצלה באתר הפרהיסטורי 'מחצבת רבדים' (הרשאות מס'
A-8523 ,A-8326; נ"צ 182886-3047/632248-476; איור 1), בעקבות פגיעה בעתיקות במהלך הנחת קו ביוב. החפירות, מטעם רשות העתיקות ואוניברסיטת בן גוריון ובמימון קיבוץ רבדים, נוהלו על ידי ר' לופו ול' אדלטין (צילום), בסיוע י' אלעמור (מנהלה), א' כהן-ששון (מדידות וחפירה), א' אלג'ם (בדיקות מקדימות ומדידות), א' דן וא' וליקי (חפירות וסיוע שוטף), ע' מרדר (ייעוץ וליווי), י' גורן (מיקרומורפולוגיה), מ' הראל (גיאולוגיה), ר' רבינוביץ (ארכיאוזואולוגיה), י' מילבסקי (ייעוץ מדעי), ס' גנור ופ' בצר ממרחב דרום, וכן ח' פארו-סוכון, מ' טרקטמן וסטודנטים מאוניברסיטת בן גוריון (חפירה וסינון). תודה למ' גודר-גולדברגר, א' לוי, ט' אבולפיא וד' ביטון שתרמו לחפירה מזמנם וממרצם. תודה מיוחדת למ' שמר על סיוע שוטף ותמיכה טכנית.
מחצבת רבדים שימשה לכריית חול בימי המנדט הבריטי, ושבה לפעילות בתחילת שנות התשעים של המאה הכ'. עם המשך החציבה החלו להיחשף עצמות בעלי חיים (בעיקר של פילים) וכלי צור. מאז נחפר האתר בארבע עונות חפירה (1996, 1998–1999, 2004; מרדר, מילבסקי ורבינוביץ 2007), שבהן נפתחו חמישה שטחים (A–E), וכן נחפרו שתי תעלות על מנת לקשר בין השטחים. בתעלות נחשפו שכבות ארכיאולוגיות עם מפלסי חיים, הכוללים חלוקים ופריטי צור ואבן. בחלק מהשטחים נתגלו בורות שהכילו עצמות בעלי חיים ופריטי צור. מכלול הצור שנמצא בחפירות מאופיין בשכיחות גבוהה של נתזים. נתגלו אבני יד, גרעינים וכלי קיצוץ, וכן מגרדים, משוננים, שקערוריות ומרצעים. נמצא גם מגוון גדול של שרידי בעלי חיים, ובהם פיל ישר חט, שור הבר, צבי, אייל אדום, יחמור, חזיר בר, צבים ונברנים. עצמות פיל נמצאו מונחות זו על גבי זו בתוך בור — אגן מונח על לסת המונחת על חט — עדות להטמנה מכוונת. החופרים ייחסו את המכלול לתרבות האשלית המאוחרת וציינו את הדמיון בין מכלול זה לבין מכלולים ממערת טבון (שכבות E ו-F) ומכלולים מהאתרים חולון וכפר מנחם מערב (מרדר, מילבסקי ורבינוביץ 2007).
החפירה הנוכחית נערכה במרחק כ-70 מ' ממזרח לשטחים A–E (איור 2). נבדק שטח של כ-100 מ"ר, ובמקום שבו זוהו המפלסים הארכיאולוגיים העשירים ביותר נחפרו כ-30 מ"ר (שטח F; איור 3); צירם של ריבועי החפירה הוא צפון-צפון-מזרח–דרום-דרום-מערב. המפלס העיקרי נחשף במהלך עבודות התשתית אשר קדמו לחפירה ופגעו במפלס הארכיאולוגי. מפלס זה משתפל לעומק בחלקו הצפוני-מזרחי של השטח, ולכן השתמרותו בחלק זה טובה יותר (איור 3; שכבה אפורה).
בחפירה התגלה רצף גיאומורפולוגי בן חמש שכבות (F5–F1), ובו מפלס חלוקים, שעליו ובתוכו נמצאו כלי צור מן התקופה הפליאוליתית התחתונה (התרבות האשלית המאוחרת; כ-400 אלף שנים לפני זמננו) שהשתמרותם לא אחידה, לצד שרידים של בעלי חיים גדולים.
שכבה F1 (איור 4) היא שכבת פני שטח. זוהי אדמה חקלאית שעובדה בימינו (Humus).
שכבה F2 (איורים 4, 5) היא קרקע חרסיתית חומה כהה, שהכילה מעט תצבירי גיר ומנגן. זוהי קרקע קשה, צפופת-גרגר ומלוכדת, הנשברת בגושים (גרומוסול). ייתכן ששכבה זו היא 'יחידה 1' שזוהתה באתר בעבר (Marder, Milevski and Matskevich 2006). בחלקה התחתון של השכבה נמצאו ריכוזים אחדים של פריטי צור, חלוקים ועצמות.
