פסיפס לוד, המתוארך לתקופה הרומית המאוחרת, התגלה באקראי במהלך פיקוח על עבודות תשתית בשכונת נווה ירק (לרקע ולהפניות, ר' גורזלזני 2018). החפירה נערכה מדרום לפסיפס.
נפתחו ארבעה ריבועי חפירה (3 × 3 מ', כ-0.5 מ' עומק החפירה; איור 2), ונחשפו שני קירות (104W, 105W; איורים 3, 4) שנבנו מאבני גוויל ויצרו פינה; הקירות נמשכים אל מחוץ לגבולות החפירה. את הקירות כיסתה הצטברות של אדמה חרסיתית חומה, ובה פסולת מודרנית וחרסים. הממצא הקרמי כולל פך (איור 1:5), סיר בישול (איור 2:5) וקנקן (איור 3:5) מהתקופה הרומית; קערות (איור 4:5–6), קערת ייבוא (איור 7:5), סיר בישול (איור 8:5) וקנקני שק (איור 9:5–12) מהתקופה הביזנטית; קערה (איור 13:5) וקנקן (איור 14:5) מהתקופה האסלאמית הקדומה; וחרסים מהתקופה העות'מאנית (לא צוירו). כן נמצאו אבני פסיפס במגוון גדלים, עצמות בעלי חיים ושברי כלי זכוכית.