שכבה F3 היא שכבה חרסיתית אפורה דקת-גרגר ומהודקת מאוד (Loamy Paleosol), שהכילה תצבירים רבים למדי של גיר ומנגן. השכבה הדוקה מאוד בחלקה העליון וחולית יותר ככל שמעמיקים בה. היא מופיעה רק בחלקו הדרומי-מערבי של האתר, מתחת לשכבה 2F. בשכבה זו נמצאו מעט פריטי צור, שחדרו כנראה משכבות אחרות.
שכבה F4 (איור 5) היא קרקע אדומה-כתומה מהודקת מאוד, ובה תצבירי גיר ומנגן (חמרה/חוסמס). על השכבה ובתוכה התגלה המפלס הארכיאולוגי. שכבה זו נמצאה ברובה ישירות מתחת לשכבה F2, ורק חלקה הדרומי-מערבי נמצא מתחת לשכבה F3.
שכבה F5 (איורים 4, 5), בתחתית הרצף הגיאומורפולוגי, היא קרקע חולית אדומה (חמרה) נטולת ממצא ארכיאולוגי. מחתכי בדיקה שנערכו בשטח עולה כי בחלקיו הדרומי-מערבי והצפוני של האתר מופיעה החמרה החולית הישר מתחת לשכבה F3, ללא המפלס הארכיאולוגי. מפלס החמרה נצפה לאורך דופן התעלה שנחפרה להנחת קו הביוב (בחלק הדרומי שלה, בגובה כ-0.7 מ' מהמפלס הארכיאולוגי) וכן בתעלות הבדיקה שנפתחו בחלקו הצפוני של השטח. המפלס משתפל מן התעלה לכיוון מרכז האתר ועולה שוב בצפונו, ולפיכך נראה כי השכבה הארכיאולוגית הורבדה בשקע רדוד שנוצר בשכבה F5.
מיקומו הגיאומורפולוגי של המפלס הארכיאולוגי העיקרי, שנתגלה במגע בין שכבת החמרה/חוסמס (F4) לבין השכבה החרסיתית (F3), דומה לזה של השרידים הארכיאולוגיים שנתגלו בחפירות הקודמות במחצבת רבדים. מפלס זה מאופיין בשכבת חלוקים מעורבת בפריטי צור ובעצמות (איור 6). בחלק הגבוה של השטח מופיע מפלס זה בקטעים קטנים ומקוטעים בשכבת הגרומוסול (F2). בחלקים הצפוני והמזרחי של השטח נמצא המפלס בשכבת החמרה/חוסמס (F4), בצפיפות רבה יותר מבשאר האזורים בשטח החפירה. בחלק זה הוא משתפל עם שכבת החלוקים כלפי דרום ומזרח, בשקע הרדוד שבשכבה F5. עדיין לא ברור אם המפלס הארכיאולוגי הורבד לפני או אחרי התהליכים הגיאומורפולוגיים שיצרו שקע זה.
פריטי הצור עשויים מחומרי גלם מגוונים, והתעשייה רובה ככולה נתזית. בין הכלים נמצאו אבני יד (איור 7) ודו-פניים אחרים, ספרואידים, כלי קיצוץ ומגרדים. כן נמצאו שרידים של בעלי חיים גדולים, ובהם שבר צלע של פיל, שברי שיניים של פיל, שן של שור הבר ושן של אוכל עשב אחר. שאר שברי העצמות נמצאים בבדיקה ארכיאוזואולוגית.
בחפירה נחשף שטח חדש של התיישבות פרהיסטורית מן התקופה הפליאוליתית התחתונה. רמז לשרידים באזור זה של השטח התקבל מחתכי בדיקה שנערכו לפני שנים רבות בהמשך לחפירה במחצבה, אך אזור זה לא נחפר עד כה. בשלב זה לא ברור האם השכבה הארכיאולוגית שנחפרה כעת זהה למפלסי ההתיישבות מן התרבות האשלית המוכרים מן החפירות הקודמות. מחקר מעמיק של הממצא יוכל לתת מענה לשאלת היחס הכרונולוגי בין אזור זה לבין אזורי החפירה הקודמים, ואולי אף ילמד על אופי הפעילות באזור זה. תשובות לשאלות אלו יעמיקו את הבנתנו של אתר מחצבת רבדים בפרט ושל התרבות האשלית בכלל.
Marder O., Milevski I. and Matskevich Z. 2006. The Handaxes of Revadim Quarry: Typo-Technological Considerations and Aspects of Intra-Site Variability. In N. Goren-Inbar and S. Gonen eds. Axe Age: Acheulian Tool-Making from Quarry to Discard. London. Pp. 223–242.